 |
ומה את ציפית שהאצ"ל יגיד? ככה זה שמסתמכים על מקורות כל כך סובייקטיבים. התיאור לפי אורי מילשטיין (שגם הוא רחוק מלהיות אובייקטיבי, אבל לעומת הכרוז של האצ"ל, זה לא חוכמה להיות אובייקטיבי):
"המשא-ומתן עם אצ"ל, שהתנהל בעצלתיים. התפוצץ באמצע ינואר. למיפקדת ההגנה בחיפה נודע כי הוא עומד לפעול, וההערכה היתה שפעולתו תביא אסון. כדי למנוע אותה חטפו אנשי ההגנה את סגן מפקד "חיל-הקרב" של אצ"ל בחיפה, משה לוי, ובתגובה חטפו אנשי אצ"ל את חבר ההגנה גדליה קמינצקי. חברי ההגנה חטפו חבר אצ"ל נוסף. היה זה האיש ששמר על הצריף שקמינצקי הוחזק בו, ידידיה סגל. אנשי הש"י, שחקרו את שני חברי אצ"ל החטופים, השתמשו בכוח: כשנודע הדבר לישראל גלילי הורה לחברי ההגנה לשחרר את לוי ואת סגל תמורת שחרור קמינצקי. לוי וקמינצקי חזרו לבתיהם: גופתו של ידידיה סגל נמצאה ליד הכפר הערבי טירה. אצ"ל האשים את ההגנה ברצח. חברי ההגנה החיפאים סיפרו שסגל ברח מידיהם ותעה בדרך ושערבים ירו בו. גלילי דיווח לחברי ועד-הביטחון; המוכתר של כפר-טירה הודיע על הרצח לעורך-הדין סולומון, סיפר פרטים והביע צער. הנהלת הסוכנות מינתה ועדת-חקירה, לפי דרישת אצ"ל ואוהדיו. בן-גוריון, שהאמין לדברי אנשי ההגנה החיפאים. מינה לחברי הוועדה אנשים שחברי אצ"ל התייחסו אליהם באמון, את שלושת "המתנדבים" יצחק גרינבוים, הרב מימון ומשה שפירא, והטיל עליהם "לברר את הטענות נגד ההגנה בחיפה בקשר עם החטיפות האחרונות." הוועדה הוקמה ב-20 בינואר. את מסקנותיה – אין הוכחה לכך שאנשי ההגנה רצחו את ידידיה סגל – פירסם יצחק גרינבוים רק אחרי הקמת המדינה." (http://64.233.183.104/search?q=cache:KmLz9kF-zmcJ:ww... אני לא יודע כמה זמן הדף הזה יחזיק מעמד)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש