|
ככל שהבנתי מגעת המשטרה פעלה בשירותו של אזרח שחבורת ויג'ילנטים החליטה לשרוף את ביתו. "המישטרה פעלה כך בשירותו של תאגיד סלולרי" היא פרשנות שלך ולא עובדה. כדי שלא אצטרך לבקש מסמיילי ("שעשע אותי") שכר על שירותי כבדחן חצר, אביא כאן דוגמה לענישה קולקטיבית בירוקרטית מחיי היומיום: מדוע בתי החולים דורשים מאיתנו "התחייבות" של קופת החולים שלנו, ספציפית לכל פנייה אליהם? חזקה על רובנו שאנו מבוטחים בקופ"ח ושלא נפנה לביה"ח ללא צורך. בכל זאת, משום שיש קבוצה קטנה של "חובבי בתי חולים", כל החולים או קרוביהם נאלצים להתרוצץ אחר המסמך הבירוקרטי המדובר. מי שאינו רואה בכך "עונש", שיבושם לו. אם מדובר בסתם "דבר רע", מדוע כל כך קשה להחליפו בהליך ספציפי יותר כלפי הטרדנים? משום שהמציאות היומיומית מוצפת בהליכים קולקטיביים ודי קשה להפטר מהם. (ואפרופו, מדוע (אאל"ט) החוק מחייב אותנו להרשם לקופ"ח כלשהי, מה שרובנו עשינו בלאו הכי?). אני מסכים איתך שמדובר בשאלה של "מידתיות" אבל לא הייתי מיחס את גילוי מידת ה"מידתיות" לפרופ' ברק (לכל הפחות בודהה, אפלטון, סנקה והרמב"ם קדמו לו) ולו עצמו לא היה מזיק אם היה מפעיל את מידת ה"מידתיות" באיזון בין עיסוקו של ביה"מ העליון בעניינים שברומו של עולם (שיש מחלוקת בדבר מידת השיפוטיות שלהם) לבין עיסוקו בענייניה היומיומיים של מערכת המשפט. בניגוד להתרשמות שלך, אני מתרשם שביה"מ של ברק עסק יותר (או לכל הפחות בפרופיל גבוה יותר) בענייניהן של הכנסת והממשלה ולעומת זאת למשל הקל מאוד עם שופטים שסרחו. בעשור האחרון נפסלו 5 חוקים של הכנסת ואפשר להעריך שדן בלפחות פי עשרה פניות לפסול חוקים, אפשר לתהות על ה"מידתיות" שבכך.
|
|