|
||||
|
||||
ההגיון המשפטי של הגשת כתבי האישום נגד נאמן ורפול היה כל כך לקוי שאפילו אמנון רובינשטיין כתב על זה בזמנו: "...זה לא הסוף: האישום הוגש בעת שנתניהו הרכיב את ממשלתו, והיועץ המשפטי לממשלה היה לא רק תובע כללי אלא גם, כשמו, יועץ לממשלה. כך, בכובע אחד, האשים את רפול בקשקוש המדומיין, ובכובע האחר קבע שלא יוכל לכהן כשר במשרד שיש לו נגיעה למאגרי מידע, שהרי היה חשד שאם ימונה יסתער רפול על מאגרי המידע וישדדם. כך נפסל רפול לתפקידי השר לביטחון פנים או שר המשפטים, לאחר שבנסיבות דומות נפסל גם יעקב נאמן לתפקיד שר הביטחון או האוצר. רפול זוכה, אך זה כבר היה מאוחר מדי: הממשלה הוקמה, וכל התיקים הללו היו תפוסים. כך נענש רפול למרות העובדה שזוכה." מתוך המאמר בלינק: |
|
||||
|
||||
הסיפור של רפול זכור לי באמת כפלופ. לגבי נאמן קראתי מאמרים לכאן ולכאן לגבי ההתנהגות של הפרקליטות למרות שהעניין בסופו של דבר לא נראה טוב.מזוז נכנס לתפקידו תוך הצהרה שישתדל לא לטפל בפרשיות כאלה אלא להאבק בעבריינות רגילה, יענו לא בשועי הארץ אלא בדגי רקק. נדמה לי שהמציאות היתה חזקה מכוונותיו. כל הסיפור שלך על טליה ששון יכול להיות אמיתי לולא המימצאים בשטח. היא לא עסקה בהתנחלויות מ-67 אלא רק במה שנקרא "התנחלויות לא חוקיות" משנה מסויימת- נדמה לי 2001. זו הסיבה ששרון היה יכול לשחק את תפקיד ראש הממשלה המופתע למראה המימצאים. כל תנועת ההתנחלות היא הרי בלתי חוקית לדעתי. טליה ששון לא התייחסה להחלטות הפוליטיות להתנחלות; היא התייחסה להתנחלות על קרקעות פרטיות של פלסטינאים ולא לפי החלטות ממשלה. היא התייחסה לתמיכה ממשלתית מעשית בהתישבות הלא חוקית הזאת. אבל אני יודע שהתיישבות ביהודה ושומרון היא על פי חוק אלוהי ולכן מעל לכל החוקים הארציים. |
|
||||
|
||||
אפשר בקלות להקיש מרפול לנאמן...זה היה באותו זמן, על ידי אותם אנשים ומאותן סיבות. ההתנחלויות בתחילתן היו מגובות על ידי רבין (מיוזמי ההתישבות בגוש קטיף) פרס(ממקימי קרית ארבע) ועוד, ולא לזה התכוונתי. שרון הוא "אבי הגבעות" משום שכמה שנים *אחרי אוסלו* הוא יצא בקריאה למתנחלים "תפשו את הגבעות". בתפקידיו כשר לאחר מכן, גם גיבה את קריאתו זאת במעשים. אבל בכל זאת בדו"ח הוא יצא זך כשלג.... רוב "אי החוקיות" שטליה ששון מצאה במאחזים אינן בעיות של קרקע פרטית של ערבים, אלא אי סיום כל תהליכי האישור והבירוקרטיה הנחוצים. תקרא את ההגדרות שלה בתחילת הדו"ח. מועצת יש"ע פרסמה אחר כך מצגת שהראתה שלפי קריטריונים אלו רבים מהיישובים שבתוך הקו הירוק נחשבו ללא חוקיים עשרות שנים.... |
|
||||
|
||||
הרוב או המיעוט אינו משנה כאן. זה שמדינה עוברת לסדר היום כשגוף פרטי מתיישב על קרקע פרטית בניגוד להחלטתה, ומשרדים מטעמה עוד תומכים במעשה בכסף ובמעשים, אומר דרשני. גם מערכת אכיפת החוק יודעת ולא עושה כלום. אני מסכים איתך שמשהו לקוי במערכת המישפט והחלק הזה הוא הצד השני של המטבע; את אינך רואה את החלק הזה בהתנהגות מערכת אכיפת החוק. יש לי לא פחות ביקורת על מערכת אכיפת החוק ממך; ההבדל בינינו שאינני מבקר רק מה שאינו תואם את האידאולוגיה שלי. לגבי אריק שרון: אף פעם לא נמניתי ממעריציו, גם לא בזמן פינוי רצועת עזה מההתנחלויות. |
|
||||
|
||||
המצב לא כמו שאתה מתאר. הבטחה של הממשלה לגבי אי הקמת יישובים נוספים ביש"ע נתנה לאמריקאים. מצד שני הממשלה (שרים ובעלי סמכות שונים, תוך ידיעת ראש הממשלה) הקימו מאחזים עם אישורים בדרגות שונות. עכשיו יש בעיה- כי האמריקאים דורשים את קיום ההבטחה. אבל השאלה היא האם הבטחה לאמריקאים היא יותר "חוקית" מהבטחה לאזרחי מדינת ישראל שקיבלו אישורים ושיתוף פעולה בידיעת הדרגים הגבוהים ביותר? לי נראה דווקא שממשלה מחוייבת בראש ובראשונה לאזרחיה. כך שהממשלה לא "עוברת על סדר היום וכו"' בעניין המאחזים. אי החוקיות שלהם היא דבר מאוד מאוד שנוי במחלוקת. אגב, הממשלה כן עוברת לסדר היום (או עושה מעט מאוד), על עבירות אחרות על החוק כגון בניה בלתי חוקית בתוך הקו הירוק, גנבות בבתים פרטיים, פרוטקשן בדרום, אלימות בפאבים וכו'. אינפורמציה נוספת על המאחזים יש המון. לדוגמא: אם מתחשק לך לכעוס עוד על התנהלותה של המערכת המשפטית בעניין נוסף, תקרא את הסיפור הבא: |
|
||||
|
||||
אני בכלל לא נמצא שם. הבעיה שלי איננה במתח בין ההבטחות לאמריקאים לבין ההבטחות למתנחלים (אזרחי ישראל). הבעיה שלי היא בכל המפעל הזה שלדעתי משעבד את מדינת ישראל למלחמה מתמדת ומונע כל אפשרות להסדר עם הפלסטינאים. לא לחינם יש איזו הצבעה זוחלת ברגליים נגד גיוס לצה"ל והתגייסות מאסיבית של הציונות הדתית: אלו מגינים על הבית ואלו מרגישים שמנצלים ומשעבדים את חייהם למולך ההתנחלויות וחלומות משיחיים. קראתי את הקישור ב-NRG. נדמה לי שכבר כתבתי כאן לא פעם שהשימוש בזכויות קניין חוקיות (קושאנים) בחברון היא הדרך הגרועה ביותר של המתנחלים להוכיח את זכותם על חברון. אם נתחיל במאבק בו אנחנו נביא קושאנים וגם הפלסטינאים יביאו קושאנים -אז נגיע רחוק. אני רוצה להזכיר לך שבדמוקרטיה הישראלית קדושת הקניין היא מושכל ראשון ובקרב הקושאנים נאלץ להשתמש בחוק האפוטרופוס לנכסי נפקדים, להתייחס לנפקדים נוכחים, לאלו שהועמסו על משאיות ולא ברחו וכד'. אל תיכנסו לשטח הממוקש הזה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |