|
||||
|
||||
הערת אגב: לבטא "הכחיש" בכ"ף רפה זה דווקא נוח יותר. זה מוזר רק כיוון שאם לא רגילים, צריך לחשוב על זה; אבל מבחינת נוחות הגייה נטו, קל יותר להגות הגה חוכך מאשר הגה פוצץ, זה מאמץ פחות את אברי הדיבור. |
|
||||
|
||||
אני *ממש* לא מסכים. את מתעלמת מהעיצורים שמסביב, ומהניקוד של ה-כ'. לבטא עיצור אחד בשווא, ומיד אחריו את אותו העיצור בחיריק (או תנועה אחרת), זה לא קל, במיוחד כשהעיצור הנידון הוא כ'. הדרך הנוחה היחידה לבטא את זה היא לשלב אותם כל כך שזה נשמע כמעט בדיוק כמו "להחיש". לבטא עם כ' דגושה הרבה יותר נוח והגיוני. |
|
||||
|
||||
אני מוצא, כמו דורפל, שההגייה התקנית של ''הכחיש'' ו''מכחול'' היא כמעט בלתי-נסבלת לרוב דוברי העברית של ימינו. המיעוט שעבורו זה הולך טוב הוא קשישי עולי ארצות ערב שעדיין הוגים חי''ת (ועי''ן) כדרך אבותינו, הגייה שעל-פיה מן הסתם עוצב הכלל - או ליתר דיוק, על-פיה לא נוצר יוצא-מן-הכלל. בהגייה של ימינו, שאיחדה למרבה הצער את הכ''ף הרפה עם החי''ת, אני תוהה אם אין מקום להכשיר את היוצא-מן-הכלל. |
|
||||
|
||||
אני איתך! תיקון עכשיו! |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |