בתשובה לסמיילי, 23/10/07 14:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע למה אתה קורא "בעיה" אבל דומני שחלק משוללי האפשרות ל AI חזק טוענים שיש איזה מרכיב ייחודי למוחות טבעיים. הניסוי המחשבתי של החלפת נוירון אחר נוירון ברכיב אלקטרוני1 מקביל אמור לחדד את הנקודה. ____________ 1- כדי שלא אובן לא נכון, אני לא אביו הרוחני של הניסוי הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שדווקא רכיב אלקטרוני יחדד את הבעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, בסופו של ניסוי המחשבה הזה מגיעים למחשב, וזה מ.ש.ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהמטרה של ניסוי המחשבה היא לבנות מכונה שחושבת. טעיתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבנות אותה מרכיבים לא אורגניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הופך רכיבים אורגניים לפסולים? אי אפשר לשחזר ניורון בעזרת רכיבים לא אורגניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקרי הבינה המלאכותית, כיום, חוקרים את האפשרות ליצור בינה במחשב. שייח ספיר ואחרים טוענים שלא תיתכן בינה במחשב. השוטה ניסה בניסוי המחשבה שלו לשכנע שכן תיתכן בינה במחשב. אם היו מגיעים למסקנה שזה אפשרי, הויכוח נגמר. אם היו מגיעים למסקנה שזה לא אפשרי, אז אפשר לדון על מכונות מסוג אחר (כפי שהצעת). בהקשר הדיון, הדיבור על טרניזטורים דווקא, ודווקא מסיליקון, הוא ''חזק'' יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לא להתהדר בנוצות זרים, אני רוצה להדגיש שוב שזה אינו ניסוי מחשבה שלי אלא של <הכנס את השם המתאים שכמובן פרח מזכרוני>. לצערי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי דניאל דנט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
.ניסוי מחשבה של סירל. החדר הסיני | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפך. החדר הסיני הוא ניסוי מחשבה שמנסה להוכיח שלא תיתכן בינה מלאכותית. הוא לא מציע להחליף נוירון-נוירון. חוץ מזה הוא שגוי בעליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חשבתי שהוא מנסה להראות שיכולה להיות ישות שמציגה חזות של בינה, אבל איננה כזאת במונחים מקובלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זה יותר מדויק ממה שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אולי חזק יותר, אבל אני לא משוכנע שהוא עוזר לטיעון. בגלל שהוא מעביר אותו מהמישור העקרוני למישור הטכני, אז אם התשובה תהיה שלילית, אין לשוטה לאן להתקדם לחיזוק הטיעון שלו (אין טעם להכנס לויכוחעל מה אפשר אואי אפשר לעשות בעזרת סיליקון, זה בטח לא ישכנע אף אחד שיש או אין קואלה), וזה רק בגלל שהוא הגביל את עצמו מראש. אבל, האמת, גם אחרי שהשוטה יבנה מכונת טיורינג ו/או יצליח להבין מה בדיוק עושה כל ניורון וניורון במח (ואיך) ו/או אחרי שהוא יצליח לבנות תוכנת תרגום כל כך מוצלחת שתדע לבחור בהצלחה בין ינשוף לתנשמת (ואני בכלל לא בטוח שמדובר במשימות כל כך קשורות) הוא לא יצליח לסיים את הדיון על קיומה של הקואלה. אז, מה אני מתערב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נראה קודם אם יש סיבה לחשוב שהתשובה באמת שלילית. אם הויכוח הוא באמת טכני, כלומר כל הקושי מצטמצם לבניית מעבד שמחקה במדויק פעולה של נוירון, נראה לי שהתקדמנו קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחדד את הנקודה: אי אפשר "להחליף" את הנוירונים במוח ברכיבים אלקטרוניים (למשל) ולקבל אותה פונקציונליות במקרים הבאים: 1) אם יש מאפיינים בתפקוד הנוירון שרלוונטיים לפעילות המוחית ושאינם מהווים אופרציות לוגיות. 2) אם יש אפקטים "הוליסטיים" ההופכים את הרשת הנוירונית ליותר מסכום מרכיביה. למשל, מצבי, שזירה קוונטית בין נוירונים שונים או קוהרנטיות קוונטית מאקרוסקופית (כמו בעל-מוליך או בעיבוי בוז-איינשטיין, למי שמכיר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) יש כבר היום איברים מלאכותיים אחרים שעושים את מלאכתם נאמנה, אז על סמך מה אתה טוען את זה? 2) גם מחשב הוא "יותר מסכום חלקיו", ואין לנו בעיה לבנות כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים לסעיף הראשון, ולהסכים בהסתייגות לשני (ההסתייגות היא בערך מה שדורפל אמר: גם אפקטים "הוליסטיים" ניתנים לחיקוי אם הם נובעים מעצם החיבור של הרכיבים). לדעתי ההשערה הסבירה יותר היא שלילת שניהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |