|
||||
|
||||
אני מעשנת, נהנית מזה, ולא סובלת מזה. כך גם לגבי כל מכריי המעשנים. אני סובלת מאוד מיחס החברה אליי כאל מצורעת המוקצה מחמת מיאוס ומכך שהולכים ומתמעטים המקומות שבהם אני יכולה לעשן. |
|
||||
|
||||
לא סובלת מזה בכלל-בכלל? לא מפריעה לך ההתנשפות כשאת עולה במדרגות? לא מפחידות אותך המחלות שסיכונן ללקות בהן גבוה יותר? ההגעלות של לא-מעשנים סובלניים מהריח שנודף ממך (זה שמישהו לא מעוניין למנוע ממך מלעשן לא אומר שהוא צריך להנות מזה). אם את סטודנטית בהווה או בעבר, לא מפריע לך הצורך לצאת החוצה לעשן באמצע מבחן או הרצאה ארוכים? (במחשבה שניה, רק הרצאה - אין סיבה שלא יקצו חדר בחינות למעשנים, אבל לא הגיוני לדרוש ממרצה להעביר שוב את אותה הרצאה בשביל שלושת המעשנים.) |
|
||||
|
||||
קודם כל כתוב שהמעשנים סובלים, אחר כך נסה לשכנע אותם שהם באמת סובלים. וכשאף אחד (כולל ברקת, מעשנת לשעבר) לא מבין מה אתה רוצה - עבור לשיטת ההפחדות. למטיפים דתיים זה עובד יופי, למה שזה לא יעבוד גם לך. |
|
||||
|
||||
ידידי הקופץ בראש, אני לא מנסה לגרום לאף אחד להפסיק לעשן. |
|
||||
|
||||
אני לא מתנשפת במדרגות. אני לא נתקלת באנשים די גסי רוח שיביעו את היגעלותם מהריח. אני לא יוצאת לעשן בהרצאות ואפילו לא בטיסות. המחלות מפחידות אותי, אבל כבר ראיתי, לצערי, גם די לא-צעשמים לוקים בהן כך שגם אם אפסיק לעשן לא ברור שאפסיק לחשוש. |
|
||||
|
||||
אין שום גסות רוח בבחור שלא ירצה לצאת איתך בגלל שריח של סיגריות מגעיל אותו. גם לא בבחורה שתעבור לכסא אחר באוטובוס. |
|
||||
|
||||
בחור שלא ירצה לצאת אתי מכל סיבה שהיא לא יצטרך להביע את היגעלותו. די בזה שלא יציע לי לצאת אתו. בחורה שתעבור לכסא אחר באוטובוס? טרם נתקלתי. |
|
||||
|
||||
כן, אבל מה יהיה אם יום אחד יהיה בחור שמאוד ימצא חן בעינייך ו*את* תציעי *לו* לצאת איתך, והוא לא ירצה בגלל הסיגריות (או בגלל שאת מתה, בואי נגיד, על סלט חצילים, והוא שונא את זה, בדומה לזה מתגובה 194016 ומתגובה 88169)? (ותארי לך שבסוף עוד יתברר, לאסוננו המר, שהבחור-הסרבן-המוצא-חן הוא דורפל) לי זה קרה פעם. ישבתי לי מעדנות (כבר יצא לך פעם לשבת מעדנות?) בקו 5 בתל אביב ופתאום התיישב על ידי בראד פיט. אמרתי לו: "בראדוש, בוא נצא". אמר בראד: "לא רוצה ולא רוצה, ראשית מפני שיש לך ציגארטה ביד ושנית בגלל שאני בכלל לא מתכוון לצאת מהאוטובוס הזה, אני רוצה לנסוע את כל הקו עד התחנה המרכזית האקזוטית והמקסימה שלכם". אמרתי לו: "אבל בראדצ'יק, ראשית, אנחנו פה לא דויטשלאנד ואצלנו לא אומרים ציגארטה אלא סיגריה, ושנית, 'סתכל, זאת סיגריה משוקולד!" ויען בראד ויאמר: "ראשית, אני בראד פיט ואני יגיד ציגארטה איפה שרק יתחשק לי. שנית, אם היית מרלנה מגדלנה פון לוש היית דווקא אומרת ציגארטה, ושלישית, וזה החשוב מכל - שוקולד זה צירוף קטלני של תיאוברומין, שומן ופחמימות - וזה מזיק לא פחות מסיגריות!" וככה הפסדתי אותו לאנ... לאנג'לינה? (אין לי סבלנות לבדוק ואני מקווה בכל ליבי שלזוגתו של הנ"ל קוראים אנג'לינה). |
|
||||
|
||||
צודקת, אין גברים שלא רוצים לצאת עם מעשנות. כל מי שטוענים ככה באתרי הכרויות סתם עושים פוזות. |
|
||||
|
||||
השתגעת? ש*אני* אציע *לו* לצאת אתי? בפרט שאני מסכימה עם השכ"ג שיש להוציא את סלט החצילים אל מחוץ לחוק? ומובן שישבתי פעם - והרבה יותר מפעם - מעדנות. למען האמת, אני עושה זאת פעם בשבוע בקביעות, אבל בשום אופן לא באוטובוס. בפרט שאחרי הסצנה איתך מר פיט כבר מתרחק מאוטובוסים אז מה יש לי לחפש שם מעדנות? אה? *אני* אעפעף בעיניי, אחליק את ידי על זרועו, ואצפה לתגובה ההולמת. אם וכאשר זו לא תגיע, אבין סופית שאין לדחות יותר את ההוספה המתוכננת של 10 ס"מ לרגליי. |
|
||||
|
||||
בעבר היה אפשר לעשן בחדרי הרצאות (על השולחנות הישנים אפילו יש שקעים למאפרה, או כך הוסבר לי). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |