|
||||
|
||||
מה זה השטויות האלה? מה ההבדל בין צבא עני לעם שחלק גדול ממנו עני? הרי כל שקל שיש למדינה היא יכולה או להשקיע ברווחה או להשקיע בבטחון, אבל לא בשניהם. אם למדינה אין עוד 100 טנקים, 100 מטוסים, מערכות לייזר נגד קסמים וקטיושות, ימח"ים מלאים, צבא יותר מאומן, בתי ספר ממוגנים וכו', זה בגלל שהיא השקיעה בעבר יותר מהשקלים שלה ברווחה מאשר בדברים האלו. אני לא מצליח להבין איך אנשים שעברו כיתה ד' מדברים על שקלים כמו על מן - שנופל מהשמיים כמה שצריך. עד לפני שנה אנשים כמוך חשבו שמלחמה נגד החיזבללה לא צריכה להיות אופציה ריאלית אצלינו ולכן לא צריך להשקיע בביטחון ומיגון הצפון. עכשיו אותם אנשים באים בטענות - למה העורף מוזנח ולמה הימחים ריקים ולמה לא פיתחו מערכות לייזר ולמה המדינה לא יכולה להגן על אזרחיה. --> בגלל אותם אנשים שתמיד מתלוננים. אתה מציע שישראל תחליט אם מלחמה נגד איראן היא אופציה ריאלית, רק אחרי שיהיה להם נשק גרעיני ... או אחרי שהם ישתמשו בו? |
|
||||
|
||||
תיקון טעות: לא כמו מן אלא כמו מס (עשירים). |
|
||||
|
||||
לא עברתי כתה ד'. אני מציע שתחשוב ותספור עד עשר לפני שאתה מכתיר דברים של אחרים כשטויות של מי שלא גמר ארבע שנות בית ספר. התפיסה הסכמטית של סמואלסון- תותחים מול חמאה -קיבלה היום את הפן הדמגוגי שמתאים לה. להנחה שלך שהמדינה לא השקיעה בצבא ובמיגון העורף בגלל שהשקיעה ברווחה- אין שום בסיס במציאות. |
|
||||
|
||||
עזוב סמואלסון - אתה חושב שתקציב הרווחה ותקציב הביטחון לא מתחרים על אותה הקופה? |
|
||||
|
||||
מה "עזוב סמואלסון"? הצגת הברירות התקציביות העומדות בפנינו כתקציב רווחה מול טנקים היא שיטחית להחריד. כאילו שהמילה "רווחה", מתארת פעולה אחת ותקציב הביטחון הוא רק טנקים ואלו שני התחומים היחידים במדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא הצבתי את תקציב הרווחה מול טנקים. אני אומר שתקציב הרווחה (על כל הסעיפים שיש בו - חינוך, בריאות, תחבורה, קליטה) עומד מול תקציב הביטחון (על כל הסעיפים שיש בו - טנקים, מטוסים, מיגון...). ולכן מגוחך לדבר על צבא עשיר ועם עני או להפך. זה אותו כסף, שרק מחליטים איך לחלק אותו. העניין הוא שבגלל שזה הכסף של האזרחים, איך שלא יחלקו אותו אתה תגיד שמקפחים את האזרחים. אם ישקיעו ברווחה ולא במיגון - אז המדינה לא מגינה על אזרחיה, ואם ישקיעו במיגון ולא ברווחה, אז המדינה איננה דואגת לאזרחיה, ואם ישקיעו חצי בבטחון וחצי ברווחה, אז יגידו שהיא לא דואגת מספיק לבטחון האזרחים וגם לא דואגת מספיק לרווחתם. במצב כזה, תמיד ימצא מי שיגיד (אוטומטית) שיקחו עוד כסף מהעשירים. אבל גם אם יקחו את כל הכסף של כל העשירים, יצטרכו לחלק אותו בין בטחון האזרחים ורווחתם, ואיך שלא יעשו את זה, זה לא יהיה מספיק טוב - כי אף אחד לא יודע להגיד כמה זה מספיק בטחון או מספיק רווחה. |
|
||||
|
||||
==אף אחד לא יודע להגיד כמה זה מספיק בטחון או מספיק רווחה. פרט לבג"ץ, כמובן. |
|
||||
|
||||
בג"ץ לא ממש שייך לעניין. במצב שאף אחד לא יודע כמה מספיק, יש שתי קבוצות: (1) אלו שמתלוננים שזה לא מספיק (2) אלו שמקבלים החלטה "סבירה" ומבצעים אותה (בידיעה שבכל מקרה הקבוצה הראשונה תתלונן). בג"ץ גם לא יודע כמה מספיק, הוא רק חלק מהתהליך של קבלת החלטות סבירות. אבל אפשר לחשוב על תהליך אחר - למשל שהרבעובידה יחליט. גם הוא לא יודע, אבל אם נפקיד בידיו את ההחלטה הוא יחליט. |
|
||||
|
||||
אינני יודע לאן נגיע, מר מסביר. כל זמן שהמימסד הבטחוני ינהל את המדיניות הלאומית של ישראל - הויכוח הזה בינינו יהיה חסר משמעות. מה שאתה אומר הוא בדיוק התנהלות המימסד הביטחוני ושליטתו בעתידנו. ההתנהלות הפוליטית של ממשלות ישראל מובילה בהכרח להצגת הצורך בעדיפות הצורך בטנקים לעומת הוצאות אזרחיות. |
|
||||
|
||||
===>"מה שאתה אומר הוא בדיוק התנהלות המימסד הביטחוני ושליטתו בעתידנו" מר ש., למה יותר נוח לך להגיד מה *אני* אומר ולא מה *אתה* אומר? אני לא אמרתי שצריך יותר טנקים מרווחה (או להפך) ולא תמכתי בממסד הבטחוני או בלובי החברתי. אני אמרתי רק שזה אותו כסף - בטחון בא על חשבון רווחה ולהפך. יש כאלו שמעדיפים יותר בטחון, אחרים מעדיפים יותר רווחה. יש גם כאלו (בעיקר ילדים) שרוצים הרבה מזה וגם הרבה מזה, ואיך שלא יחלקו את התקציב הם יתלוננו. אז כשמדובר בילדים, אני מבין. יש לי בבית ילדים שכבר שנים אני מנסה להסביר להם שהתקציב שלנו מוגבל ושאי אפשר גם וגם וגם. ואיך שאישתי ואני לא נחלק את התקציב המשפחתי, הילדים יתלוננו - כי הם רוצים יותר מזה וגם יותר מההוא. אין מה לעשות, אני מחכה שהם יתבגרו. אבל כשמדובר בבוגרים...אני חסר אונים. |
|
||||
|
||||
ואני לא מבינה איך אנשים שעברו כיתה ד' שאם אין למדינה עוד 100 טנקים וגו' הרי זה מפני שהיא השקיעה - ומשקיעה - מאות מיליוני שקלים בהקמת התנחלויות לא נחוצות ובכפפות משי משובחות לכל החיילים שצריכים לפנותן אחר כך., |
|
||||
|
||||
אבל כל ילד בכיתה ד' כבר מבין שאם אין למדינה עוד 100 טנקים וגו' הרי זה *גם* בגלל שהיא השקיעה מליונים בהתנחלויות ובפינוין. זה לא אומר ש100 טנקים חשובים יותר מהתנחלות, או להפך. זה רק אומר שהכסף לא נופל מהשמיים. |
|
||||
|
||||
איך יעזרו לך עוד 100 טנקים לגמור על הקסמים? |
|
||||
|
||||
מי אמר שיעזרו? נגד הקסמים מפתחים כל מיני לייזרים. 100 טנקים צריך בשביל לשמור על הלייזרים. אבל אם משלמים עבור כל אלו, נשאר פחות כסף לרווחה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהגיע הזמן להפסיק עם הפנטזיות של הלייזרים. המערכת אינה עובדת וגם לא תעבוד בעתיד הנראה לעין. |
|
||||
|
||||
תגובה 45 . אשליית מערכת "נאוטילוס" יש הסבורים שאילו נמצאה בידינו מערכת ליירוט רקטות דוגמת "נאוטילוס", היה נחסך מאתנו ההרס שנלווה למלחמה. מדובר באשליה. עקרון הפעולה של המערכת מתבסס על קרן לייזר בעלת עוצמה גבוהה ביותר, המכוונת אל עבר הקטיושה, משתהה עליה שניות מספר ומנטרלת את ראש הקרב. הרקטה שחומר הנפץ שלה נוטרל מתפרקת באוויר וחלקיה ממשיכים בדרכם ומתפזרים באזורים קרובים לנקודה שבה היתה אמורה הרקטה השלמה לפגוע. הנזק מצטמצם לפגיעות אינרטיות בלבד. מעבר לקשיים הטכנולוגיים, שההתגברות עליהם מחייבת השקעות עתק, עומדות המגבלות הבאות: כדי שקרן הלייזר תעשה את עבודתה, יש להבטיח שמים בהירים בתווך שבין מקור הלייזר לגוף הרקטה. אובך, ערפל, עננות או גשם מגבילים מאוד את יעילותה. גם כשמזג האוויר ישתף פעולה עם מערכת הלייזר וגם כשזאת תפעל ללא דופי, יוכל היריב, על ידי שיגור מטח בו-זמני גדול מספיק של קטיושות, להביא את מערכת הלייזר לרוויה שלא תאפשר לה להתמודד עם כולן בהצלחה. גם אם נתעלם ממגבלת הרוויה, יש להכיר בכך שהאזור שעליו יכולה להגן מערכת יירוט לייזר אחת, שמחירה עשרות מיליוני דולר, קטן יחסית. לכן ההגנה על אזור עירוני גדול נהפכת לבלתי מעשית. מכאן, שמי שמציג את מערכת "נאוטילוס" כפתרון קסם שהוחמץ מוליך שולל את הציבור. הוסף תגובה סגור גיורא שלגי, מנכ"ל רפאל לשעבר (9/9/2006) |
|
||||
|
||||
מבלי לפקפק בנכונות התגובה, חייבים לזכור בזמן שקוראים אותה, שרפא''ל מפתחת מערכת מתחרה למערכת הלייזר(שמבוססת על טילים נגד טילים) והמאבק מי יקבל את החוזה הממשלתי השמן לפיתוח המערכת עדיין לא תם. כך שתמיד כדאי לקחת הכל בערבון מוגבל. |
|
||||
|
||||
ואתה באמת חושב שמנכ"ל רפאל יתעסק בליכלוך על המתחרים שלו כמו אחרון הטוקבקיסטים או איזה יחצן מחורצן? |
|
||||
|
||||
מנכ"ל רפא"ל לשעבר לא טען שהמערכת שמפתחת רפא"ל טובה יותר. הוא הסביר מדוע מערכת המבוססת על לייזר שייכת עדיין ל-SCIENCE FICTION לדעתו. |
|
||||
|
||||
אין לי שום מושג אם ואיך הדבר הזה עובד. אני עוד לא מבין איך עובד אקדח, שלא לדבר על טנק, מפציץ, צוללת וטיל. יכול להיות שמבחינת עלות/תועלת הלייזר שקול למיגון של כל בית בעוטף עזה ובגליל. לכן נדמה לי שהגיע הזמן להפסיק לדבר על הפנטזיה שהמדינה תגן על כל אזרחיה וגם תכלכל את כולם. |
|
||||
|
||||
תשובה לחלוטין לא לעניין. המערכת הזאת תעבוד היטב במעבדה או במיטווח אחד על אחד. למה אתה נסחף לדמגוגיה ומכניס גם את הכלכלה לעניין? אני חוזר שוב: מיגון בצורת חדרי ביטחון כבר נעשה בעבר ואף עמד בציפיות -איפשר למישפחות לישון בלילה בשלווה יחסית. גם בית ספר ניתן למיגון -מיגון מיבנה איננו שייך ללוחמת לייזר. די נמאס לי מרמת טיעונים האומרים: יכולים לירות גם על כפר סבא ולכן כדי שכפר סבא לא תדרוש מיגון- אסור למגן את שדרות. |
|
||||
|
||||
הבעיה שלנו שאנחנו נותנים ללימפוציטים לכלכל את מעשינו. כל מה שצריך לדעת על מיגון אפשר ללמוד מהאיוולת שבמיגון שכונת גילה בירושלים. |
|
||||
|
||||
את מקפיד לשים בפי טיעונים שנמאס לך מהם. לא פלא שאתה משתעמם. אני לא מדבר על טכנולוגיית מיגון (כי אותה אינני מבין) אלא על מחיר המיגון שגורע, אם תרצה או לא, מתקציבי הרווחה. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. הוא יכול לגרוע מתקציבים אחרים. |
|
||||
|
||||
איזה תקציבים אחרים אינם לרווחת (לפחות חלק מ) התושבים? |
|
||||
|
||||
סיוע חוץ |
|
||||
|
||||
הא. |
|
||||
|
||||
שר בלי תיק |
|
||||
|
||||
זה תקציב שנועד לרווחת השר, שהוא בדרך כלל תושב. |
|
||||
|
||||
תקציב הביטחון נועד לרווחת משרתי הקבע, שגם הם תושבים. ועל כן כל תקציבי הממשלה הם תקציבי רווחה. ולכן לא ניתן להעביר כסף בין הביטחון לרווחה, אלא רק בין הרווחה לעצמה (שזה שקול ללא להזיז אותו בכלל). מש''ל. |
|
||||
|
||||
מש''ל משול על אופניו. |
|
||||
|
||||
יו, כמה אלמונים! תקציב הבטחון גם הוא נועד לרווחת אזרחי המדינה - להעניק להם שלוות נפש. ולכן, נכונים דבריך, לא ניתן להעביר כסף בין הבטחון והרווחה אלא רק בין אספקטים שונים של הרווחה. מה שאומר רק, שמי שאוהב להתלונן תמיד ימצא מקום לעשות זאת, בין אם ידגישו יותר את הצד הבטחוני של הרווחה או את הצד הרפואי או הצד ה"חברתי". הביקורת נשמעת יפה וזה בכלל לא משנה מה הממשלה או נערי האוצר או מועצת החלב עושים או לא עושים. מי שמתלונן תמיד צודק! |
|
||||
|
||||
אני רוצה שיעבירו כסף מכל תקציבי הרווחה גם יחד לתקציב הורדת המיסים, ושכל אחד ייבחר על מה להוציא את התקציב האישי שלו. |
|
||||
|
||||
גם אני. אבל איציק יתלונן. |
|
||||
|
||||
המילה "יתלונן" אינה מתאימה. את הגישה שהצגתם אתה וקודמך, מציגים בדרך כלל העשירון העליון כבעלי אינטרס, ואחרים השרים שירים שהם אינם מבינים. כדי להוריד מיסים - יצטרכו להפריט פעילויות. האם אתה מתכוון שמי שמקבל הבטחת הכנסה- ישלם פחות מס ויקבל יותר הבטחת הכנסה? שמא הקשיש העולה שמקבל מביטוח לאומי קצבת זיקנה יקבל הנחה במס כדי לקבל יותר קיצבה? האם אתה מתכוון שסטודנט ישלם את כל עלות שכר הלימוד וישלם פחות מס? |
|
||||
|
||||
האם אתה מתכוון שסטודנט ישלם את כל עלות שכר הלימוד וישלם פחות מס? זה בדיוק מה שאני מתכוון עליו (בתור סטודנט לקראת סוף לימודיו, וזה שכתב את ההודעה שנמצאת 3 הודעות מעל זו). |
|
||||
|
||||
*אליו |
|
||||
|
||||
בודאי שלזה אני מתכוון. שים לב שנתתי דוגמאות לאנשים שכמעט או בכלל אינם משלמים מס. אם סטודנט עובד תוך כדי לימודיו ואינו מגיע לסף המס, מה יורידו לו אינני יודע- מה יעלו לו שנינו יודעים. |
|
||||
|
||||
אל תיתמם: הסטודנט ישלם את מלוא עלות המוצר שהוא מקבל, וכלל משלמי המיסים לא יצטרכו לסבסד אותו על חשבונם. בתמורה, הסטודנט לא יצטרך לסבסד את שאר הסטודנטים למשך שארית חייו. |
|
||||
|
||||
החלק המעניין בדבריך הוא "אל תיתמם". באמת מה שקובע אצל בחור בן 22 הוא "שארית חייו". קראתי את הפראזות של ועדת שוחט הקושרות את החזר החוב לגובה משכורתו של הסטודנט. זה יותר מדי "סוציאליסטי" בשביל ועדה כזאת ומשרד האוצר. בסופו של דבר אנשי האוצר הם אמני השחיקה- יורם גבאי הודה בזה פעם כשכבר לא היה באוצר באמרו: "אנחנו אנשי האוצר כמו עכברים- מתחילים מיד לכרסם". אני מוכן להסכים למה שאתה מציע בתנאי שההלוואות לא יהפכו למשכתאות חונקות אלא להסדר קבוע בחוק שהופך חלק מההלואה להלוואה עומדת ומבטיח ריבית מינימלית. |
|
||||
|
||||
הממשלה לחלוטין לא צריכה להתערב בהלוואות האלו, לא ע"י סיבסוד ריבית ולא ע"י הצבת תנאים שונים ומשונים למתי כן ומתי לא צריך להחזיר את ההלוואה. השוק הפרטי מספק היום הלוואות לסטודנטים בריבית סבירה ובתנאים נוחים, לדוגמא: |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהשוק הפרטי מספק מה שאתה אומר. השוק הפרטי יכול לספק גם שירותי חוץ-כל השגרירויות -וגם שירותי ביטחון. תמיד יותר יעיל וגם מביא רווחים במקום שהתחומים האלה יהיו רק סעיפי עלות. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על מה שיכול להיות, אני מדבר על מה שכבר קיים במציאות. |
|
||||
|
||||
למה המילה "יתלונן" אינה מתאימה אם אתה מתלונן על כל חלופה אפשרית? אם יפחיתו מיסים ויעלו לסטונדטים את שכר הלימוד - אתה מתלונן (ראה לעיל). אם יפחיתו את שכר הלימוד - אבל לא יעלו את ההקצבות לזקנים - אתה תתלונן. אם יפחיתו שכר הלימוד, וגם יעלו הקצבות, אבל לא ימגנו את הבתים - אתה תתלונן. אם יפחיתו שכר הלימוד וגם יעלו הקצבאות וגם ימגנו הבתים ,אבל לא ימלאו את הימחים ויכינו המקלטים, אתה תתלונן. רק כאשר יהיה מספיק בשביל שכר לימוד חינם, וקצבאות מעל השכר הממוצע, ושכר ממוצע שוודי על ייצור ממוצע טורקי, וימחים מלאים, וצבא מצוייד ומאומן, ורפואה שלמה לחולים, וסעד ומזור לנזקקים, רק אז אולי תפסיק להתלונן. הצרה שהוא אפילו לא מטלפן ולך נדמה שלהתלונן זה "מעשה יפה". אבל למעשה זה לא מעשה בכלל. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה אתה רוצה ממני. אתה משליך עלי את ההתיחסות המכלילה שלך. כשאני מבקר משהו, אני מבקר את אותו המשהו. אני מאד מעריך דוקא את הפירגון הנהדר שלך. היום התפרסם שמדינת ישראל ירדה שישה שלבים במדד הרווחה- איזה יופי; אני מציע שתחגוג. כשנתניהו קיצץ בקיצבאות -כל הקיצבאות בדרך שמומחים כינו אובר קילינג- אתה ודאי חגגת ושיבחת. אני מעריץ אנשים מעריצים כמוך, שמשתינים עליהם והם שרים:גשם גשם משמים, כל היום טיפות המים. |
|
||||
|
||||
מהו "מדד הרווחה"? איפה פורסם? |
|
||||
|
||||
שמעתי במבזק החדשות של 16:30 . |
|
||||
|
||||
נו די, מה לא ברור? אני, כמוך, לא חוגג כשישראל יורדת ב"מדד הרווחה". אני אפילו עצוב. ואני, כמוך, לא חוגג כשישראל יורדת במצבה הבטחוני. אני אפילו עצוב. ויש עוד כמה מדדים של ישראל שאני, כמוך, בכלל לא שמח כשהם יורדים. אבל אני, שלא כמוך, לא חושב שתלונה וטרוניה יעזרו למדדים הללו לעלות. ונראה לי שאני מבין משהו שאתה עוד לא מבין אותו: וזה שלא נתניהו ולא פרץ, ואפילו לא "אומן האשליות", יכולים להעלות את כל המדדים הללו יחד. ולכן גם אם תמשיך להתלונן לא יפסיקו להשתין עליך. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה בדיוק אתה מבין שאני לא מבין. דבריך סתומים וחוץ מזה שאתה גוער בי על שאני מתלונן-"מקטר", אינך אומר שום דבר. אולי אתה רוצה לומר שכולנו יהודים ואמורים לאהוב זה את זה? |
|
||||
|
||||
אולי תפסיק להגיד לאחרים מה הם אומרים, לנחש מה הם חושבים ולקבוע מה הם רוצים לומר? |
|
||||
|
||||
דווקא נראה שאתה כן מבין. אבל אולי לא מאמין למשמע אוזניך. חוץ מזה שאני גוער בך שאתה מקטר בלי טעם, אינני אומר שום דבר. ובקשר לאהבת יהודים, זה לא מה שאמרתי. אבל תנסה - זה יכול לעזור יותר מקיטור. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהוא אומר שיש לך דרישות בלתי מציאותיות מהמציאות. |
|
||||
|
||||
ההבדל ביני ובינך הוא בהתייחסות לתוכן המילה ''מציאות''. מציאות היא מצב שנגרם על ידי אנשים. נדמה לי שכשאתה אומר ''מציאות'', אתה מייחס לה סיבות אלוהיות. |
|
||||
|
||||
בכלל לא משנה. גם בתקופת ההיפר אינפלציה בשנות ה-80, היו רבים שהתייחסו לאינפלציה כאל תופעת טבע (זאת המציאות) ולא כתופעה שנגרמה על ידי בני אדם שגם הרוויחו ממנה הון עתק. חוץ מתופעות טבע ממש, רב ה"מציאויות" נוצרו על ידי אנשים. |
|
||||
|
||||
למען האמת, מסתבר בימינו שגם חלקק מתופעות הטבע נוצרו בידי אנשים... |
|
||||
|
||||
תן/י דוגמה. |
|
||||
|
||||
המסת הקרחונים באנטארקטיקה. |
|
||||
|
||||
עכשיו סיקרנת אותי: מי גרם להיפר אינפלציה ואיך הוא הרוויח ממנה? |
|
||||
|
||||
כבר חזרת מהטיול על המזח? |
|
||||
|
||||
ההיפר אינפלציה היתה למעשה חלק מהסטגפלציה העולמית. מי שנהנה ביותר מהאינפלציה היו המערכות הפיננסיות ובישראל גם מונופולים אחרים. מי הפסיד מהאינפלציה? שכר העבודה והעסקים הקטנים שהריבית הגבוהה הרסה רבים מהם. הסיפור איננו כה פשוט בשביל לספר אותו כאן במיספר שורות; באופן כללי שמרה התכנית הכלכלית החדשה על רווחי הבנקים אך קיצצה בשכר. מי שרוצה להבין אותו בלי המיתוסים שסביבו, שיאסוף נתונים חודשיים של: מדדים, ריבית, חוב לאומי, פיחותים, הורדות של סובסידיות-בעיקר עיתויין, עיתוי הקיצוצים בתקציב וכו'. |
|
||||
|
||||
מעניין. נשאלת שתי שאלות: 1) *מי* גרם להיפר אינפלציה; 2) *איך* מי שגרם לה הרוויח ממנה. לא ענית על אף אחת מהן. מי שרוצה להבין איך השיטה הזו עובדת שיאסוף נתונים מכאן: |
|
||||
|
||||
על השאלה הראשונה איציק הגיב בצורה כללית: "ההיפר אינפלציה היתה למעשה חלק מהסטגפלציה העולמית". על השאלה השניה הוא הגיב בצורה עקיפה, ואני אנדב לך את הניחוש שלי, מה הן הרויחו, המערכות הפיננסיות והמונופולים: כסף, ובעיקר המשך שליטה. לא לכל שאלה יש תשובה בדיוק במטבע בו נשאלה השאלה. למשל, לשאלה "מי סידר לג'ירף שבע חוליות צואר ארוכות-ארוכות? נא לציין שם ומספר ת.ז." - אין תשובה, יש רק הסבר/ניתוח אבולוציוני, ומשהו בדומה לזה, אבל בתחום הכלכלה ולא בתחום האבולוציה - ניסה איציק לעשות. אם לא הבנת, זה עדיין לא אומר שיש כאן משהו "מעניין", במובן העוקצני שבו השתמשת במילה זו. על השאלה "האם אנחנו נמצאים כאן כדי לשוחח או כדי "לתקוע" אחד לשני?", קשה למצוא תשובה, ולשאלה "מי הגיב על נסיון לענות כמיטב היכולת בצורה לא נעימה ולא לעניין?" - יש תשובה: האייל האלמוני מתגובה 458184. |
|
||||
|
||||
כשהוא אמר שהאנשים שגמרו להיפר אינפלציה הרוויחו ממנה, היה לי ברור שהם הרוויחו כסף, ולא תהילת עולם או קופסאות של משחת נעליים. מה שעדיין לא הבנתי זה *איך* הם הרוויחו את הכסף הזה מהאינפלציה (ולמען האמת, גם לא איך הם יצרו אותה)... |
|
||||
|
||||
אסתר אלכסנדר ניתחה את התנהלות הממשלה מתחילת שנות ה-80 ועד 1985. כשמנתחים את שתי השנים-84 ו-85 באגרגטים שנתיים אי אפשר להבין יותר מאשר העובדה שהממשלה עצרה את האינפלציה. כשבודקים את ההתנהלות הכלכלית על בסיס חדשי, רואים שהממשלה לא ממש רצתה לעצור את האינפלציה ולהוריד אותה ל-3% שנתי. אם אתה יודע לקרוא נתונים כלכליים, תנסה להשיג נתונים חדשיים של: פיחותים שאז היו על פי החלטות ממשלה, ניהול סובסידיות, גובה הריבית ומדיניות השכר. אתה יכול לראות לדוגמה שבינואר1980, אם אני זוכר היטב, היתה האינפלציה 0% . מדוע לא המשיכה בקצב הזה? כי הממשלה מאד לא רצתה שכך יקרה; הבנקים והכלכלנים לחצו ולכן הממשלה ביצעה פיחות גדול, הורידה סובסידיות והתוצאה לא איחרה לבוא. השכר היה קפוא על פי עסקת החבילה אבל הריבית הריאלית הרקיעה שחקים. זה הזמן בו מי שהיה נתון בקשיי נזילות או הון חוזר קטנים, מצא את עצמו בקשיים עצומים. במקום לעשות את הדבר היחיד שהיה צריך לעשות- לקבע ריבית ריאלית סבירה, דאגה הממשלה לריבית רצחנית שהפילה עשרות אלפי עסקים, את הקיבוצים, את המושבים וכו'. כדי לקבע את המצב של ההעברה המאסיבית של העושר הלאומי מהשכירים והגורמים שהיו חסרים להם מזומנים -למגזרים הפיננסיים, דאגה הממשלה שהמצב הזה יימשך יותר מחודש-חדשיים ושיעשו הסדרי חובות עם הבנקים כלומר, הסדרים שיבטיחו שרווחי הריבית הרצחנית ישארו אצל הבנקים. אף אחד לא הגדיר בצורה כזאת את המטרות; כל הדיבורים היו בשפה כלכלית אורווליאנית, "אובייקטיבית" וקרה. כשורה תחתונה וככותרת- זה מה שהממשלה עשתה. גם בתקופתו של פרנקל, התקבעה המוסכמה שריבית גבוהה שומרת שלא תהיה אינפלציה. הנה בשנות ה-80 העליזות היתה ריבית גבוהה ואינפלציה גבוהה. מי שעדיין מקיים רמה מסויימת של אשליות לגבי תום הלב של הממשלה, רצוי שיקרא את דו"ח בייסקי, במיוחד בין השיטין לגבי התנהלות הממשלה. בלי להתייחס להסברים ולסיבות של הועדה, העובדות הן חדות: שיתוף פעולה פושע בין הממשלה לבנקים בעושק הציבור. מדוע פושע? כי בארה"ב היו נכנסים לכלא לשנים רבות ראשי הבנקים, שר האוצר, נגיד בנק ישראל ואולי גם גליה מאור המפקחת על הבנקים. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט לא מאמין בתום הלב של הממשלה, בשום עניין. ואני באמת מוצא את זה סביר שהדברים לא התנהלו ''מעליהם'' ושאכן מישהו רצה בכך והרוויח מכך. אבל עדיין לא הצלחתי להתקרב מההודעה שלך לאיך הם עשו זאת. ממה שאני יודע, הרעיון שריבית גבוהה בולמת אינפלציה לא נולד בישראל, והוא מקובל היום בעולם כולו. |
|
||||
|
||||
גילוי נאות: אסתר אלכסנדר היתה כלכלנית שנויה במחלוקת, בלשון המעטה. זה לא אומר שהיא טעתה, אבל אולי כדאי לקבל קצת פרופורציה לגבי כל האמירות שאתה משמיע כאילו היו חקוקות בסלע. הרצת המניות הבנקאיות באמת היתה עברה על החוק ואני שותף לדעתך שהאשמים יצאו בעונשים מגוחכים אם בכלל. נחמד לראות שאתה מביא את ארה"ב כדוגמא לסביבה כלכלית הוגנת יותר. אני רץ לבדוק ב ynet אם הלובביצ'ר התעורר. |
|
||||
|
||||
"כלכלנית שנויה במחלוקת"? מאיזו בחינה? ידיעותיה? הבנתה? חוכמתה? הגינותה? |
|
||||
|
||||
מבחינת התיאוריות הכלכליות שלה. |
|
||||
|
||||
ויש תיאוריות כלכליות שאינן שנויות במחלוקת? |
|
||||
|
||||
תיאוריה כלכלית שאין עליה חולק היא עניין נדיר, אך אדם אחד שהוא בו-זמנית גם כלכלנית וגם סוציאליסטית הדוגלת בהשבת מדינת הרווחה - זה לא סתם נדיר, זו כנראה הפרה בוטה של סדרי בראשית. כלכלנים נולדו ע''מ שיסבירו איך, כיצד ובעיקר מדוע זה צודק ונפלא לקחת מן העניים ולתת לעשירים, ולא את ההיפך, כפי שהסבירה הדוקטור אלכסנדר. |
|
||||
|
||||
מה "מדינת הרווחה"? גם את לוקה בטורט? |
|
||||
|
||||
אין גם תיאוריות היסטוריות שאינן שנויות במחלוקת מסוימת, אבל מי שהיה מסתמך על אורי מילשטיין באותה פסקנות שאיציק הסתמך על הגב. אלכסנדר היה זוכה לאותה תגובה. |
|
||||
|
||||
אז למה לכתוב "שנויה במחלוקת" ולהטיל בה דופי אישי? לא היה הגון יותר אם היית כותב שהתאוריה שלה שנויה במחלוקת? |
|
||||
|
||||
אני לא חושב ש''כלכלנית שנויה במחלוקת'' מטיל דופי אישי. |
|
||||
|
||||
מילטון פרידמן לא היה שנוי במחלוקת? נגידי בנק ישראל הקודמים לא היו שנויים במחלוקת? סטנלי פישר אינו שנוי במחלוקת? שנוי גם שנוי. גילוי נאות: אסתר אלכסנדר היתה מהחבורה שקרויה נערי/ות פטנקין. לדעתי היא אינה שנויה במחלוקת יותר מסטנלי פישר. אם היתה לאסתר אלכסנדר בעיה, היא היתה פוליטית ולא בדרך הניתוח הכלכלי שלה. לא ראיתי באף מקום איזה כלכלן מתמודד עם הטיעונים שלה לגבי התכנית הכלכלית החדשה של שנת 1984/5 . למה כוונתי "מתמודד"? מתמודד עם הגישה שלה שאיננה רק גישה מיצרפית את מפלחת את הנתונים המיצרפיים ובאותה שנה עושה את זה על בסיס חדשי. בעניין הדוגמה האמריקאית, אתה שוב חוטא בהתייחסות כוללת; כאילו שאמרת: "אם אתה מביא דוגמה מארה"ב אז קבל את כל השיטה הכלכלית שם". מה שהתכוונתי הוא שבארה"ב הרבה פחות סלחנים לשחיתויות בוטות וזועקות כמו אצלנו. |
|
||||
|
||||
ברגע שאתה כותב ''לדעתי'' ו''לא ראיתי'' הנחת את דעתי. עלה והצלח. |
|
||||
|
||||
היכן אתה רואה אצלי קנוניזציה של דברי אסתר אלכסנדר? אני מתייחס לניתוח ספציפי שלה של המחצית הראשונה של שנות ה-80. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |