בתשובה לאסף ארצי, 27/08/07 17:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. לדעתי, ההגדרות שלנו למונח "כמיטב יכולתה" שונות מעט. "לגיטימציה בינלאומית"אין פירושה שמפגיני גרינפיס העולמית יצעדו במצעד התמיכה השנתי של ישראל או שתקבל אישור חתום מרביעיית השוק המשותף להפציץ את בית חנון. לגיטימציה בינלאומית פירושה להשאר בתוך איזשהו קונסנסוז בינלאומי שחריגה ממנו "תזיק" בכל אופן שתסתכל על כך. האם לדעתך, מיטב יכולתה של ממשלת ישראל הוא להגן על צפון הארץ ע"י הפיכת כל ישראל לסרביה או דרא"פ? ב. אתה בודאי "יכול לטעון שמדינת ישראל לא עושה ככל יכולתה". יתר על כן חובתך האזרחית היא לעשות זאת ולהצביע בהתאם לדעתך. יש הבדל בין זה לבין נסיון לנהל את המדינה על אפו ועל חמתו של השלטון הנבחר. אני לא מתעלם מכך שיש בעייתיות בגבול הדק שבין סרבנות מצפונית לבין חתירה נגד השלטון. אני גם לא יודע אם אתה שייך למחנה המתנחלים. המתנחלים הם בעיני פשוט מקרה מובהק בו נחצה הגבול שבין הבעת דעה ואפילו סרבנות מצפונית לבין מצב בו קבוצה פוליטית מנסה להוביל מדיניות אלטרנטיבית גם בניגוד לרצונו של השלטון הנבחר. ג. אני לא בדיוק מסכים אתך: יש הבדל בין מעשה שאפשר לך לעשותו מבחינה אתית אבל בנסיבות נתונות לא "כדאי" לך לעשותו (למשל משום שלא תוכל להצליח לבצעו) לבין מעשה שמבחינה אתית אסור לך לבצע. ההבדל הוא שנסיבות משתנות, אבל מעשה העומד בניגוד לאתיקה שלך, לא ראוי שתעשה בשום נסיבות שהן. ה. מפני שלא ראוי שממשלת ישראל תגן על שדרות באמצעות שלילת החופש הפוליטי של מיליוני אנשים (במידה שבכלל היה קשר בין הדברים). חובת הממשלה להגן על שדרות היא מובנת מאליו ולא כל כך מעניינת. השאלה האמיתית היא כיצד לעשות זאת. העלאת טענות ילדותיות כאילו לממשלה לא אכפת או שהיא לא עושה כ"מיטב יכולתה" אינן ענייניות. ו. אל תתפס לסמנטיקה. בודאי שלא כל מי שמתנגד להתנתקות הוא אוייב המדינה כשם שלא כל מי שתומך בה הוא אוהבה. ז. למשל להחזיר את היחידות הקרביות של צה"ל לכשירות ומוכנות קרבית כדי לשנות את מגמת ההתנוונות שנחשפה במלחמת לבנון השנייה? ח. מה אתה מציע? מדיניות רחוקת טווח המבוססת על אי עשיית שום דבר בטווח הקצר? אתה באמת חושב ששרון פשוט התעורר בוקר אחד והחליט להרוס את היישובים פשוט לשם החידוש שבכך? אני חושב שלמדינת ישראל יש לגיטימציה לפגוע ולהרוג אזרחים במסגרת מלחמתה בקסאמים ומכאן שבודאי מותר לה לסגור להם את החשמל. ובכלל אני לא הזכרתי את עניין החשמל כאיום. דברתי על עובדות החיים. אם החמאס רוצה לנתק את עזה מן החשמל, המים ומערכת הבריאות של ישראל, יבושם לו. ט. כן אבל הפעם זה לא "צצו". עם כל חולשתו אש"פ הוא גורם מרכזי בציבוריות הפלשתינית (נניח כמו מפלגת העבודה בישראל). אני גם לא בטוח ש"היו". מה שהיה הוא שהיו אישים או קבוצות שהיו נטולי כל עורף ציבורי. י. כאן אני מסכים אתך. ואני גם סבור שהשתלטות החמאס על יו"ש היא בסבירות גבוהה. אבל זהו מצב קיים ולא חידוש שנולד בהתנתקות. ושוב הברירה היא בין "שב ואל תעשה" לבין "מדיניות אופטימית" ונסיונות לשנות את המצב בכיוון הרצויי לנו ולקוות להיפוך המגמה. יש אפשרות שהדלק להיפוך המגמה יבוא מרצונם של תושבי הגדה ל"התנתק" מן ה"עזתים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. על פי הדלפות, מיטב יכולתה הצבאית של מדינת ישראל הוא פצצות אטום. צעד כזה, גם לי ברור, יזיק מאוד לישראל. לא הצעתי צעדים בגלל שאני לא יודע. אתה הצעת: 1. גירוש ערבים ישראלים למדינה הפלסטינית תובב"א במידה ולא יקבלו את מדינת ישראל כמדינה יהודית. 2. הפצצת בית חנון (או איום להפציץ) כתגובה על הקסאמים. 3. ניתוק חשמל ומים לעזה. את שלושת הצעדים ציינת כצעדים לגיטימיים (לא רק אתיים, מעשיים) שנוכל להשתמש בהם במידה והבעיות לא יפתרו אחרת. אני טוען שאלו צעדים שלא נוכל לנקוט בהם, ולכן לא כדאי לסמוך עליהם. ג. זה ברור. אז לגבי מה אתה לא מסכים? ה. אז מה כן ראוי? להגן על שדירות ע"י הריגת אלפי אנשים? אני לא בטוח שחובת הממשלה להגן על שדירות מובנת מאליה. ייתכן שהממשלה תחליט להקריב את שדירות כדי להימנע מעימות כולל. ייתכן שעדיף לספוג (כלומר - שתושבי עוטף עזה יספגו) כמה קסאמים ביום ולא לתת לחזבאללה סיבה להפציץ בזילזאל או לסוריה סיבה לירות סקאד. העלאת טענות תמימות כ'בטוחני שממשלת ישראל כן פועלת ככל יכלתה' אינן ענייניות יותר. ו. (לא דיברתי על המדינה, התכוונתי לאויבים אישיים). ז. ולזה אתה קורא 'ככל יכלתה'? 'ניתן לחי"ר להתאמן, וכשהם יגמרו נכניס מטוסים. שדרות יכולים לחכות עוד קצת'? ח. אני מציע תה עם לימון ודבש. אם הייתי יודע מה צריכים לעשות כדי להביא שלום עולמי הייתי כותב. אבל אני לא מקבל פרשנות אופטימית חסרת בסיס. אני לא יודע מה גרם לשרון להתנתק - אולי הוא שינה את דעותיו, אולי ויסגלאס הכניס אותו למלכוד, אולי הוא באמת רצה להסיח את הדעת מפשעיו, ואולי הוא סתם היה משועמם. אבל לא נראה לי שזו היתה תכנית ארוכת טווח עם חזון רחוק. זה נראה לי קרוב יותר לנסיגה מלבנון - קודם כל צא, אחר כך נראה מה יקרה. למדינת ישראל יש לגיטימציה *אתית* להרוג אזרחים במלחמתה בקסאם, כמו גם לנתק את החשמל, המים, הגז, והגישה לים לאויר ולמנהרות. אבל אין לה לגיטימציה בין לאומית (ואני לא מתכוון לגרינפיס, אני מתכוון לאיחוד האירופי, לאו"ם, לארה"ב, וגם מרץ, בצלם ושלום עכשיו) לצעדים מעבר לפגיעה נקודתית. רצון החמאס הוא רק עובדה אחת בסיפור הזה. ט. פתח (לא אש"ף, זה מבלבל) הוא גורם מרכזי, שמתימר להיות מתון בעניני פנים, לא כלפי ישראל. אבל נכון שזה מעודד שגם מפלגת השלטון וגם האופוזיציה חותרות להידברות עם ישראל במקום שהאופוזיציה תאשים את השלטון בבגידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חושב שאתה קורא אותי לא נכון. אני לא מאלה המחפשים מתחת לאדמה תואנות וסיבות מדוע צריך לטרנספר את ערביי ישראל וכיצד זה יקרב את ימי המשיח. למעשה כיוון המחשבה הוא כיצד יוכלו ערביי ישראל להמשיך להתגורר במולדתם גם מבלי שידרשו לחתום על המניפסט הציוני. עניין עיקרי הוא שערביי ישראל יוכלו להמשיך להתגורר כאן גם כאזרחיה של ישות מדינית פלשתינית. ''טרנספר המוני'' יתבצע רק אם וכאשר הם יפעלו כקבוצה באופן בלתי חוקי על מנת לקרוע חבלי ארץ ממדינת ישראל ולהעבירם לידי מדינה זרה. כל מי שראה את התנפלותו המחליאה של ח''הכ טיבי על אורח, איש האופוזיציה הסורית, מבין כי מעמדם הנוכחי של ערביי ישראל הוא בעייתי מאוד. כקבוצה שאפשר לסמוך עליה שתתמוך בכל עניין ה''נוגד'' את האינטרסים של המדינה והמתנהגים כאילו מישהו כופה עליהם את האזרחות הישראלית נוצר קושי בלתי פתיר ביחסי האזרח-מדינה שלהם. ו. אם במקום כלשהו נתתי לך להבין כי אני מתיחס אליך כאוייב אישי, הרשה לי להתנצל ולהבהיר שלא היתה לי כל כוונה כזו. אני חושב שאנו מנהלים ויכוח וחילופי דברים ענייניים ובטוחני ששנינו מחפשים את טובת המדינה שאנו אזרחיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שאתה לא מחפש סיבות לגירוש או לטבח, אבל הבנתי גם שאתה סומך על האמצעים האלו במקרים חמורים, שנראים לך אפשריים ואולי אף סבירים. לדעתי לא ניתן לסמוך על האמצעים האלו בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא למה כוונתך במונח ''סומך''. אם אתה מתכוון לכך שיהיה אפשר לבצע טרנספר דה-לוקס מבלי לשלם שום מחיר ומבלי להסתכן בכך שעלול לחול מפנה בעלילה ומי שיגורש ממולדתו יהיו דוקא היהודים, הרי שאתה צודק. לא ניתן לסמוך על כך. אם אתה מתכוון שאין שום מצב שבו יתאפשר טרנספר של אזרחי ישראל, הרי שההיסטוריה של מאה השנים האחרונות ועד ימים אלו ממש (סודן), מוכיחה לדעתי שאתה טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לכך שאי אפשר לתכנן מהלכים מדיניים ולקוות שאם הם לא יצליחו נוכל לנקוט באמצעים חריפים כדי לצמצם את הנזקים. ההסטוריה של השנים האחרונות מוכיחה שאפשר גם להפציץ ערים ומדינות, ועדיין - מדינת ישראל לא יכולה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |