 |
האמת שעוד אין לי זמן לדיונים ארוכים, אבל מכין שזה שייך לנושא העיסוק העכשווי שלי, המצפון מרשה לי קצת.
דבר ראשון- אני מצביעה ליכוד (גם אבא שלי הצביע ליכוד..). גם פייגלין מצביע ליכוד וגם עוד רבים. יותר מכך, בבחירות האחרונות עשינו מאמצים גדולים שאנשינו יצביעו ליכוד על אף היחס של נתניהו והטמטום שבהקדשת זמנו למלחמה בפייגלין במקום באולמרט- היריב הפוליטי האמיתי. (הודות למאמצים אלו ההצבעה לליכוד ביש''ע היתה דומה לרמה שהיתה בבחירות הקודמות, על אף שבכל הארץ היא ירדה פי שלוש).
דבר שני- הליכוד הוא מפלגת השלטון של מה שקרוי ''המחנה הלאומי''. ראש הליכוד עתיד להיות מועמדם של כל מפלגות הימין לראשות הממשלה, לא רק של הליכוד. כי הרי האיחוד הלאומי לא יעשה קואליציה עם ברק וישאיר את הליכוד באופוזיציה. ראשי הליכוד מתייחסים אל מפלגות הימין כמפלגות המונחות בכיסם ו''לא סופרים'' אותם כלל, ובצדק. כי מי שאין לו ברירה, בעצם אין לו כוח פוליטי. מאז שיש את החוק שאי אפשר להפיל ממשלה באי אמון, אלא אם יש שישים ואחד חברי כנסת שתומכים במחליף, ה''כבילה'' של מפלגות הלווין, מימין ומשמאל, למפלגות השלטון הפכה להיות מוחלטת - כי אפילו להזיק הן כבר לא יכולות.
בקיצור- המצב היום הוא שהצבעה לכל מפלגה המצויה ימינה מהליכוד היא בעצם הצבעה בעד היותו של ראש הליכוד - ראש הממשלה. לכן יש בסיס מוצדק לכך שלכל אדם שמצביע למפלגה ימנית תהיה יכולת להשפיע על זהותו של המועמד שלו לראשות הממשלה.
(לדעתי, עצם קיומן של המפלגות האידיאולוגיות- כגון האיחוד הלאומי ומר''צ, מיותר. כי בתמורה ל''סידור עבודה'' כח''כים למספר אנשים חביבים, המצביעים מוותרים על השפעה על ההנהגה הממשית.)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש