בתשובה לאביב י., 07/08/07 13:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הזיז את הכלים"? אתה מתכוון ששלחו את מאות אלפי המתנחלים לגולאגים המרוחקים (ששים מליון, אני חוזר: ששים מליון ננו-שניות מכפר סבא) בלי לשאול את דעתם? אתה רומז שהדיקטטורה הציונית זרקה את האומללים במרחק ידוי אבן ממחנות הפליטים הצפופים של עזה ונעלה בפניהם את הדרך החוצה? אתה אומר שהפיונים חסרי הדעת הועמסו על משאיות ונפרקו באישון לילה בלב השוק של חברון ושם הם מצטופפים מאז, חסרי ישע ומבוהלים כעדר חסר רועה? מן הסתם אתה יודע כמה דברים שהעיתונות מסתירה ממני. התוכל לפרט? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר את כל הדברים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''היזו כלים'' במובן שיצרו אוירה והבנה שזה בסדר ללכת לגור חמש דקות מ... מה עוד שהיו תמריצים כספיים ואיכות חיים לא רעים. כשמבטיחים רייך בן אלף שנים ואתה רואה שבאמת זה קורה וכל הגדויילים תומכים במעשה והעולם לא מצפצף (טוב חוץ מחומסקי, אולי) אז בהחלט אתה פיון שהזיזו אותו בתוך סיור האגדה שיצרו בשבילך. כדי לדעת מה באמת קורה היית צריך להתאמץ מאד, ללכת נגד הזרם הגדול של כל הציבור ולצבוט את עצמך חזק כדי להתעורר מהאוטופיה של אחרי ששת הימים. זה לא אומר שמי שהלך לגור שם פטור מאחריות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איך היו אנשים שידעו (ובתוכם גם אני, עוד משנות העשרה המוקדמות שלי, כשמשהו מהאוטופיה שאחרי המלחמה עוד היה באויר) שהחזקת השטחים והקמת ההתנחלויות הם דבר לא רק רע ומושחת אלא גם שגוי מכל בחינה מעשית, ושהם יפונו ויוחזרו בבוא היום? אולי כשאנשים מפעילים איזשהו מינימום של אינטליגנציה, עיבוד נתונים וכושר שיפוט - קשה להפוך אותם לפיונים, ושום שטיפת מוח ושום הצעות סיר בשר לא יפתו אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. יותר מכך. לא רק יצרנו הבנה ש''זה בסדר'' ונתנו תמריצים כספיים, אלא שנים רבות (עשורים) הקונצנזוס היה שמדובר במפעל ציוני, בצורך בטחוני ובשליחות לאומית שעל המתנחלים למלא. זה לא אומר שמי שהלך לגור שם פטור מאחריות על הטעות, אבל הציבור הישראלי ה''לא מתנחלי'' מאוד רוצה לשכוח שגם הוא עצמו לא פטור מאחריות. הניסיון להציג את מפעל ההתנחלויות כמפעלה של הציונות הדתית או של הימין הקיצוני זו מלחמה על נרטיב שפוטר את רוב הציבור בישראל מהאחריות על החלטותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... נדמה לי שגם אצלך וגם אצלי בתגובה 454665 צ"ל "ה*אופוריה* שאחרי המלחמה", ולא "האוטופיה שאחרי המלחמה" (אתה אשם, בלבלת אותי :-)). "אופוריה" - זה היה הביטוי המקובל. "אוטופיה" - זה מה שהיה קורה אילו *באמת* הכל היה נפלא והיה גן עדן עלי אדמות. "אופוריה", לעומת זאת - היא עניין של הלך רוח, של תחושת שאננות אינסופית, אושר המנותק מן המציאות ושכרון חושים - מה שהיה, אכן, בארץ, אחרי מלחמת ששת הימים ובערך עד פרוץ מלחמת יום כיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-הממ שלך היה במקום. היתה אופוריה גדולה בין 67 ל73 ולדעתי אחרי כמה שנות הלם היא חזרה בסוף שנות השבעים או תחילה השמונים בלבוש אינפלציוני! חדש בכמה תחומים. בתחום הפיננסי, ההתיישבותי, הבטחוני, הטלויזיוני ועוד כמה זחיחיות הדעת ששכחתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בעיקר הטלויזיוני - והרי הטלויזיה היא המציאות, אפילו אם היא רחוקה מהמציאות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |