|
שמתי לב שזאת המדיניות שלך (ושל כל חבר מרעייך): כשאומרים לך דברים אמיתיים שהם לא רק אמיתיים אלא גם שערורייתיים בחוסר ההתחשבות ובחוסר האנושיות שלהם, את פשוט מתעלמת ועונה איזו עקיצה אידיוטית.
"שנאה" זאת המילה הכי אהובה עלייך ועל שותפייך לדעה. אומרים לכם: הפועלים הערבים בחממות של המפונים חיו בזבל, לעיתים ממש בשולי החממות שבהן עבדו, והתשובה: "שנאה, שנאה, שונאים אותנו". אומרים לכם: הם קיבלו שכר עבדות, לעג לרש, והתשובה: "שונאים אותנו, עוכרי ישראל. שנאה, שנאה". אומרים: הם סחבו (וכנראה סוחבים גם עכשיו, אבל אז זה היה בתחום אחריותנו) מים מזוהמים בדליים, מהבארות, והמתנחלים השקו בממטרות ענק את המדשאות שלהם ומילאו את הבריכות במי שתיה מתוקים, ואתם: "שנאה, רק שנאה, שונאים אותנו".
אומרים לך: יישובים הוקמו גם בכל רחבי *מדינת* ישראל הלגיטימית, ולא שפכו עליהם משהו שמזכיר, אפילו, את כמויות הכספים ששפכו על ההתנחלויות בשטחים ש*אינם שייכים* למדינה, ומה יש לך לענות, כפי שראיתי כאן עכשיו באחת התגובות החדשות? - "זה מעלה אבק".
זה לא מעלה אבק, עלמתי (את נשמעת לי מאוד צעירה). עובדות אינן מעלות אבק. מה שכבר מעלה אבק זו ההתבכיינות. עם ישראל למד מהר מאוד שהברברת על האומללות היא ברובה קשקוש ובחלקה הקטן אמת, ושההתבכיינות אינה אלא שכלול נוסף של שיטת האיומים הפוליטיים הגסים והמכוערים, שהיו תחום התמחותם העליון והקדוש של המתנחלים למן היום שבו נולדה התנועה ההרסנית הזאת.
|
|