בתשובה לבר, 05/08/07 10:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על זה שהיה מחדל (של המדינה) שהביא אותנו למצב הזה כבר הסכמנו. לא צריך ציטוטים. אני חושב שהמחדל התחיל כאשר הקימו את ההתנחלויות ואחר-כך כשניסו לפנות אותן כקהילות במקום לתת לכל אחד צ'ק שמן ולאפשר לאנשים להקים קהילות בעצמם. מה שתוקע את הפתרון עכשיו זה הנסיון של הממשלה להקים קהילות לאנשים - זו שגיאה אינפנטילית, שדומה בעיני לנסיון של מדינה להקים משפחות לרווקים. הרי אם יחתנו אותך בכוח תצעקי שמפרים את זכויותיך ואם תשארי רווקה תצעקי שחיים ללא זוגיות אינם ראויים. כשהמדינה נפלה למלכודת שטמנה לה מועצת יש"ע - טיפול בקהילות - היא נכנסה לדרך ללא מוצא (או לפחות שאורכה 5 שנים). את הציטוט הבאתי כדי להראות שלמדינה יש עניין בפתרון הבעיה וגם כדי להראות שמתפנים ששיתפו פעולה והתפשרו (כמו נצרים-עצמונה), כבר "קוטפים מלפפונים", כלומר שיקמו את חייהם. אם את מוצאת שמבקר המדינה סובר אחרת - את מוזמנת לצטט. אני חושב שהמפונים באמת סובלים וכיחידים באמת מעוניינים בפתרון. אבל ההנהגה שלהם מכשילה אותם ומסיתה אותם לקיצוניות שפוגעת בהם למען מטרה שבעיני ההנהגה היא ראויה יותר. אולי תוכלי להבין (לא להסכים) את הרעיון במבט על שכנינו הפלסטינים בעזה. הם, כל אחד בנפרד, סובלים מעוני וחיים בכאוס ובהחלט מעונינים לשפר את מצבם. אבל הם לא יכולים כי הנהגת החמאס מסרבת ומכשילה כל הסדר למען מטרה נעלה יותר - שיחרור פלסטין כולה. הנהגה קיצונית זה האסון של הפלסטינים מאז שדחו את הסכם החלוקה - מאז מצבם רק מוסיף ומתדרדר. מועצת רש"ע היא הנהגה חמאסית. היא מדברת אלינו על פגיעה ב"זכויות האלמנטריות" אבל מוכנה להקריב את סבלם של אנשיה למען מטרה נעלה יותר - החזקת פלסטין כולה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים איתך בשנית בחלק מהדברים. אשמח אם תקרא את תגובתי מס' 454684. מעבר לכך אסור לשכוח את יתרון הקבוצה בהתמודדות עם השינוי שלה נדרשים המפונים. חלק גדול מאיתנו מעדיף, גם אם לא תמיד במודע, את ה"ביחד" בהקשרים שונים גם על פני היפרדות לטובת מצב מבטיח יותר. זה צורך אנושי שראוי להתחשב בו. זה מקבל תוספת נופך, כשלוקחים בחשבון את רמת הלכידות הגבוהה שהיתה חלק מההווי בישובים המפונים. אני חושבת שיש בזה לשנות את ההתייחסות שלנו לדרישתם בעניין. המשפט האחרון היה שוב מאכזב. בשימוש בסיסמאות רחוב קיצוניות יש לפגוע ברמת הדיון, להסיטו ממהות הדברים ולהוזיל את המכלול. זה חבל, ואם אני מעירה לך על כך ברצינות, ראה זאת כהבעת אמון מצידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שלא היה צריך לכתוב שהנהגת יש"ע היא הנהגה חמאסית. כבודה של הנהגת יש"ע כגזענית-משיחית במקומה מונח; היא אינה צריכה חיזוקים מהחמאס -יש לה את סגולותיה שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. זו תגובה מתונה לגופו של עניין. תודה. קראתי את תגובה 454684 ויש לי חשש שלא הבנתי את כל המסר. ולגבי המשפט האחרון בתגובתי, את צודקת. לפעמים בא לי לירוק אש. אני חוזר בי מהניסוח... אבל לא מהמסר. (בכלל, אני חוזר בי מהתגובה הקודמת כולה כי ראיתי שברקת מסכימה איתה. זה בלתי נסלח והורס לי היסטוריה ארוכה ומפוארת). ולעניין, ה"ביחד" הוא בהחלט צורך אנושי מובן. אני רק טוען שאת הצורך הזה מדינה לא יכולה לספק. זה עניין של אנשים שרוצים להיות ביחד. אם היו רוצים לפתור את הבעיה, היו דורשים מהמדינה עוד 10% לפיצוי, כדי לממן את ה"ביחד". אבל הדרישה שהמדינה תעסוק בשידוכים נשמעת כמו דרישה המכוונת לעכב ולהכשיל את המדינה כדי להשאיר את הפצע פתוח. זה מזכיר לי ת'בדיחה על הרוסי שנדון למוות באחד מימי החורף, בתקופת האימים של סטאלין. נתנו לו שלוש משאלות אחרונות: הראשונה, הוא ביקש לרחוץ באגם. אמרו לו "אבל עכשיו חורף". אמר להם "לא נורא, נחכה". חיכו לקיץ. בשנייה, הוא ביקש להחליק על הקרח. אמרו לו "אבל עכשיו קיץ". אמר להם "לא נורא, נחכה". חיכו לחורף. בשלישית הוא ביקש לנשק לפרידה את הקבר של סטאלין. אמרו לו "אבל סטאלין עוד חי". אמר להם "לא נורא, נחכה". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |