|
לאייל האלמוני, אני מעריכה בכנות את בקשתך, אז להלן הסברי: "המשביר לצרכן" כתב, כי "פרס יהיה נשיא של כולם, חוץ משל אלו שהוציאו את עצמם מהכלל". עד כאן המשביר. חשבתי כמה קל להתנכר לפלך שלם באוכלוסיה, שמתנגד לעמדותיו הפוליטיות של האיש, ושבתוכו מצויים אנשים רבים שנפגעו באופן הכי אישי. אני מניחה שאתה מסכים איתי שלציבור הזה מכוון מר המשביר כשהוא מדבר על היוצאים מהכלל. יש לך רעיון אחר? חשבתי למקרא הדברים על אותו ציבור,שאמנם אינו נימנה על הליגה הנכונה מבחינתו של המשביר, ועל כמה קל להתעלם כשלא נוח להתעמת, וכמה קל להתנטרל מהכל, כולל מלקיחת אחריות, ובה בעת להטיל את האשמה על הקורבן, שהרי "הם אלו שהוציאו את עצמם מהכלל". כמה סטרילי ונוח. ונא לא להטריד את המצפון עם עובדות שוליות. הנה האנוש בקטנותו, שמצליח "לגלות את הדרך הנוחה שלא אטריד אותך". פה כמובן הקשר למילותיו החזקותנשל ב פלדמן. (חשוב לי אגב לציין שלא היתה פה כל כוונה אישית נגד מר המשביר לצרכן. אנחנו מדברים על רעיון.) אבל אולי בכלל הגנתי בצטוטי על הגישה, המיוצגת בתגובתו של מר המשביר: שהרי יש פה איזושהי התייחסות לאותם אנשים, גם אם שלילית ומנדה ופוגעת. בחלק גדול מהמקרים הפגיעה היא הגנתית. ואם קיים פה איזשהו צורך בהגנה והצטדקות אז זו כבר התקדמות. כי הרי באנוש (אם לחזור לשיר) עסקינן, וכמה חולשה מקפלת בתוכה המילה הזו. בהמשך אותו שיר יפה מעבר למחאה הגדולה יש גם המון קבלה ומחילה, האבן מבינה ומכוח זה בעיניי היא גם מוחלת, החיים מוחלים, הזמן ממשיך בזרימתו, הוא שוכח. אני לא יודעת אם גם הנפגעים, שרובם ממשיך עדיין לשאת יום יום במחיר.
|
|