 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן. ומי שעושה את זה בגיל 15-16 - ואפילו מונחים לפניו, ממש באותו הספר, בעמודים צמודים - המקור הגרמני ותרגום לאנגלית (ארכאית) - לא רק מבין שקאנט היה אדם חכם, מעמיק ושיטתי במידה נדירה - אלא גם חוטף שורה של תסביכים חמורים ומוזרים שהפסיכיאטריה עוד לא קיטלגה אותם, ואחר כך לוקח לאנשים שנים ארוכות להסביר לו שזה לא רק הוא, ושגם אחרים חטפו את אותם תסביכים בדיוק. ואל תשאל מי זה המישהו הזה/זאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא סומך על הזכרונות שלי מהגיל ההוא. אולי תרצי לעיין שוב בכתביו ולשקול מחדש את המדיניות הזו אצלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם היא רשאית לעשות זאת, ואם כן - האם כאלמונית, כחשמנית או בזהותה המציאותית (אם יש כזו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה אם היא רשאית? יש לכם באתר הזה חוקים נגד שיקול חוזר? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |