|
||||
|
||||
לפני עשרים ואחת שנים היית מוצאת מסעדות שמכרו חמץ בפסח. באוגוסט '86 אושר חוק החמץ (חוק חג המצות [ויקיפדיה]) שמונע זאת. לאילו בתי קולנוע היית הולכת בירושלים בשבת ב-'86? אני אחסוך לך את הטרחה - לא היית הולכת לאף קולנוע. אילו רשתות פיצה לא כשרות פעלו בירושלים לפני עשרים שנה? איזור נחלת שבעה מצוי היום בבעיה קשה. לאורך הרחוב המרכזי שם הידלדל מספר המסעדות הפתוחות (כשרות ולא כשרות) בצורה דרסטית. אם הרבה מסעדות צמחוניות תיפתחנה בתל אביב תדברי על "השתלטות צמחונית"? |
|
||||
|
||||
כמה רשתות פיצה כשרות או לא כשרות פעלו בארץ ובירושלים לפני עשרים שנה? פיצה האט הקימה סניף ראשון בארץ ב-1989. דומינו פיצה הטוענת שהיא הרשת הותיקה בארץ הקימה סניף ראשון עוד בשנות השבעים, בתל אביב, ולא היתה לה תחרות באותה תקופה. הסניף השני, אא"ט, הוקם אחרי הרבה זמן. זה דמגוגי (כמו נושאים אחרים שאתה מדבר עליהם, כמו לופוליאנסקי שהוא בכלל אינדיאני, ורק מתחפש בביתו הפרטי לחרדי) לדבר על רשתות פיצה בירושלים באותה תקופה, שבה כל עניין הפיצות בארץ היה ממילא בחיתוליו (לא פיצריות שכונתיות פרטיות אלא רשתות). |
|
||||
|
||||
לופוליאנסקי חרדי, זה מוסכם. השאלה היא האם אורח חייו האישי של לופוליאנסקי משפיע על האופי שבו הוא מנהל את העיר. עד עכשיו איש מהמגיבים לא הראה שלופוליאנסקי מנהל את העיר באופן שיוצר העדפה לחרדים או כפיה על חילונים ודחיקת רגליהם. |
|
||||
|
||||
"את כספי הארנונה, במקום לטפל בעיר כראוי, הוא יקצה לקבוצות כוח ואוכלוסיות מועדפות. למשל אלה ששלחו אותו לכיסאו. חבר חרדי אמר לי לא מזמן: "מה אתם רוצים מלופוליאנסקי. הוא דוסי (חרדים רבים משתמשים במונח הזה, לא כגנאי, אלא כשם כולל שמבטא יחס חילוני לחרדים). הוא דואג לעולם התורה, למי ששלח אותו ולפי ראות עיניו, גם לתושבי ירושלים. בשורה התחתונה, הוא לא נתן פחות מאחרים למי שמתגורר בעיר. ביחס לפוליטיקאי חרדי נבחר, לא משנה מה לופוליאנסקי אומר. משנה מה הוא עושה. אם הוא אומר ירושלים די.סי ומתנהג ירושלים דוסי, הסימן עבורנו, שהכל בסדר". "זה שאנחנו משלמים בשכונות החילוניות ארנונה גבוהה, זה בחלקו פועל יוצא מזה, שאנחנו צריכים לסבסד אוכלוסייה ענייה שמקבלת את כל הפטורים האפשריים מהעירייה. עירייה, שמונהגת על ידי אלה שמייצגים את החוגים האלה. ולכן, לפחות במסגרת הנצפת היום, העיר די אבודה. היא תהיה בני ברק. עיר עם סדרי עדיפות של בני ברק...". האדריכל הירושלמי ומומחה בלתי מעורער לירושלים, דוד קרויאנקר, אומר את המובן מאליו לכולם חוץ מאשר לך. |
|
||||
|
||||
אני עדיין מחכה לעובדות. תקציבים, הקצאות קרקע, שליחת פקחים נגד מוסדות חילוניים, סגירת כבישים, משהו. קצת נמאס לי מכתבות עם "חבר חרדי" ללא שם. נכון, יש לירושלים בעיה סוציו-אקונומית שבחלקה נובעת מהחרדים (יש, אגב, מספר כפול של ערבים שגם הם נהנים מהנחות בארנונה). אז? גם תושב תל אביב מסבסד מהארנונה שלו את תושבי יפו. אני עדיין רוצה להבין מדוע חילוני לא יכול לחיות את חייו החילוניים בירושלים ובאיזה אופן הנוכחות של החרדים בשכונותיהם מפריעה לו לבלות במועדונים, לאכול במסעדות או להשתתף בפעילויות תרבות. |
|
||||
|
||||
*אתה*? - *אתה*, שאמרת בתגובה 453294 כי "הנתונים הדמוגרפיים לא מאשרים זאת. יותר חרדים עוזבים את ירושלים מדי שנה מאשר חילונים [.....] - כך לפחות קראתי ב-"כל העיר", ואחר כך לא הגבת לתמיהתי המלווה בלינקים בתגובה 453458 - *אתה* זה שמדבר על "קצת נמאס לי מכתבות עם "חבר חרדי" ללא שם"?! צר לי, אם משהו בתגובותיי כאן עורר את הרושם שיש לי גישה אישית ישירה לקרביה של עיריית ירושלים - הרושם הזה הוא מוטעה בהחלט. אין לי. בצד עניין הארנונה, ההבדל הגדול, האדיר, בין החרדים לבין תושבי ירושלים הערבים ותושבי יפו הערבים - הוא בכך שקיומם של הערבים במקום מסויים אינו משפיע באופן מאוד שלילי, מאוד מגביל, כקיומם של חרדים במקום מסויים - על פיתוח התרבות, ההשכלה, הבילוי והבידור - שבהם טמונה הצלתה של ירושלים, אם עוד יש לה רווח והצלה (ולפחות האדריכל קרויאנקר טוען שכבר אין לה). |
|
||||
|
||||
אינני יודע אם את/ה גם כתבת את שאר התגובות שקיבלתי כאן בסבב האחרון. בכל מקרה, האופי של התגובות מראה לי שאין הרבה טעם בהמשך הדיון (שממילא הפך למייגע למדי). מי שאינו מקבל את מה שאני כותב ימשיך לראות בי הוזה שאינו רואה את המונח לפניו במקרה הטוב ונוכל המעלים כל עובדה שאינה נוחה לו במקרה הרע. לבריאות. את דעתי-שלי על האלמונים והדעות שהם מביעים כאן לא אביע, שכן הדבר יגרום רק לסבב תגובות נזעם עוד יותר. |
|
||||
|
||||
כדבריך, לא נמשיך בדיון, אבל כמה דברים לסיום: קודם כל קבל נא את התנצלותי על הסגנון החריף בפיסקה הראשונה בתגובה 453713, ובתגובות אחרות. (תוכן הפיסקה הוא נכון - לאף אחד מאיתנו אין מונופול על אמינות המקורות, אבל ראוי היה לי להתנסח אחרת ובלי כל הכוכביות) מקום מגורי אינו בירושלים והמפגש הקרוב שלי עם נושא העזיבה קרה רק לפני כמה חודשים, בעקבות סיפור של ידידי משפחה (מהדור הקרוב יותר להורי). זאת לא היתה עזיבה מאוד טראומטית, לא משהו עם דלתות מרוססות, ובכל זאת - זאת היתה עזיבה לא נעימה, והמרירות והמשקעים נשארו עד היום ונראה שלא יחלפו בקרוב. אולי משהו מן המרירות שאצלם עבר גם אלי, בפתיל זה. דעתך על האלמונים אינה רק דעתך, דברים קשים כבר נאמרו כאן יותר מפעם אחת אל ועל האלמונים ועל מוסד האלמוניות. ובכל זאת, אולי בגלל הדינים-ודברים החריפים המתנהלים באייל לעיתים מזומנות, לא רק בהשתתפות האלמונים אלא בהחלט גם בין בעלי הניקים - מתקיימת כאן, כך נראה לי, לאורך הזמן - תנועה איטית אך עקבית למדי בכיוון אחד - מן ההגבה המזוהה (בין אם בניק, בדומה לך, או בשם ושם משפחה, כפי שעושים או עשו בעבר כמה מגיבים אחרים) - אל חיקה המגן של האלמוניות. אשר לי, במקרה שלי האלמוניות היא רצויה וחשובה מסיבות אישיות, ואין לי שום בעיה אם מישהו יראה בכך "פחדנות" - מילה שהופיעה כאן בנושא זה יותר מפעם-פעמיים. |
|
||||
|
||||
סינמה 1, בקרית יובל. |
|
||||
|
||||
סינמה 1 היה פתוח בשבת? לא ידעתי. אז על מה היו ההפגנות כשנפתח אגרון? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג. אני זוכר שהייתי יוצא מהצגה כפולה ביום שישי בערב, וכבר היה חושך. אגב, אני איכשהו זוכר את ההפגנות כיותר מוקדמות מ87. יש לך לינק לכך? |
|
||||
|
||||
פסק הדין של השופטת פרוקצ'יה שאפשר פתיחת בתי קולנוע בשבת (ובפרט את אורנע ואת בית אגרון) הוא מ-87: על פי אתר המשטרה, ההפגנות התקיימו ב-87: הפגנות חרדים ברחוב בר אילן: בעקבות פתיחת מסעדת "מי ומי" בלילות שבת ולאור הקרנת סרטים "בבית אגרון" גם בליל שבת, נערכו הפגנות גדולות של חרדים באזור רחוב בר אילן ורחוב שבטי ישראל. אחת ההפגנות הגדולות התקיימה בתאריך 05.09.1987 אז מאות חרדים התגודדו ברחבות אלו והחלו מיידים אבנים. משטרת ירושלים השתמשה בהתזת מים בצבע ירוק לעבר המפגינים ולאחר מכן אף השתמשו בכוח. הפגנה זו היתה אחת מרבות, שבמהלכן נעצרו הועסקו אלפי שוטרים ונעצרו מאות חרדים. לפי הדברים האלה יתכן שמי ומי היתה המסעדה הראשונה שנפתחה בירושלים בשבת. בכל אופן, כפי שכתבתי לעיל, היום כל מי שרוצה לפתוח מסעדה או קולנוע בשבת בירושלים פותח ואיש אינו מונע ממנו או מפגין נגדו. |
|
||||
|
||||
כעת מצאתי שבאתר חופש מסכימים עם חלק מהטענות שהעליתי כאן: שם תמצא גם תיארוך של ההפגנות. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל אני קורא שם "נקודת ציון חשובה אחרת ארעה בשנת 1987, כאשר החליטה העירייה לסגור בתי קולנוע בשבת" ומכאן שהיה מה לסגור. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |