בתשובה להעלמה עפרונית, 22/07/07 10:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, אבל אהוד בנאי הוא אמן דתי שהשירים שלו רוויים באזכורים דתיים. הוא מאתגר את ההגדרות הישנות משום שבה בעת הוא גם אמן ישראלי מאד שהשירים שלו ספוגים ישראליות מובהקת יותר מכמעט כל אמן אחר כאן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהנטייה של בנאי לכיוון הדתי היא תהליך של השנים האחרונות בעוד ש''שיר געגועים'' יחסית מוקדם יותר. אבל אני מסכימה בהחלט שהוא מאתגר את ההגדרות הישנות. מספיק לראות את הקהל בהופעות שלו כדי להבין את זה.(בכלל, אם כבר ''תבנית נוף מולדתו'' אז מעניין לראות את הכיוונים השונים שיצירות הבנאיים הלכו אליהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שבשנים האחרונות הכיוון הדתי חזק יותר, אבל הוא היה קיים גם קודם. שיר כמו "רחוב האגס אחד" מרמז אליו, למשל. בשיר "בלוז כנעני" הוא מזכיר מה הוא היה עושה עם מאיר אריאל: יושבים סביב שולחן השבת או ליד דף גמרא (וגם "מעבירים בסיבוב זר קוצים ריחני"). כאן מדובר על התקופה שלפני עשר שנים לפחות, מן הסתם. אגב, "עגל הזהב" הוא עוד שיר תנ"כי שלו מהאלבום הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נזכרתי בעגל הזהב רגע אחרי, אבל כבר לא הייתי ליד המחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מהאלבום הראשון, אבל עדיין אקטואלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מנקרת במוחי ולא נותנת לי מנוח. האם יש איזושהי חוקיות על-פיה נקבע אם את משאירה כתובת דואל בתגובה או לא? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |