 |
התודעה הלאומית היהודית נשענת על אמונה במוצא משותף שיש לה גיבוי עובדתי, אותה תודעה לאומית היא של לאומיות אתנית אך ההגדרה למיהו יהודי היא במידה רבה דתית שכן היהדות היא דת. במשך רוב שנות הגלות לא היו גיורים המוניים שנכנסו למסגרת העם היהודי כך שנשמר הקשר האתני למרות היות היהדות דת, במלים אחרות זהו מקרה שנשמר קשר גנטי בין היהודים כי מעצם הגדרת היהדות כדת המצב יכול היה להיות שונה לגמרי. מדינת ישראל הוקמה על בסיס חזון שיבת גולי רומא, הכוונה הייתה ליצור כאן עם עם תודעה לאומית אתנית, עם אמונה במוצא משותף ועם מאפיינים לאומיים כמו השפה העברית.
מפני שרוב שנות הגלות היהודים הוגדרו באופן דתי זאת ההגדרה שהתקבלה למיהו יהודי, הקהילה הדתית היהודית שמרה במסגרתה את היות היהודים קבוצה נבדלת מהסביבה ומקושרת בתוך עצמה כלומר ההגדרה הדתית תאמה את מטרת הציונות בשלב זמן מסויים אך מכיוון שההגדרה נותרה דתית הפירצה עודנה שם וכיום במצבה של ישראל יש תמריץ לממש אותה. מה שאני מציע זה להשתמש אומנם בהגדרה הדתית אך להקפיא אותה למסגרת זמן מסויימת, כלומר כל מי שהוכר כיהודי ב-1948 וצאצאיו ובכך להפוך את ההגדרה של מיהו יהודי ללאומית ולא דתית ולשמר באופן מכוון את המצב שיצרה היהדות במקרה.
ראשית לדעתי יש להפריד בין הדת היהודית והלאום העברי ושנית יש להפריד בין הגירה לאזרחות. לפיכך לדעתי יש לתת אזרחות רק לאלו ההופכים לבני הלאום העברי כלומר לכל צאצא של הגולים מיהודה יש אפשרות להגר אך רק לבני הלאום העברי יש זכות לאזרחות. והרי המלצותי המפורטות לשינוי חוקי ההגירה והאזרחות למדינת ישראל בהתאם לעקרונות שפורטו לעיל:
מי יזכה לאישור שהייה בתחומי מדינת ישראל:
1. כל יהודי (מבחינה דתית) שנרדף עקב יהדותו, הרדיפה חייבת להיות על רקע דתי בלבד זה התנאי לקבלת מעמד פליט ואיתו אישור שהייה ורשיון עבודה זמניים.
2. כל יהודי מבחינה אתנית, לא משנה מה דתו, שלפחות חצי מכל דור במשפחתו יהודיים, לפחות אחד מההורים, לפחות 2 מהסבים 4 מהרבסבים וכך הלאה, כאשר הכוונה ליהודי היא כל אדם שהוכר כיהודי בשנת הקמת המדינה וצאצאיו, יזכה לתושבות קבע ורשיון עבודה.
3. בן זוג של יהודי (מבחינה אתנית) יזכה בתושבות קבע ורשיון עבודה.
4. כל אדם שאינו עונה על הקריטריונים הקודמים יזכה לאישור שהייה ואולי גם עבודה זמני בהתאם לתקנות משרד הפנים, על תקן עובד זר, סטודנט, תייר ועוד כאשר כל מקרה ייבחן לגופו.
נ.ב
- מתגיירים מטבע הדברים לא יזכו להנות מסעיף 2.
- השבטים השונים מסביב לעולם שטוענים למוצא מעשרת שבטי ישראל האבודים דינם כדין מתגיירים, הם לא יזכו להנות מסעיף 2.
מי יזכה באזרחות מדינת ישראל:
* אלו המוגדרים בסעיפים 2 ו-3 יוכלו להגיש בקשה לאזרחות לאחר שהייה של מספר שנים, כאשר האזרחות תינתן לאחר מבחן שיכלול קודם כל את ידיעת השפה העברית בעל פה ובכתב ועוד כמה מבחנים לגבי יכולות מסויימות של האדם לתפקד כאזרח.
* אלו המוגדרים בשאר הסעיפים יוכלו להגיש בקשה לאזרחות רק במסגרת סעיף 3 או כמקרה חריג שייבחן לגופו, ועדיין יעמוד באותם מבחני אזרחות.
* ישראלים לשעבר וצאצאיהם יזכו לאזרחות אוטומטית לאחר מבחן בעברית הכוללת כמובן גם תושבות קבע ורשיון עבודה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש