בתשובה לצאלה כץ, 11/07/07 11:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לזה לחן? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, של מתי כספי (קצת מתוך תחושה של להסביר בדיחה, מדובר במאש-אפ של ציווי השבת, מתוך עשרת הדברות וסיפור בריאת העולם, יחד עם השיר "לא טוב היות האדם לבדו" של נתן זך. ההקשר הוא פרפרזה על אחרים שיש לה משמעות משל עצמה, או: למה אני מעדיפה לכתוב שירים בטוקבקים מאשר ב-"פינת אנחנו אליטה אינטלקטואלית ולכן נביא טקסטים של שירה ונקטר עליהם תוך התגאות בבורותנו"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק נדמה לי, או שאת בעצם אומרת שכל מי שלא מוכן לקבל את סגנון הכתיבה המאפיין את השיר הראשון הוא בור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לך. לעניות דעתי מדובר בשיר שאיכותו למטה מבינוני מינוס (אגב, יש מאות אם לא אלפים כאלה פרי עטי). להיפך, בעיניי מה שקורא (..) במדור השירה של האייל הוא מיקרוקוסמוס או אולי פרוקסי לעולם השירה העברית. יש לנו "מחנה תומכים", יש לנו נטייה להביע דעות בשליפה, שרבים מודים שהן כוחניות ללא צורך. ובהחלט יש כאן צורך (בעיניי כוזב) להתפייט ולהוכיח מיומנות אינטלקטואלית. כל מיזם שירה חדש במקומותנו מתאפיין בהטחת רפש בקבוצות מתחרות ואני נוטה לקבל את שנרמז לעיל לגבי שירה שהיא בעיקר תוצר לוואי של קבוצה-שלטת המנסה לשמר את כוחה באמצעות יחסי-ציבור. מי תיקף את הטיעון "אם אני יכול לעשות כזה אז זה לא נחשב"? האם אי-פעם אמרתם לנהג אוטובוס "גם אני יכול לנהוג בכזה, אתה נהג רע"? ההנחה שמשורר הוא "יותר" מנהג אוטובוס היא הנחה מתנשאת שמאפיינת כמעט את כל מי שנמצא בעולם השירה. יחד עם זאת, נסו להגיע ממקום למקום ללא רכב עם ספר שירה. אותה הנחה היא זו שמניעה אנשים לכפות הגדרות על השירה. חריזה (כאשר הכוונה היא כנראה בעיקר למשקל וכן למבנה או לסוגה), מסר, שפה גבוהה, "משהו שאני לא יכול לכתוב". כשמונעים מאיתנו פורן ואלימות זו היא הגבלה של הדמוקרטיה, אך שכופים עלינו "צורת שירה" זה מעורר כבוד. אם הוחלט לפרסם שירה, בואו וקראו אותה ללא דעות קדומות. פקפוק תמידי? מבורך. אך פקפקו גם בגישה של עצמכם. כך לפחות נראה לי. כרגע :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לתומי חשבתי שהמטרה בכתיבת שירה שלא ''למגירה'' היא לעורר משהו (כלשהו) אצל הקורא. אם השיר נכתב לצורך כתיבתו, עדיף שישאר במגירה. אם אני נוסע באוטובוס והנהג טוב אני נהנה, אם הנהג ''רע'' אני בדר''כ סובל בשקט - אבל לפעמים (כשזה ממש עובר כל גבול) אני מעיר לו שאפילו דודתי שתחיה שאינה רואה כבר בעין אחת ויש לה רגל מעץ נוהגת טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעטים הם המקרים בהם כתיבת השירה עושה משהו לקורא, לפחות ביחס לאקט פרסום השירה. דוד אבידן כבר כתב את זה בשירו הטחונעדק מזשיר, שם הוא מגדיר שיר כמה שהוא מפרסם כשיר בין אם הוא שיר או לא. יחד עם זאת, אנחנו (כמעט) תמימי-דעים ביחס לערכה האסתטי של שירה הנכתבת למען ערכה האסתטי בלבד. מצד שני, נראה אותך אומר את זה בהשקה של גליון "הו!" הבא, תהא אלמוני או תהא אשר תהא.. זכותך למתוח ביקורת על הנהג, בצורה דומה או שונה מזו שזכותך למתוח ביקורת על משורר. ואולם, מעבר לסלנג השגור, הביטוי "אתה לא נהג" אינו מרמז על שלילת התואר מן הנהג (אם כי אולי על כמיהה לכך). אם תסתכל על שיח משוררים תתקל בביטוי "זה לא משורר" ביתר שאת. קיימת "חוקרת שירה" אחת מאוניברסיטה נפלאה בצפון הנגב, שמפרסמת ביקורות שירה בעיתון יומי מסוים, והתאורים שלה מרבים לגלוש מ-"אהבתי"/"לא אהבתי" או "טוב"/"רע" ל"זו לא שירה"/"קיימים כאן אלמנטים פואטיים מובהקים" בתור ליבת הביקורת. ה"חוקרת" הזו, לצערי, היא חלק מן הרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם המשפט הראשון, אבל (כמעט) עם כל השאר. אני הוא זה שפירסם את ה''פרפרזה'', ולא התכוונתי להעליב או לטעון שזוהי איננה שירה. כפי שציינת יש לי הזכות למתוח ביקורת על סגנון הכתיבה, וזו הייתה המטרה. חוץ מזה אני בעד שירה באופן כללי, ודיון ער כל כך בנושא שירה הוא די נדיר. זאת היתה המטרה השניה - ולטעמי היא הושגה, גם אם הוא יורד לפסים נמוכים לפעמים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פסים נמוכים" זה דבר שמדליק גברים רבים (הממ, כך שמעתי). לעצם העניין, משוררים רבים טוענים ששירתם חוקרת את השפה. אני נוטה לקבל טענה זו ודווקא משום כך חורה לי השימוש התדיר מדי לטעמי בשפה גבוהה. עברית ללא "כוסאמק", "ואללה" ו-"סופרפארם" היא הרבה פחות עברית. בַּכְּנִיסָה לְקֻפַּת הַחוֹלִים הָיְתָה שַׁלֶּכֶת. עוצמתה של הפתיחה החזקה בשיר "שלכת" של יניב ברנר נובעת מכך שהשלכת העל-זמנית (או עלזמנית) נושרת על הכניסה לקופת-החולים ובכך משילה מעצמה (או משירה.. ממש כשלכת) את הקלישאות האינהרנטית. בקשר לפרפרזה שלך, העניין הוא שפרסמת אותה כלאשיר ולא כשיר. הלא כן?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף על פי שזהו מנהג הגלם, תרשי לי לענות לך על אחרון ראשון ועל ראשון אחרון. לגבי שאלתך - התשובה היא לא. האם לדעתך אין זה שיר? לגבי השיר "שלכת" אין לי טענות. מי שאוהב יאהב ומי שלא אהב לא אוהב. כוסאמק, ואללה וסופרפארם הן מילים ב"ישראלית" שזו שפה שאני אוהב לא פחות ממך, אבל זו לא עברית. וכן, "פסים נמוכים" (אולי אפילו פסים בכלל) באמת מדליקים אותי, אבל אצל נשים לא אצל משוררים (אולי אם הוא היה אישה..). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... להתפייט ולהוכיח מיומנות אינטלקטואלית"? להתפייט כן, בעיקר כשעשוע, לא ממש ברצינות. להוכיח מיומנות אינטלקטואלית? אהממ... האייל הוא מעוזם של אנשי המדעים המדוייקים (או למצער - של אנשי המדעים), ולהוציא כמה בעלי השקפות ייחודיות - משוררים אינם נחשבים כאן כפסגת בריאתו האינטלקטואלית של השם יתברך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מיתמם. גם אני היתממתי כך פעם. עד שהפסקתי. אם כבר ציטטתי את אבידן בטוקבק-אח, הוא גרס כי אינו רואה בעצמו משורר, שכן משוררים הם טיפשים. נדמה לי שהלך הרוח שלך אינו שונה בהרבה. בעיניי, אשת מדעים מדויקים (לפחות על-סמך 15 שנות לימוד ואינספור שעות עבודה בתחום), שירה היא בהחלט משהו שמדעי-הרוח מתקשים לאכול, בדומה, למשל, לבלשנות. ואגב, רבים מחוקרי השירה בני-זמננו מרבים לקשור בין שני התחומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנהג אוטובוס שאני יכול לנהוג כמוהו אני לא אעיר. אבל אם נהג מרוץ ינהג כמו שאני יכול, אני בהחלט אזלזל בו. לילדה שכותבת שירים למגרה שגם אני יכול לכתוב כמותם אני לא אעיר. לאדם ששואף לתואר משורר ומפרסם שירים שגם אני יכול לכתוב כמותם, אני כן אעיר (אבל בלב, כי אני מנומס). זה פשוט עניין של כמויות. יש מקום להרבה נהגי אוטובוס וילדות שכותבות למגרה. יש מקום למעט נהגי מרוץ ומשוררים מפ(ו)רסמים, לכן הם צריכים להיות טובים במיוחד. בלי שום קשר לשירים המדוברים כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר "במה חדשה" תוכל למצוא הרבה יותר מדי "משוררים מפרסמים". לך תעיר להם.. לדעתי ההבדל שאליו אתה באמת מרמז הוא לא כמותי אלא תחרותי-מקצועי-יומרני-שאפתני. למה לדעתך אין מקום לנהגי מרוץ רבים? אולי כאן אתה צודק, לי באמת אין מושג בתחום מאז ימי ניקי לאודה. לעומת זאת, לגבי פרסום שירה, האינטרנט מאפשר באופן מעשי אכסניה בלתי-מוגבלת לפרסום שירה. תוכל להזדהות עם מי שתרצה ותוכל למצוא את מי שבעינייך הוא "טוב במיוחד". שירה בעיניי אינה תחרות. לדעתי נכון יותר להמשילה להתעמלות אמנותית מאשר למרוץ. היא אולי ענף ספורט באיזשהו מובן, אך זהו ענף אינדיבידואלי ולא תחרותי. כמובן שיצר האדם (לדעתי בעיקר גברים) מנסה לעודד תחרות, אבל מחול, למשל, הוא דוגמא ל-""התעמלות"" אמנותית שאין בה תחרות. על-כל-פנים, לטעמי בנהגי אוטובוס יש לא פחות שירה מאשר בנהגי מרוצים (ניקי אקסקלודד). אלו ואלו בטלים לנוכח נהגי מוניות-השירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה חדשה היא לוח מודעות, בו כל גרפומן מוזמן להציג את פרי קולמוסו. באייל יש עורכים בכלל, ועורכת מדור שירה בפרט. זה ממש לא אותו הדבר. _____ כמו שכבר אמרתי, אני ממש לא מבין בשירה (מעבר לאהבתי/לא אהבתי), כך שהאמירה לעיל היא כללית ועקרונית, ללא התייחסות ספציפית לשירתו של ברנר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |