בתשובה לאיציק ש., 09/07/07 21:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבת שפעם היה נהוג אצלכם לשתף תלמידים בדברים שונים. התהליך הוא דוקא של הקטנת השיתוף. אפשר לשמוע כל מיני דעות שהסיבות לאלימות בבית הספר היא מעט מדי מישמעת. הצעות להגדיל את הדיסטנס, לחזק את מעמדו וסמכויותיו של המנהל-להקטין את ראש המורה. התהליך הוא ניהול יותר ויותר ריכוזי. במהלך עבודתי בבית הספר ראיתי שמיקרי הונדליזם הקשים ביותר היו בכיתות של המחנכים הקשוחים ביותר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר אפשרי, סתם כתרגיל התמתחות מנטלי - המחנכים הקשוחים ביותר אולי נאלצו להיות כאלו בגלל שהיו בכיתות המופרעות ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר איננו נכון. אינני מתכוון שצריכה להיות אנרכיה בבית הספר, אבל משמעת קשוחה ובלתי מתפשרת תוך דיסטנס, איננה לדעתי אקלים חינוכי. היא מגמדת את התלמידים לכיוון של מכונות למידה. רעיונות כמו קימה כשהמורה נכנס (אולי עוד יהיה חניך תורן שיצעק: לכניסת המורה התלמידים יעברו להקשב..). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הקימה משרתת דבר חשוב- אפשר לדעת מתי המורה נכנס והשעור מתחיל. כתלמיד שישב בסוף הכיתה ( לא אהבו חוכמולוגים כשהייתי בתיכון) לא תמיד שמתי לב מי המורה היה נכנס. התנועה שנוצרה כתוצאה מהקימה של השורות הראשונות נתנה לי התרעה מספקת להתאפס על עצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו נימוק מתחכם. מטרת הקימה היא לכבד את המורה . כמו שקמים כשהשופט נכנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה מתחכם בו, בוודאי לא יותר מתחכם מההצעה לקרוא "הקשב!". האם הייתי צריך להרגיש רגשי אשם כתלמיד על שאני מרוצה מהקימה *למרות* שהוא מכבד את המורה? אולי אפשר להחליף את הקימה בקימה וגם יריקה בפני המורה? כך לא נחשד חלילה בכיבוד האדם שמלמד אותנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה הרשמית היא לכבד את המורה, אבל הקימה קצת יוצרת סדר בבלגן ובדרך כלל גם גורמת לקצת הרגעה כללית של הרעש, לקראת התחלת השיעור. כך שאפילו אם הקימה היא עניין "לא דמוקרטי" (אם הבנתי נכון את הסיבה להתנגדות שלך) - בכל זאת יש בה גם תועלת מעשית מסויימת, וגם זה חשוב. ודרך אגב, האם אתה מתנגד גם לקימה בפני שופט? אם קמים בפני השופט - מדוע, באופן עקרוני, שקימות אחרות יהיו בעיניך דבר שלילי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סדר? כשהמורה נכנס והתלמידים אינם יושבים, הם עדיין מרשים לעצמם להסתובב, לפטפט , לא להיות במקום, שבו עליהם לשבת,כשהמורה נכנס לכיתה תמיד היתה תנועה ונידות, בכלל לא סדר וכבוד. אצל מורים שהקפידו שכל תלמיד יעמוד במקומו היה סדר ושקט בכניסת המורה וגם לאורך כל השיעור. הכל תלוי במורה ובאווירת בית הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם למדתם באותו בית ספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתאר מצב בו המצב הטבעי בכתה הוא רעש ובלגן. כמו שאמרתי כבר קודם, הכל תלוי במורה. אפשר לנסות להנהיג אוירה של בית מישפט בהנחה שזה ישפר את המישמעת- זה לא. זה לא בית הספר, לא המנהל. זה תלוי אך ורק במורה. יכול המחנך להכנס לכתה, לאיים על התלמידים, יכול המנהל להכנס- לא יעזור שום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת אותי ואני כנראה לא הבנתי אותך. בשום אופן לא דיברתי על הנהגת אוירה של בית משפט בכיתה אלא שאלתי על התחושה שלך לגבי מנהגי כבוד מסורתיים בחברה באופן כללי. מה זאת אומרת "הכל תלוי במורה"? מדובר על מצב רגיל ומקובל ש*לפני* שהמורה נכנס יש בדרך כלל רעש ותנועה. לא תמיד התלמידים שמים לב כשהמורה נכנס, אבל אם התלמידים בשורות הראשונות רואים אותו וקמים - כל אלה שמאחוריהם יודעים שהוא הגיע. *לא הייתי רוצה* לראות כיתת ילדים שיושבים בשקט הרבה לפני כניסת המורה, בניגוד לטבעו של ילד (לטבעם של הרבה ילדים, גם אם לא כולם), אם זה מה שאתה מתכוון - לא הייתי רוצה שהמורים יגדלו ילדים מאולפים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שתלוי במורה הוא האם כשהוא נכנס, הם יתישבו ואפשר יהיה להתחיל בשעור. מסכים איתך במה שכתבת. לא הפריע לי שעדיין היה רעש ותנועה בכתה כשנכנסתי. רב ההפסקות היו קצרות מדי בשביל ילדים ונוער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אצלכם היו קמים לכבוד המורה? בעממי או בתיכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיכון, בשנות ה70. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה נורמה, כך הזקנים מספרים. ואיפה למדת? אין חובה לענות.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה מנהג יחסית חדש, הכניסו את זה כנראה באמת להגביר את הכבוד\דיסטנס בין התלמידים למורה. אין לי מושג אם הקימה היתה יוזמה מקומית ומקוממת או שמא כללית ומקוללת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלנו (באותו מקום ובאותו מועד). ההבדל בין מורה שרחשו לו1 כבוד לבין מורה שניסה לרכוש כבוד נמדד בפרק הזמן שחלף מאז כניסתו לכתה ועד מתן האישור לשבת (וגם אופן מתן האישור) ___ 1 כן, כן, בתקופה ההיא היו (גם) מורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלנו, בתחילת שנות ה-90, ביסודי ובחטיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה אתה מקשר (או טוען לסתירה) בין דמוקרטיה למשמעת. תלמידים יכולים להיות שותפים בקביעת החוקים. הם לא יכולים2 להחליט איזה חוקים לקיים ומתי. ___ 2 כלומר, אסור להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים *שהדרישה* לקום כשהמורה נכנס מעוררת רגשות קשים שאינם משרתים את מטרותיו של בית הספר, אבל לדעתי בבית ספר אידיאלי התלמידים יעשו זאת, או דבר מקביל, על דעת עצמם. מגיע בן אדם, עונה על השאלות שלהם, מקדיש להם מזמנו... אתה מציע לאינסטלטור כוס מים? אני הייתי קם בשביל המורה (בבית הספר האידיאלי, שם לא הוכרחתי להגיע לשיעור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נגיע לבית ספר אידאלי? על ידי חינוך הילדים לכך ש"מגיע בן אדם, עונה על השאלות שלהם, מקדיש להם מזמנו..." ראוי להערכה (זה לא טבוע בכולם אקסיומטית). דרכים אפשריות לחנך: לדרוש שיעמדו כשהמורה נכנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך לדעתך יגיע התלמיד להבנה ש"מגיע בן אדם, עונה על שאלות שלהם מקדיש מזמנו..." ובשל כך צריך לכבד אותו, אפילו בקימה? הנוער של היום יענה כי הוא מקבל על זה כסף... ולכן הוא אינו חייב לו מאומה. חינוך לערכים צריך להיות עם מסגרת ברורה, אפילו מסגרת של חוקים, אבל להוסיף הסבר רציונלי מה עומד מאחורי החוקים. כמו למה לקום לאדם זקן באוטובוס, או למה להשאיר את המושבים שמאחורי הנהג פנויים עבור קשישים וזקנים, לא רק מתוך כבוד, אלא גם מתוך דאגה למצבם הגופני של הקשישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה מרצה באחת האוניברסיטאות בארץ שבסוף כל הרצאה שלה כמעט הסטודנטים קמים ספונטנית ומוחאים כפיים. אני די משוכנעת שגם לו הייתה מלמדת בתיכון זה היה כך. אבל היא די נדירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר איש אחד עם רגל תותבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- I know a man with a wooden leg named Charles
- And what is the name of the other leg? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צ'ארלס, סמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. בגילי הזכרון זה לא מה שהיה פעם. ___ לא שאני זוכר מה היה פעם... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |