 |
"הוא התחיל" הוא טיעון לגיטימי לגמרי. מבוגרים שחושבים אחרת נחלקים מנסיוני לשתי קבוצות:
1. אלו שבגיל ההתבגרות התחילו לקשר דם ואלימות (שלא הורשו לצפות בהם מוקדם יותר) עם בגרות, ואת כל מה שהם זכרו מגיל הגן והיסודי עם ילדותיות. החלק הראשון כמעט תמיד עובר, אבל כמות מדהימה של אנשים נשארים תקועים עם החלק השני, ו"הוא התחיל" פתאום נשמע להם ילדותי.
2. גננות, שלא מעוניינות שהילדים ילכו מכות בכלל, ואיכשהו שוכחות שהענשת המכה המקורי היא צעד למניעת קטטות בעתיד, בעוד שהענשת המוכה היא חסרת הגיון, מאותת למכה שהוא לא היה פחות בסדר, ומעודדת דפוס קורבני אצל המוכה - שירוץ לבכות אצלה בפעם הבאה שמכים אותו, למרות שהיא רק עוצרת את זה (באיחור) הפעם במקום לדאוג שזה לא יקרה גם בעתיד, ולא, חס וחלילה, לנקוט בקו פעולה שאכן עשוי לעבוד - להחזיר. חוסר אכפתיות ו/או חוסר מחשבה הן הגורם כאן, לדעתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש