|
||||
|
||||
כמעט כל בחירה בחיים מלווה במחיר, היום אם אני רוצה לעבור ספק פלאפון אז אני נאלץ להחליף מספר. אם הילד רוצה ללמוד בבית ספר שמתאים לרמה הגבוהה שלו, חלק מהמחיר הוא להיפרד מהחברים המפגרים (למרות שהם יכולים להיות אנשים נחמדים מאוד). בסופו של דבר מדובר במיצוע, לא סביר לגרום לילד לנסוע שעתיים ביום ולעזוב את חברי הילדות שלו בשביל בית ספר שיש לו ממוצע גבוה ב0.05 נק', מאוד סביר להוסיף חמש דקות הליכה בשביל בית ספר טוב כשהוא מימלא לא מסתדר חברתית בנוכחי. מספיק שחלק מהילדים (או ההורים בשבילם, כפי שקורה לעיתים קרובות) יבצעו שיקול כזה, בנוסף להטיה בבחירה הראשונית לטובת בתי ספר טובים, כדי לגרום לשיגשוג בתי הספר הטובים ע"ח הטובים פחות. |
|
||||
|
||||
אני לא אומר ''אוי, איזה בעסה, להחלפה יש מחיר''. אני אומר ''בגלל שיש מחיר מוחשי הרבה יותר מנזקי ההישארות, הילדים לא ישקלו את ההחלפה ברצינות''. |
|
||||
|
||||
יש לא מעט ילדים שמחליפים בית ספר גם במצב הקיים, קל וחומר כאשר יקומו בתי ספר טובים יותר. מעבר לכך, גם השיבוץ הראשוני (ליסודי, חטיבה ותיכון) יגרום להעדפת הטובים, במיוחד במצב בו יש שקיפות אמיתית כלפי ההורים. |
|
||||
|
||||
זה לא עונה לי, אבל לא נורא. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי לאיזו תשובה אתה מצפה. יהיו ילדים שלא יעברו בית ספר למרות שהם לומדים במקום דפוק. זה נקרא קהל שבוי, זו אחת הסיבות למה בבתי חולים בקפיטריה האוכל עולה יותר. באופן כללי בתי ספר כאלו נמצאים בעמדת נחיתות ויטו להעלם, בנתיים יהיו ילדים שיסבלו מהבחירה שלהם. יהיו גם מקרים (נגיד בעיירה קטנה ומבודדת) בה השוק לא גדול מספיק בשביל שתיכנס תחרות, גם שם הילדים יסבלו. המערכת היא לא מושלמת. |
|
||||
|
||||
המערכת לא מושלמת. השאלה היא האם יש דרכים לשפר אותה באספקט הזה או שמוותרים מראש. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להעלות את התשלומים לבתי ספר באזורים נידחים, בתנאי שיש כמה כאלו, למשל. זה יבוא בנוסף ליתרון המובנה, כי במקומות נידחים בד''כ גם ההוצאות נמוכות יותר. זה עדיין לא יעזור במקרה של עיירה של חמישים איש במרחק מאה קילומטר מהישוב הקרוב. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה הקשר. לא נורא. |
|
||||
|
||||
מהיכן הנתון בזה ש"במקומות נידחים בד"כ גם ההוצאות נמוכות יותר"? |
|
||||
|
||||
אתה יכול להביט על נתוני שכר ממוצע, כל נתון שראיתי, המרכז עולה על הפריפריה. כמובן שיש חריגים, המכולת תהיה יקרה יותר, אבל הנדל''ן יותר מיפצה. גדי - הקשר הוא שאתה מעלה את הכדאיות להקים עוד בתי ספר, מה שיוצר תחרות איפה שקודם לא הייתה. אם חברת עצת-אחיתופל צריכה צפי רווחים של מליון דולר בשנה כדי להקים בית ספר, תוספת כסף במקומות נידחים יכולה להכריע לגבי הקמת בית ספר שיתחרה בזה של ספרטה השכלה בע''מ בעיר שומקום-תחתית, שפרנסי העיר לא בטוחים אם היא גדולה מספיק לשני בתי ספר. |
|
||||
|
||||
אבל גם זה לא מתייחס לבעיה שאני מעלה. הבעיה היא לא מחסור במקומות לעבור אליהם, אלא שההורים עשויים לא להבין שצריך לעבור בכלל, או שהילד יתנגד למעבר שכזה. |
|
||||
|
||||
אני התייחסתי למקרה הקל יותר של אין ברירה. אם ילד לא רוצה לעבור, אני מכבד את ההחלטה שלו. יכול להיות שיותר חשוב בשבילו להישאר עם החברים מלקבל מורה טוב, זה שיקול לגיטימי. המקסימום שאפשר לעשות זה להציע אלטנרטיבה, אפילו חינוך של ההורים דרך פירסומות הוא התערבות גסה שלא במקום. |
|
||||
|
||||
הנקודה שלי היא שלא - אולי גישת ה''בואו נדאג שתמיד יהיו אלטרנטיבות ומובטח לנו שהאנשים יתנקזו לטובים ביותר'' לא עובדת. אולי כן חייבים לקבוע ספי בסיס כלשהם ולוודא שכל בתי הספר יעמדו בהם. |
|
||||
|
||||
מה הם לדעתך ספי בסיס סבירים ? עבור נוער בעייתי, אנלפבת עם תיקים במשטרה ובעיות סמים, קיום מסגרת בה הוא נמצא ונמנע מהדברים האלו מהווה סף מספיק לדעתי. אם אתה שם סף גורף שגבוה מהסף הזה (נוכחות, הדרישה המינימלית לתשלום כל שהוא במערכת הצעתי) אתה מעיף אותם מהמערכת. אם אתה דורש שבית הספר יצליח לשמור עליהם נוכחים, אתה גם מעיף אותם, כי בית הספר לא יכול להתחייב (יש לו אינטרס כי הוא מקבל על זה כסף) ולא יצליח בכל המקרים. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מהם ספי בסיס סבירים, לכן אני לא מציע הצעות אלא רק מבקר בקטנוניות אחרים... |
|
||||
|
||||
"אתה יכול להביט על נתוני שכר ממוצע, כל נתון שראיתי, המרכז עולה על הפריפריה" - סליחה, לא העליתי על דעתי שאתה מדבר על הוצאות המעסיקים. ולא רק המכולת יקרה יותר: התרבות יקרה יותר, הוצאות התחבורה גבוהות יותר, החינוך (טוב, נו, ההשכלה) האיכותי יקר יותר, כמעט כל ההוצאות גבוהות יותר. אז נכון, הנדל"ן זול יותר, אבל הוצאות הנדל"ן אינן קטנות יותר, פשוט בפריפריה אנשים רוכשים נדל"ן אשר במרכז אינו זמין להם (מבחינת שטח ומספר דיירים למבנה). |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על פריפריה נוסח פתח-תקווה אלא קדמת צבי. ההוצאות למעסיק, שהוא הגורם שקובע האם להקים בי''ס, נמוכות יותר. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאינך מדבר על מעבר מבית ספר רע לטוב, אלא מבינוני לבינוני + או מטוב לטוב+. הדירוגים של בית הספר מאד נזילים ולמעשה יש להם בעיקר משמעות סטטיסטית. בסופו של דבר המפגש של הילד עם בית הספר הוא מפגש עם מורים. הוא יכול לפול למורים גרועים יותר בבית ספר שנחשב טוב יותר ואז כאילו שהוא עבר לבית ספר גרוע יותר. |
|
||||
|
||||
אבל בממוצע זה יקרה פחות וגם כשזה יקרה, תהיה לו האפשרות לנסות ולשנות שוב. בעקרון מספיק שתהיה תנועה חלשה של תלמידים לכיוון בתי הספר הטובים כדי לגרום הן לטובים לשגשג והן לאחרים לנסות להשתפר, שזה הרבה יותר ממה שקורה היום. דירוגים שנעשים נכון הם לא דבר נזיל כלל, אתה מוזמן להסתכל למשל באחוז העוברים של בחינות הלשכה במשפטים, האוניברסיטה העברית ניצבת במקומות הראשונים (לעיתים קרובות הראשון) מזה שנים רבות. אז נכון שבין מוסדות קרובים ברמתם יכולים להיות חילופי מקום מדי פעם, אבל לא סביר שהקריה האקדמית (מכללת קרית אונו) תתברג למקום הראשון בשנה הבאה, למרות שהמבחנים הם ב''ת בשנים הקודמות. |
|
||||
|
||||
בשביל שזה יקרה, אנשים צריכים להעריך השכלה איכותית. במקרה הכללי, זה רחוק מלהיות נכון. |
|
||||
|
||||
יש שתי מערכות שמנסים להתייחס אליהן כאל שוק חופשי משוכלל. הן לא. המערכות הן בריאות וחינוך גיל בית ספר; אינך יכול להחליף כל שנה בית ספר-באופן תיאורטי אתה אולי יכול, אבל רק תיאורטי. אינך יכול לעשות סקר שוק כשאבא שלך חוטף התקף לב. א |
|
||||
|
||||
רפואת חירום זה סיפור אחר, כאן באמת אין שוק צרכנים חופשי וצריך קריטריונים לבדיקה (כמובן שעדיין אפשר להפעיל מערכות שוק חופשי, שלם בהתאם לתוצאות). לעומת זאת לצינתור אתה כן יכול לעשות סקר שוק. יש שני בתי ספר במרחק הליכה מהבית שלך, לאחד ממוצע ציונים X ולשני X+5, כל שאר הפרמטרים זהים, לאן אתה שולח את הילד ? זה שיש מגבלות תנועה על הלקוחות שלך אחרי שהם התחילו לא מונע קיומו של שוק חופשי. מגבלות גדולות בהרבה קיימות בשווקים רבים בעולם, אך התחרות עדיין פורחת. חברה שבוחרת להטמיע פתרון ERP מסויים מתחייבת לשנים רבות או להוצאות אדירות, בגלל שכל מערכות המחשב שלה הולכות להיות תלויות בפתרון הנבחר. מספיקה אפשרות הבחירה ההתחלתית כדי לייצר שוק משוכלל בקירוב. |
|
||||
|
||||
הבדלי ממוצע כאלה אינם בהכרח מבטאים הבדלי איכות. הם יכולים לבטא מיסננת שונה בי''א-י''ב. מה שמבטא לדעתי הבדלי איכות ועליהם הייתי הולך, הוא היכן יש מורים מעניינים יותר והיכן יש מורים משעממים יותר. כבר סיכמנו שכדי להתמודד עם הבעיה הזאת צריך לבצע טיפול שורש במערכת. נכון שאחד משני בתי הספר יכול לשלם הרבה יותר למורים ולמצוא את המעניינים יותר. לגבי חלק מהאוכלוסיה הוא יהיה מחוץ לתחרות. |
|
||||
|
||||
אין מסננת, הציונים מבטאים הבדל איכותי. אם יש אחוז נושרים, זה פשוט עוד פרמטר לקחת בחשבון. אין להורה שום אפשרות לדעת איפה יש מורים מעניינים. למה שהוא יהיה מחוץ לתחרות לחלק מהאוכלוסיה ? |
|
||||
|
||||
יפה ענית. א. בד''כ ההורים לא ידעו את אחוז המונרים. ב. בגלל זה אין תחרות אמיתית בין בתי הספר. אני גם חושב (זה כבר עניין אחר) שהורים לא פעם טועים והילד אינו אוהב את בחירתם. ג. בגלל העלויות ושכר הלימוד. |
|
||||
|
||||
א. כל הרעיון היה מערכת ששקופה לחלוטין להורים. כל הנתונים מסופקים להם ישירות ע''י משרד החינוך (איסור פירסום). אם שנה שעברה קיבלו כסף עבור תלמיד והשנה לא, אזי התלמיד נשר (אלא אם הוא סיים את הבגרויות ב-יא). ב. לא אנחנו נהפוך את המין האנושי לרציונלי, כל מה שאפשר לעשות הוא ליצור הטיה בכיוון. איסור פירסום גם כן יעודד החלטות שקולות. ג. דיברתי על מערכת בה המדינה מרימה את החשבון. למרות גישתי התש''חית, לדעתי טובת הכלל היא שבחינוך ובריאות לא תתקיים מידת סדום. |
|
||||
|
||||
אפשרויות רבות: (א) לזול מביניהם. (ב) לזה שקרוב יותר לבית. (ג) לזה שהחבר הכי טוב שלו הולך אליו. (ד) לזה שבו לומדים דברים חשובים (אסטרולוגיה, למשל, או בריאתנות בלי אבולוציה, או סריגה לבנות ופירזול לבנים, כדי שיהיה לילד מקצוע כי גם ככה לתיכון הוא לא ילך). |
|
||||
|
||||
אבל בשביל מה צריך את המבחנים הללו? וכי ההורים לא יודעים איזה בית ספר טוב לילדם? ואם לא אכפת להם, מה יגרום להם להתייחס ברצינות לציונים? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |