בתשובה לאיציק ש., 01/07/07 5:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה נכון שרוב מדינות העולם מכירות במדינת ישראל של גבולות שביתת הנשק. זה גם נכון שלא היתה שום החלטה רשמית שאלו הגבולות של מדינת ישראל. ההסבר שאני נותנת לסתירה, לכאורה, בין שני הדברים הללו היא שההכרה הבינלאומית אינה רק פונקציה של הליכים חוקיים והחלטות של ממסדים. חלק משמעותי מההכרה הבינלאומית נובע מהתחושה של המציאות. אחרי מלחמת השחרור הרוב המכריע והמוחלט של אזרחי מדינת ישראל חש לגיטימציה מוחלטת בשליטה של המדינה על הארץ בגבולות שביתת הנשק, בלי קשר לגבולות החלוקה, לפיכך רוב אומות העולם קבלו את זה. גם אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר חלקים גדולים מהעם חשו ששוחררו חלקי מולדת יקרים, על אף שהממשלה לא התנהגה כאילו זו ארצנו, ולא החילה את הריבונות שלנו על יש"ע, היתה תמיכה בינלאומית בכך שנשלוט בחלק מהשטחים הללו, כפי שבא לידי ביטוי בויכוח המפורסם על החלטה 242. מהסבר זה נובעים שני דברים: א. הקו הירוק לא קדוש מבחינת ההכרה הבינלאומית. אם יתחילו לערער על הלגיטימציה שלו בישראל (ויש ניצנים לכך בשוליים), גם מעמדו הבינלאומי של הקו הזה יתערער. ב. אם נבין ונחוש באופן ברור שזכותו של עם ישראל לשלוט בארץ ישראל היא מוחלטת וגם נתנהל בהתאם, הלגיטימציה העולמית לשליטה של מדינת ישראל על יש"ע בא תבוא. ההכרה הבינלאומית היא *תוצאה* של תחושת הצדק שלנו ולא ה*גורם* לתחושת הצדק שבשליטתנו על ארץ ישראל שבתוך הקו הירוק. לכן הויכוח האמיתי לגבי השליטה ביש"ע הוא האם יש לנו זכות לשלוט על חלקים אלו של ארץ ישראל, בלי קשר ללגיטימציה הבינלאומית. רק אחרי שנגבש את דעתנו בעניין, תוכל לבוא השאלה איך מתמודדים עם עניין ההכרה הבינלאומית בשליטה זאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אחרי מלחמת השחרור הרוב המכריע והמוחלט של אזרחי מדינת ישראל חש לגיטימציה מוחלטת בשליטה של המדינה על הארץ בגבולות שביתת הנשק, בלי קשר לגבולות החלוקה, לפיכך רוב אומות העולם קבלו את זה." הא? "גם אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר חלקים גדולים מהעם חשו ששוחררו חלקי מולדת יקרים, על אף שהממשלה לא התנהגה כאילו זו ארצנו, ולא החילה את הריבונות שלנו על יש"ע, היתה תמיכה בינלאומית בכך שנשלוט בחלק מהשטחים הללו, כפי שבא לידי ביטוי בויכוח המפורסם על החלטה 242." הא? מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, זה לא ברור לך שאומות העולם קובעות את המדיניות שלהן לפי התחושות של אזרחי ישראל ושל "חלקים גדולים מהעם", שניצה היא הקובעת את תחושותיהם? איך אפשר לא להבין הגיון ברזל שכזה? ואל תשכח שדברים שרואים מהירח לא רואים מכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הויכוח המפורסם על 242 (משטחים ולא מהשטחים) אינו מתקרב אפילו לחלקיק אחוז ממה שאת רוצה. הכוונה היתה לסגת לגבולות 67 עם תיקונים מזעריים (אולי לטרון) . אם ראית בהחלטה הסכמה להתנחלויות בביקעה, ירושלים המיזרחית, חברון וכו' - מה שהיה קרוי תכנית אלון- אז טעית בגדול. הלגיטימציה העולמית לשליטה ישראלית על יש"ע לא תבוא. הסירי אשליות מליבך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאומרים ''משטחים'' ולא ''מהשטחים''- לא מפרטים על כמה אחוזים מדובר, אבל האמת היא שזה לא משנה. מה שאז התקבל כלגיטימי, היום כבר לא מתקבל כך, בהתאמה ללגיטימציה לשליטה ביש''ע - בתוך האליטות בישראל. לגבי האשליות שלי- תעודת הנביא שלך כבר לא בתוקף- אני לא חושבת שאתה שוטה, ומכלל תינוק כבר יצאת כנראה. אז תצטרך לנמק באופן יותר רציונאלי למה הלגיטימציה העולמית לשליטה ביש''ע לא תבוא. להזכירך לפי החלטת חבר הלאומים- מפת המנדט הבריטי, שהיה מיועד להכנת הבית הלאומי לעם היהודי, כללה לא רק את יש''ע, אלא גם את עבר הירדן המזרחי, כך שהיו דברים מעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר הלאומים עבד על פי התפיסה הקולוניאליסטית שלא צריך לספור את הילידים. לא הייתי מסתמך יותר מדי על חבר הלאומים שלא כלל לא את ארה''ב, לא את רוסיה ולא את גרמניה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |