בתשובה להאייל האלמוני, 05/06/07 10:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התלמוד הוא מסורת של תורה שהועברה בעל-פה עד שהועלתה על הכתב מחשש לשכחת התורה שנמסרה בעל-פה מסיני והועברה מדור לדור, מאב לבנו וכולי. התלמוד הבבלי במסכת מגילה (דף יד, ע"א) קובע ש"הרבה נביאים עמדו להם לישראל, כפליים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה [בתנ"ך] ושלא הוצרכה לא נכתבה". וכך, רק ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שאמרו נבואות בעלות משמעות לדורות הוכנסו לקאנון התנ"כי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל חבל שלא הבהרתי את עצמי. הכוונה שלי לא היתה לתלמוד, התלמוד הוא טקסט דתי והוא לא מהווה סימוכין. השאלה המדוייקת שלי היתה צ"ל: האם יש באקדמיה חוקרים שמקבלים את הטענה שכותבי הטקסטים התנכיים האמינו שהם מנבאים אלפי שנים קדימה? בינתיים לא מצאתי שום סימוכין כאלה, אם כי זה לא אומר שאין. דובר כאן בפתיל הזה על יעקב ובניו. פרופסור יאיר זקוביץ' שהוא בעל סמכות משמעותי ומוערך, מזכיר את הסיפור הזה כדוגמה לסיפור שבו יעקב מדבר על הזמן הקרוב ולא על העתיד הרחוק. וגם לי זה נראה, אגב - כשאדם שוכב על ערש דווי ואומר "היאספו", הוא לא מתכוון להמוני הצאצאים שייצאו ממנו בעוד הרבה שנים, אלא לקרובים שנמצאים לידו. אולי זאת השפה התנכית היפה ש"עושה לנו משהו", ולכן יש לנו נטיה לראות בכל מיני טקסטים תנכיים נבואות ואמירות מיסטיות שנועדו לנו, כיום - במקום הסיפורים הפשוטים, בסך הכל, ולא מורכבים במיוחד (לפחות בסיפור יעקב הנוטה למות) - כפי שהם נכתבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מכיר חוקר אקדמי הטוען לאישוש המסורת היהודית בדבר החיזוי העתידי של נבואות התנ''ך. וכפי שגם אתה מבין, זה לא אומר שאין. אני נוטה להאמין שחוקר המקרא, פרופ' משה דוד קאסוטו, היה מאשש זאת מחקרית. לצערי, אין ביכולתי לבדוק זאת כעת. ומבחינה זו, פרשנותו של פרופ' יאיר זקוביץ', לא עדיפה בעיני על פרשנותו של פרופ' קאסוטו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |