בתשובה לאורי פז, 24/05/07 8:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק על ידי כך שאלוהים יתעלם מילד בן חמש הנלקח אל אושוויץ ברכבת ''יכול הילד לממש את מתנת החירות שניתנה לו כיצור תבוני ובעל אחריות על מעשיו ולבחור בין טוב לרע''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון כאן כרגע על מעשי המשמידים ולא על המושמדים, להם לא נותר כבר במה לבחור, כי אם בחיים בכל מחיר (ע''ע ויקטור פרנקל, אלי ויזל, פרימו לוי וניצולים מתעדים אחרים ששרדו את התופת מכוח רצונם העז להיאחז בחיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הוא לא רק על מעשי המשמידים, ובאמת, כשאתה מדבר על דמויות כמו ויקטור פראנקל ופרימו ןוי שהיו אנשים מבוגרים, השאלה שנשאלת היא מה לגבי ילדים בני חמש, איפה החירות שלהם? להזכירך, לפי ההערכות המקובלות נספו בשואה כמיליון וחצי ילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, פרימו לוי כמובן ולא כמו שכתבתי בטעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הזכרת את פרימו לוי, אז הנה מאמרי על הנקודה היהודית של פרימו לוי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע. "אם כבר הזכרת..."? כזכור, אתה זה שזרק פנימה את השם הזה מלכתחילה (תגובה 444804). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם סתם מעבירים נושא, (אולי כי אין לכם מה להגיב מנגד?). גם אם נניח לשיטתך, הלא גם הבאתי את אלי ויזל, שהיה נער בתקופת השואה (כפי ניתן לקרוא באוטוביוגרפיה שלו, "כל הנחלים הולכים אל הים - זכרונות", בהוצ' ידיעות אחרונות, מאנגלית: נעמי כרמל, 2005, 413 עמ'). עוד אפנה את תשומת ליבכם ליומנה של הנערה אתי הילסום, "השמיים שבתוכי – יומן, 1941-1943" (בהוצ' כתר, 2002, 191 עמ'). בספטמבר 1943 נשלחה אתי הילסום לאושוויץ, שם מצאה את מותה. ארבעים שנה המתינו יומניה כמוסים ומוסתרים מעין רואה. משפורסמו, בלמעלה מעשר לשונות, נחשפה עדות מופלאה בעוצמתה על התעוררות רגשית, אינטלקטואלית ודתית של צעירה יוצאת דופן נוכח האיום הנורא ביותר שידעה האנושות על עצם קיומה. "ללא ספק אחת התעודות המפעימות שראו אור לאחרונה", כתב במבוא לספר סופר השואה אהרן אפלפלד. "השואה נקלטה בתודעה שלנו כהתרוקנות העולם מן האור הא-לוהי. לא מעט ניצולים העידו כי השואה המיתה בהם את האמונה. העמדה הזו נשתרשה ברבות הימים והיתה למוסכמה שאין לערער עליה. יומנה של הילסום כמו בא לטפוח על פניה של מוסכמה זו. להילסום היו קשרים רבים עם הסביבה הלא-יהודית. יכולה היתה להינצל, אך היא ביקשה את קרבתם וגורלם של האומללים. ומבחינה זו יש בה האש האצורה של המאמינים החילונים, כמו יאנוש קורצ'ק, אשר, על סיפה של תהום, עלו ונתעלו למעלת קדושים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב את כל זה ואל תתחמק מתשובה. אתי הילסום היתה בת 29 במותה - רחוקה מלהיות ילדה ורחוקה גם מלהיות נערה. הנושא העקרוני כאן הוא האפולוגטיקה הדתית לגבי השואה, וזה כולל הרבה תחומים. ענה בבקשה לשאלה, מה בנוגע ליחס שבין הקב"ה לבין תינוקות, עוללים וילדים בגיל הרך, כל אלה הנמצאים בגילים שבהם עדיין אינם יכולים להגן על עצמם - מה יש לך לומר לשאלת ה"חירות", שעליה דיברת, כשמדובר בהם? (זאת אם יש לך באמת מה לומר בנושא. מותר גם להגיד "אני לא יודע, אצטרך לחשוב על זה". ולמעשה - זה יהיה אמיתי יותר ומכובד יותר מכל התשובות שלך כאן, שקשה להבין איזה חוסר אנושיות מביא אותך לתשובות כאלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כל הילדים האלו היו מתים מזיקנה ואז נשרפים בגהינום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שאתה מאמין בגיהינום. יש לך הוכחות לקיומו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל אם יש אלוהים נובע מכך שיש גהינום, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרת מה הטעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקבלת! (ברקת, טאגליין?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היתה חירות, היתה צריכה להיות להם הבחירה להחליט בעצמם אם הם רוצים למות בגיל שנה או לחיות עד מאה ועשרים ואז להישרף בגיהינום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים על אלוהים, כן? הוא יכול לשאול אותם בדיעבד ולתקן באופן א-קוזאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות בידך, אתי הילסום היתה בת 27 במותה באושוויץ. יומנה מוגדר רשמית כ"יומנה של נערה". וכמה שנוח לך להתעלם מדמותו של אלי ויזל או אהרן אפלפלד (שהבאתי)... ואצרף אליהם גם את הרב ישראל מאיר לאו, ששרד את השואה כנער צעיר (ראו את האוטוביוגרפיה שלו, "אל תשלח ידך אל הנער", בהוצ' ידיעות אחרונות, 2005, 350 עמ'). לגופו של עניין, אני דיברתי על חירותם ובחירתם החופשית של המשמידים, הנאצים ומסייעיהם. "בחירה חופשית" ישנה למי שעמד על דעתו, כלומר, איננו נער או ילד קט. ומה חטאו של ילד שלא טעם טעמו של חטא, אתם שואלים ובצדק. ומה חטאם של צדיקים, שומרי מצוות התורה קלה כחמורה? כבר עניתי על רגל אחת בתחילת הדיון, ראו תגובה 444362 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם גיל 27 אינו נקרא "נערה". לפי ויקיפדיה ואתרים נוספים היא מתה בגיל 27, אך עיני נפלו לראשונה דווקא על הכתבה הזאת, ולפיה יוצא שאתי התחילה לכתוב את היומן בגיל 27 ובמותה היתה בת 29. ושוב, בכל מקרה, היא לא היתה נערה. היומן נקרא "השמיים שבתוכי - יומנה של אתי הילסום 1941-1943". לשאר דבריך ולתגובה הנוראה שלינקקת אליה - אלה לא תשובות, אבל אולי אין להאשים אותך, משום שאין תשובות, ולך אין מספיק אומץ לומר את הדבר בגלוי, ואתה מעדיף, במקום זה, להתפתל ולהתפתל ולהסתתר מאחורי ספרים וסופרים שגם הם מתפתלים. שתי התשובות היחידות האפשריות לגבי השואה, ולא רק לגביה, הן שאו שאין אלוהים, או שיש אלוהים אך הוא רחוק מאוד מדמותו כפי שהדתות מדמיינות אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? חשבתי שהדיון הוא על "איך אלוהים הטוב והמיטיב נתן לילדים להירצח בכמות סיטונאית שכזו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הדיון הוא על ''איך השואה היא מימוש של הנבואות שנכתבו בתנ''ך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הדיון הוא על ''איך השואה מראה שבני האדם הצליחו להמציא אל נורא-נורא טוב''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |