בתשובה לרון בן-יעקב, 23/05/07 14:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
*רק עכשיו* הגיע הפרופ' הרטמן למסקנה כי "עלינו לשאול עצמנו מהו הצידוק למתן השליטה בחיי הדת במדינת ישראל, לקבוצה בדלנית ודוגמטית, שהיא חסרת כל הערכה לרוח הרדיקלית שעל ברכיה צמחה המדינה"? מעניין, אני שאלתי עצמי כבר מזמן, ועצמי אמר לי שבכל אשמה הפוליטיקה שלנו, המבוססת על עקרון הא בהא תליא, והמאפשרת (בינתיים) לאותה קבוצה בדלנית להחזיק אותנו בבי**ם באחיזת צבת... הפרופסור באמת לא יודע את זה? נדמה לי שיש כאן מצידך קצת התפרצות לדלת פתוחה, היות ואורי, עד כמה שזכור לי מתגובותיו, יש לו כמה נאמנויות מאוד מסויימות ומאוד מצומצמות, והוא לא ממש משתגע מאהבה לא על הרבנות הראשית ולא על הממסד הדתי בכללותו, על כל (או רוב) פלגיו. חוצמזה, אזא"מ, הוא היה שותף לאיזו יוזמה רבנית שהביאה למבצע גיור מרוכז ומזורז של חיילים רבים מעולי חבר המדינות, כך שעכשיו אולי הוא יוכל להגיד לגבי אלה מהם שהם עדיין מפוקפקי-קבורה - "זבש"ם, הם יכלו להתגייר כשאמרנו להם...". (וכן, גם אני הבחנתי בחרמנות שלו עליך, ולרגע חשבתי שאולי יש משהו שהוא יודע ואנחנו לא יודעים :-] ) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחת ואחד שם לב למשהו אחר. את לתוכן הכללי, אחר שם לב לפיסקה שונה, ולו בהקשר של הערתו של ההוא העומד ופועם בגבורה (אין איזה שר בישראל שקוראים לו פינס פז?). "גם הממסד החרדי, תחת שיזמין רבנים רפורמים וקונסרווטיווים להתדיין...עושה להם דמוניזציה, ומאשים אותם בניכור ובהתבוללות...בנוסף לבערות שעמדה זו חושפת...[היא גם] מראה עד כמה היא מנותקת מן ההיסטוריה..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, רון רון, חביבי. בספרייתי הביתית שוכנים כלאחר כבוד מספר ספריו של הרב הפרופ' דוד הרטמן בעברית (שניים מהם יצאו בהוצ' עם עובד: "מסיני לציון: חידושה של ברית" 1997 ו"עשה לבך חדרי חדרים" 2005, ואחד בהוצ' שוקן: "מורשת במחלוקת" 2002). להגיד לך את האמת? קראתי את כולם בשקיקה וברגשות מעורבים. גם ביקרתי עשרות פעמים במכון הרטמן שבניהולו בירושלים. בעיקר ניבט לנגד עיני תיאולוג תמים בתמימות האמריקאית המוכרת ביחס לפוליטיקאי הישראלי המשופשף (מעין פרופ' סטנלי פישר כזה בביצה הפוליטית הישראלית המסריחה משחיתות), לא פעם מתרפס ומתייפייף, המתיימר להנחיל איזה קו מחשבה מתפייס עם המערביות הנוצרית בדמותה הרפורמית. כך למשל, במכתב הקינה שלו, "מכתב פתוח לרב רפורמי" (2005, עמ' 148) – הוא כתב בין השאר כמה דברים נכוחים, בניגוד לרוח הבכיינית המתרפסת שנודפת ממאמרו הטרי אליו לינקת ואותו קראתי בעיתון "הארץ", מאמר הנפרס לאורך חצי עמוד ארוך לצידו של מאמר רפורמי על מגילת רות שהם כה "זונים אחריה" (מאת גלעד קריב). חבל באמת שהרב הרטמן אינו נאמן במאמרו המתייפייף והתמים-משהו באמריקאיות שלו ב"הארץ" לכמה מדברי התוכחה הנכוחים שהנפיק במכתבו לרפורמי, כמו למשל: * "לא ניתן לבוא בברית יהודית עם הא-ל מחוץ למסגרת הקולקטיבית של העם היהודי"; * "השאלה האמיתית היא כיצד לבנות עם ואומה בתוככי מגוון אידיאולוגי רחב ביותר"; * "נאמנות ללא תנאי לאומה או למדינה, כמוה כעבודה זרה. יהודים מודרניים רבים מאמינים בטעות, שלהיות עם – אינו רק תנאי הכרחי לזהות יהודית, אלא גם תנאי מספיק לכך. על התנועה הרפורמית לסייע לתקן ראייה חד-צדדית זו של הזהות היהודית. עליה להיאבק כנגד הנטייה לקבוע את הנאמנות לאומה כמסגרת הבלעדית לארגון החיים היהודיים"; * "בכתבַי השונים, ניסיתי להבהיר מדוע *אינני מקבל את עמדתכם, החוגגת את ערך האוטונומיה על חשבונה של סמכות ההלכה*"; * "חשוב שתשקלו מחדש את גישתכם לסוגיות הלכתיות, כגון טענתכם הסוטה מהמסורת העתיקה, לפיה יש להגדיר זהות יהודית על-פי האם או על-פי האב, קביעה המאיימת על ברית הייעוד המשותפת שלנו". עניין נוסף שברצוני להוסיף על דבריו אלה של פרופ' הרטמן נגד הרפורמים, אביא מדבריו של הפילוסוף הדגול גרשם שלום שנאמרו בהקשר דומה בראיון לסופר אהוד בן-עזר נ"י: "יהדות היא דבר חי שלא ניתן להגדרה דוגמטית. את החידוש אי-אפשר להגדיר מראש. כי החידוש בא לא מתוך התכחשות למסורת אלא מתוך דיאלקטיקה, גלגול המסורת" – מה שנעדר בעיני מהיומרה הרפורמית ביהדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאה ה18 בימי השיא של המסחר בעבדים שניהלה האימפריה הבריטית, רב החובל של ספינת העבדים "זונג" זרק לים 133 עבדים שחורים שסבלו מתת תזונה ומחלות. כשהספינה הגיעה לאנגליה הגישו בעליה תביעה לחברת הביטוח לקבלת פיצוי על אבדן סחורה. נראה שגם להיהדות המאד ספציפית, אם כי לא יחודית לצערינו, שאתה מקדם בתרועות רמות - כולל היחס הגס והמתנשא כלפי השונה וזה שחושב אחרת, כולל האפולוגטיקה המבישה והמבזה, אך המתבקשת והבלתי נמנעת של השואה - גם ליהדות הזו יש את הזונג שלה. אפשר להתפתות ולקרא לו יהוה, או אלוהים, אבל מכיוון שאני יודע שישנם רבים וטובים אחרים שאני מאד חפץ ביקרם, שלא לדבר בזכרם, אני אמנע מכך. אולי אתה הוא הזונג של צורת היהדות העקרה שבה אתה מחזיק. את דברי החלקלקות המתחנחנים אתה יכול לשמור להזדמנות אחרת, כשניווכח שאכן עשית תשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם בעלי הספינה (ומאבדי ה"סחורה") טובים במשהו מאותו זונג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רומז לאיילים אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. זונג ובעלי הספינות שייכים בדיוק לאותו עולם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |