|
||||
|
||||
למעשה נמצאו כל מיני כללים שונים ומשונים בפסיכולוגיה:לדוגמא, אחד הדברים המעניינים שמצאו הוא שאנשים במצב רוח שלילי נוטים להצליח יותר בבעיות הגיון אנליטיות, ואנשים במצב רוח חיובי נוטים להתייחס לדברים בהכללה.או העובדה הידועה מאז שנות ה50 שתינוק נולד עם ציפיות די ספציפיות לגבי סוג כללי הדקדוק האפשריים והעיצורים שהוא ייתקל בהם.וזו רק דוגמא על קצה המזלג שנתקלתי בה במקרה תוך מחקר לאחד הקורסים שאני עובר. ובאמת למה שלא יהיו כללים להתנהגות האנושית?למה אתה חושב שיש לנו מוח אם לא בדיוק כדי לנטר התנהגות ולהתאים אותה לשרידה?למערכת שלא היתה כוללת לפחות חלק מהדברים היותר בסיסיים שאבותינו הצליחו בגללם היה הרבה פחות סיכוי לשרוד.אז, כן יש כללים כאלה- אבל הם מסובכים, ויש כנראה אינטאקציות בינם לבין עצמם ובינם לבין הסביבה מפה עד הודעה חדשה.הם לא מערכת כללים פשוטה כמו שיש לך בביוכימיה או ביולוגיה- וכן, אני מודע לכמה המערכות האלה מסובכות, והן בפירוש פשוטות יחסית לאינטרקציית מוח-סביבה: תחשוב על רשת של בערך 100 מיליון צמתים, כשכל צומת הוא מחשב קטן ו*מאוד* מסובך שאחנו עוד לא מבינים בצורה שאפילו קרובה למלאה שקשור לכמה אלפים(או מאות אלפים) של צמתים אחרים, עכשיו תכניס שטף מידע 24/7 למערכת, כשחלק נכבד מהמידע עלול להיות קשור לשרידתה, תן לצמתים יכולת להשתנות עם הזמן, כמה לולאות היזון חוזר וקצת חישוב מרובה רמות.זו הסיבה שאני לא מאמין בפסיכיאטריה ככלי עדין אפילו בעתיד, למרות שהשקפת העולם של דטרמיניסטית לחלוטין: אין לנו את היכולת לגרות את עשרת(או תריסר, או מאה) הנוירונים הנכונים בדיוק ברגע הנכון, אפילו אם נדע למי מהם לתת שוק של חומר כימי. גילוי נאות:הכותב לומד מדעי המוח לתואר ראשון, ולכן הנושא קרוב לליבו. |
|
||||
|
||||
הערת אגב: "תינוק נולד עם ציפיות די ספציפיות לגבי סוג כללי הדקדוק האפשריים " זו קביעה ששנויה מאד במחלוקת. |
|
||||
|
||||
עופר, התגליות שהבאת לתשומת ליבנו כאן הם אולי נכונות אבל סובלות ממעט ערפול במושגים. מה זה מצב רוח שלילי? איך מגדירים את זה באופן אובייקטיבי? ומה זה להתייחס לדברים בהכללה? איך מגדירים את זה? |
|
||||
|
||||
"מה זה להתייחס לדברים בהכללה?" השאלות שלך מראות שקיבלת לכך דוגמא חיה. |
|
||||
|
||||
מכאן שעופר מצוי במצב רוח חיובי. זאת התחלה |
|
||||
|
||||
מצב רוח(התרגום שלי לAffect) שלילי כולל בין השאר פחד, כעס, עצב ורגשות הקרובים אליהם, לעומתו מצב רוח חיובי כולל בעיקר שביעות רצון, שמחה והנאה- הניסוי הספציפי שקראתי עליו עסק בזיכרון: סיפרו לאנשים סיפור מסויים לאחר שעוררו מצב רוח נתון ומצאו שאנשים שהיו במצבי רוח מהטווח השלילי זכרו ברובם חלק גדול מהפרטים אבל מעט מאוד מהרעיון המרכזי או העלילה, ולעומתם אנשים שהיו במצבי רוח מהטווח החיובי זכרו מעט מאוד פרטים אבל ברובם הגדול זכרו את הרעיון המרכזי או העלילה של הסיפור. המושג הספציפי שהשתמשו בו בסקירה שקראתי ותרגמתי כ"הכללה" היה Inclusive integrative processing |
|
||||
|
||||
מה זה "פחד"? מה זה "עצב"? מה זה "מצב רוח"? אני לא מבקש שתענה לי אני רק מנסה להראות לך שהקביעות הללו, למרות הז'רגון הפסאודו מדעי עדיין מעורפלות בדיוק כמו כל דימוי ספרותי. זה לא הרבה יותר מזה, ואני אמנם מאוד אוהב ספרות, אבל לא סבור שעמוס עוז או ש"י עגנון מוסמכים יותר מכל אדם אחר לקבוע גורלות. |
|
||||
|
||||
למה עלה נושא הדימוי הספרותי? האם אתה רואה קשר בין דימויים ספרותיים ומושגים בחקר הספרות? מי *כן* סבור שעמוס עוז או ש"י עגנון מוסמכים יותר מכל אדם אחר לקבוע גורלות? |
|
||||
|
||||
כוונתי הייתה שהתקפות של קביעות בנוסח מה שעופר הביא כאן לא גדולה יותר מתקפותו של תיאור ספרותי טוב. כזכור, ישנם סופרים שיודעים לאפיין בני אדם היטב וספריהם מלאים בתובנות מעניינות שמרגישות מאוד "נכונות" לגבי בני אדם וכו. כל זה טוב ויפה אבל אנחנו לא רואים בתיאורים מעין אלו קביעות מדעיות. משעשע? מבדר? בהחלט. אמת מדעית? לא בבית ספרנו... |
|
||||
|
||||
Affect הוא מצב של עוררות פיזיולוגית המשפיעה על ההתנהגות בצורה מובחנת(וכן, גם כאב ורעב מוגדרים כAffect, אם כי לא כMood).לפחד, עצב וכו' יש מרכיבים מובחנים ומדידים של עוררות פיזיולוגית ומרכיבים פסיכולוגיים שניתן לבחון באמצעות מכשירים ושאלונים מתוקפים. כל מושג שהשתמשתי בו מוגדר בספרות הרלוונטית, וכל חוקר שכותב מאמר בנושא מדבר על ההגדרה שהוא השתמש בה(יש עדיין בעיות בגלל חוסר תיאום במינוחים בין שדות מחקר שונים), ואיך הוא מדד אותו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |