בתשובה לכליל החורש נאורי, 20/05/07 23:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שכחתי עם מי אני מדבר... אז אתה חושב שמפלגות הירוקים למיניהן הן חסרות סיכוי פוליטי? (באופן כללי, המשחקים לא מדברים רק על פוליטיקה - הרעיון הבסיסי שבהם הוא שצריכה מופרזת וריכוז כוח הוא רע. זה מסר אנטי קפיטליסטי שעובד גם בלי מפלגות) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה, השחקן צובר כוח כמיטב יכולתו (ויותר מדויק - כמיטב זמנו), עד שהוא מגיע אל הבוס האחרון, שאיתו הוא לא יכל להתמודד ללא אותה צבירת כוח ורכוש, ותהיינה מערכות היחסים שלו עם הדמויות האחרות במשחק כשם שתהיינה. אני מניח שאתה חושב בעיקר על FF7 כשאתה קורא למשחקים האלו "אנטי-קפיטליסטיים". אם כבר, הייתי קורא לו אנטי-תאגידי, וגם זה לא בשמחה רבה. אם אתה רוצה את דעתי האמיתית - האג'נדה היא נגד שגעון גדלות. גם בשש, גם בשבע, גם בשמונה וגם בתשע יש לך את המגלומן שמשחק בחברות ענק ובממשלות במסגרת הניסיון שלו להפוך לאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא. אני חושב גם (ואולי בעיקר) על 4 ו-6, וגם קצת על 9. 7 פשוט עשה את זה יותר בולט בצורה ויזואלית, עם Midgar. כמובן שבכל המשחקים הללו יש את האבסורד שעליו אתה מצביע, וגם אותי זה משעשע; אבל חשוב לשים לב לכך שהעלילה של המשחקים הללו די נפרדת מהתפתחות הדמויות (עד לאבסורד הגדול מכולם - דמות שיכול "להיהרג" המוני פעמים בקרבות וסופגת בגבורה דקירות, עקיצות, מכות ושאר מריעין בישין עוברת לה לעולם שכולו טוב אחרי דקירה אחת שבאה כחלק מהעלילה). אגב, אני לא זוכר מגלומנים בולטים ב-7 וב-9. הם ניסו לעשות את זה מורכב קצת יותר (בפרט ב-9, שבו מתברר בסוף שהמטרה האמיתית של "הרעים" לא הייתה צבירת כוח אלא נסיון להציל את העולם שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי דווקא על Shinra. אתה יודע, ענקית החשמל. אני לא זוכר מסרים אנטי-קפיטליסטיים בארבע ובשש. לא מוזכרים בהם תאגידים גדולים, והשלטונות בהם מלוכניים. הדקירה כחלק מהעלילה הזאת מגיעה מלא פחות מהבוס האחרון. אפשר להגיד שבקרבות האחרים, שם הדמות נהרגת פעמים רבות, היא רק מגיעה למצב של גסיסה. שבע - ספירות' הופך *לאל*. אם אתה אומר שהוא לא מגלומן, אתה כנראה מתנגד למילה "שגעון" בצירוף "שגעון גדלות", היות והוא מצליח. תשע - למיטב זכרוני, קוג'ה עושה דבר דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Shinra היא תאגיד, לא אינדיבידואל. אז כן, אני בהחלט מסכים שיש הטפה אנטי תאגידית (גרועה למדי) ב-7. כאמור, השלטונות המלוכניים של 4 ו-6 לא משנים את המסר הבסיסי בו - התנגדות לניצול הטבע כאמצעי להגברת כוח. נכון, אין כאן תאגידים מרושעים כמו ב-7, מה שהופך את המסר לפחות בוטה (ולכן גם מועבר יותר טוב). הן ב-7 והן ב-9 לא כל כך ברור מה המניעים של שני חצי האלים שלנו (בפרט ב-7 ספירות' כמעט ולא אומר מילה אחת בכל המשחק) ולכן אני לא חושב שאלו הדמויות המעניינות או החשובות מבחינת העלילה. מטרתן היא להיראות מגניב ולנסות להרוג אותנו. קצת כמו הבוס האחרון בפ"פ 4 שלא ברור מאיפה הוא פתאום צץ. (עבר זמן מאז ששיחקתי אז קיים סיכוי טוב שאני מקשקש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שהיא תאגיד. בגלל זה אמרתי אנטי-תאגידיות. התנגדות לניצול הטבע תוך כדי פגיעה בו, או, יותר בקצרה, התנגדות לפגיעה בטבע. חשיבה לטווח רחוק. שום דבר אנטי-קפיטליסטי מיסודו. לא קשה למצוא סיבות לרצון להיות אל. אם אתה כבר מצביע על דמות לא מעניינת, הייתי דווקא מצביע על קעפקא. אפילו לא מחפש כוח, סתם מחפש להרוס. בשבע לפחות רומזים שלספירות' יש עומק, אתה תוהה כל הזמן על קנקנו, והטענה היחידה שאתה יכול להעלות כנגדו כדמות היא שלא נותנים תשובות לכל השאלות שהמשחק בבירור מצפה שיעלו אצלך. יש הרבה דרכים לתת עומק לדמות, היא לא חייבת לדבר. (אותו הדבר אצלי. בוא לא ניתן לזה להפריע לנו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שאין שם שום דבר "אנטי קפיטליסטי מיסודו" בצורה שבה אתה ואני חושבים על קפיטליזם. אלו משחקים שמעבירים מסר מאוד שטחי, שתוקף נקודות שקל לתקוף. נראה לי שספירות' הוא הלקח שהם למדו אחרי קעפקא הזוועתי - אם אתם רוצים רע מגניב, תנו לו לדבר *כמה שפחות* ועשו את מעשיו סתומים ככל הניתן. זה לא הופך אותו לפחות חלול (אפילו יותר) אבל לפחות זה נראה מגניב ולא פתטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיחקתי1 בשבע לפני ששיחקתי בשש, אז לא ציפיתי שספירות' יהיה חלול. אם אני זוכר נכון, מילאתי אותו בתכנים שונים וחיכיתי בקוצר רוח לגלות איזה שילוב שלהם נכון. אפשר להגיד שהוא התגלה בסוף כדמות רדודה, אבל אז אפשר להגיד את זה על כל דמות מכל יצירה שלא מאכילה אותך בכפית. (אני לא באמת מאמין לגמרי במה שהרגע כתבתי. צריכים להיות רמזים לרבדים נסתרים, ובספירות' אני לא זוכר כאלו.) --- 1 למען האמת, אני חושב על פיינל פנטזי יותר כעל מחזמרים ללא מילים (אני אוהב את המוסיקה שם, ולא מרגיש ממש שאני "משחק"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין "לא להאכיל בכפית" ובין "לא לומר כלום". זה למשל ההבדל בין "הזר" של קאמי ובין פ"פ 7. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שלא התכוונתי באמת למה שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי שתתחיל לזכור טוב-טוב. כי סביר להניח שרוב האנושות תשכח ממני די מהר. חסרות סיכוי באיזה מובן? האם מפלגות ירוקים יכולות להגיע לרוב בפרלמנטים השונים? ודאי. האם הן יכולות לגרום לשינוי מהותי בשיטה, או לשיפור במצב האקולוגי? לא. (אתה זה שהכנסת מפלגות. משחק מחשב שיש בו מסר נגד צריכה הוא כמו סדרת אנימציה שמקוננת על רעות תקשורת ההמונים. קצת פתטי, הייתי אומר. אשר לריכוז כוח, לא נראה לי שהם טוענים שיש בעיה עם זה, כל עוד הכוח "מרוסן." איך מרוסן? ע"י הדרואידים או המשרתים האמיתיים של גאיה או השד יודע מי. ואז מה מרוכז אצלם? כוח. אבל זה בסדר, כי הם "הטובים," הם ינהגו "באחריות" עם הכוח הזה.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |