|
||||
|
||||
את רוב (כל) הדוגמאות שהבאת לא זכיתי לפגוש (מעבר להיכרות אקראית). זה אולי מביך ברמה האישית, אבל אני לא חושב שזה פוגם בטענה שלי. הטענה שלי לא היתה טענה *היסטורית* ("כל היצירות הרציניות שנכתבו הן...") אלא הצעה *נורמטיבית*: אני מטיל ספק כבד באפשרות לייחס ליצירה שאינה שואפת - בסופו של דבר - אל האיִן, אל שלילת החיים, ערך תרבותי משמעותי. אבל אולי יש הבדל בין שלילת החיים מתוך שאיפה אל האין לבין "גדמנות" (הגישה השניה חונקת את החיים באיבם, בעוד הראשונה מביאה אותם למיצוים ומאיינת אותם על ידי כך). |
|
||||
|
||||
Absolutely there is such difference! Thank you for the
important distinction between these two tendencies that you draw. The suffocation tendency you point out may well be part of a destructive/barbarian Death motive |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |