|
||||
|
||||
מה זאת אומרת "אי אפשר"? ואם דווקא בא לי כן להשליך? ואם נראה לי שההשוואות מעניינות? |
|
||||
|
||||
ואם בא לך להשליך מהחברה האיטלקית של זמננו על החברה הסינית של המאה השניה לספירה?1 1הבסיס: אלה ואלה אוכלים כרוב. אלה ואלה כותבים על נייר. אלה ואלה נושמים חמצן ומביאים ילדים לעולם באותה דרך). |
|
||||
|
||||
אם תדקרונו, הלא נזוב דם? אם תדגדגו אותנו, הלא נצחק? אם תרעילונו, הלא נמות? ואם תעשקונו האם לא נתנקם? |
|
||||
|
||||
ניתן לשער במידה גבוהה של בטחון כי השימוש בחמצן הוא דומה מאוד אצל האיטלקים בני זמננו ואצל הסינים העתיקים. כך גם לגבי השימוש ההיסטורי ואף המודרני שעשו ועושים אלה ואלה בבולבוליהם (האיטלקים גם מרביצים בחתולית, תוך כדי, את "מיאו מיאו מיאו" של רוסיני, אך זה אינו הבדל מהותי). אבל לגבי הכרוב, המממ, בעיה. הכרוב היה מוכר במזרח התיכון. אף היוונים והרומאים ידעוהו, וקאטו הזקן גם הילל, משום מה, את תכונותיו הרפואיות של הירק הלא-ממש פואטי הזה. אך הסינים הרחוקים, האם גם הם ידעו כבר אז את אמנות השלכת קלחי הכרוב אלה על אלה? היש לכך סימוכין? מקובל, למשל, כי לפני אלפיים שנה לא היה לירקות עליים מקום במטבח היפאני, וכי נעשה בו שימוש בעיקר בבשרם של כל מיני חיות ושרצים, בגרגרים, בקטניות ובשורשים. באותם זמנים היה השימוש בירקות הצומחים מעל פני האדמה מצומצם מאוד עד בלתי ידוע, במטבח זה (בזכות המצאת הנייר, קראתי את הדברים האלה עוד לפני הולדת גוגל). האם שונה הדבר אצל הסינים? |
|
||||
|
||||
לא השתמשו בירקות? מה הדיאטניות שלהם אמרו על כך? |
|
||||
|
||||
לא השתמשו בירקות *עליים*. אם הם אכלו שורשים, הם אכלו הרבה מאוד ממה שאתה קורא "ירקות". |
|
||||
|
||||
אני לא מומחית לביותי ירקות עלים, ואין לי, לצערי, סימוכין. בעת בניית החומה הסינית הגדולה (נכון. מאוחר הרבה יותר) כבר אכל הפועלים הסינים שעסקו בבניה בעיקר כרוב. על כל פנים, השלכה מתזונת היפנים על תזונת הסינים כמוה כהשלכה ממאפייני החברה החרדית היום על החברה היהודית בימה''ב. לסינים יש שטח רחב, ומעט ים (יש ים. למי שיושב לידו). ליפנים שטח מצומצם בהרבה, והמון ים מסביב. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |