 |
איך שאני תופס את זה, ישנם שני סוגים של חברות (למעשה כל חברה היא סינתזה של שני הטיפוסים במינונים שונים), ישנה החברה שמחלקת את הכסף שהיא מרוויחה למשקיעים (בין אם ע"י דיוידנדים או ע"י קניית מניות החברה) ויש את זו שמאמינה שהשימוש המיטבי לכסף הוא השקעה בחברה עצמה ולכן נמנעת מזה.
כאשר המשקיעים הגדולים קונים את מניה, הם רוצים לקבל תמורה הולמת. לפעמים הוא יעשו זאת ע"י בחירת הנהלה שתחלק דיוידנדים, בנק הפועלים הוא דוגמה לחברה כזו. כאן אתה בתור המשקיע הקטן, מקבל את חלקך ברווחים.
בחברות מהסוג השני אתה מקבל את חלקך רק כאשר אתה מוכר, אבל מה מבטיח לך שהרווחים יהיו מגולמים במחיר המניה ? לחברה יש ערך שנקבע ע"פ מוסכמות הנובעות מרמת הרווחיות, השוק בו היא פועלת, אופי ההנהלה ועוד כמה פרמטרים. אתה בתור המשקיע הקטן למעשה סומך על שאר המשקיעים שיתמחרו את החברה בצורה נכונה ולכן יעלו את מחיר המניה בהתאם לרווח. בוא נניח שזה לא קרה. פתאום יש לך חברה שביחס לשוק שלה היא מאוד זולה, זה יכול להגיע לרמות אבסורדיות, למשל היה בנק בארץ שההון העצמי שלו היה גבוה בתקופה מסויימת משווי השוק. מי מגן עליך כאן ? בתור משקיע קטן אתה לא יכול להעניש את השוק על הבחירה השגויה שלו, אתה נאלץ לחכות לשחקן גדול שיזהה את ההזדמנות, או לחלופין לתיקון בשוק. כמה שהשוק יטעה יותר, ככה תהיה לשחקנים מוטיבציה חזקה יותר להיכנס. בוא נניח שיש חברה שנסחרת במכפיל 1, מייד יבוא מישהו ויקנה לעצמו שליטה בחברה, שהרי הוא מחזיר את ההשקעה שלו בתוך שנה. אם חברה סתם נסחרת הרבה מתחת למקובל בשוק, זה מושך משקיעים להחליף את האחזקה הנוכחית שלהם בה. בסופו של דבר זה לא משחק פירמידה משום שעבור השחקנים הגדולים ישנה היכולת לקנות את החברה בשביל הרווחים שלה (ע"ע ישקר), הם הבסיס שמבטיח טווח הגיוני בו תיסחר החברה. מחוץ לרמות האבסורד כן יכולים להתקיים עיוותים, למשל אותה חברה בכל מדינה מערבית לעומת יפן תהיה שווה פחות, בנקים עם אותה רמת רווחיות מוערכים פחות מרוב סוגי העסקים וכד'.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש