|
יש בזה אמת, לכן בדיוק נירמלתי את הפונקציה לפי ריבית ואינפלציה.
תראה את זה ככה. נניח שהריבית היא 10% לשנה. אז עדיף לך לקבל $100 עכשיו מאשר $100 עוד שנה, אבל עדיף $120 עוד שנה מאשר $100 עכשיו, ולקבל $100 עכשיו או $110 עוד שנה זה אותו דבר מבחינתך, מעצם זה שאתה יכול ללוות $100 ולהחזיר $110 עוד שנה או לשים $100 בבנק עכשיו ולקבל $110 עוד שנה בחזרה. אז אם אתה מודד ערך לאורך זמן לפי דולרים של 28 בפברואר 2007, אז הפונקציה g שלך היא 1.1 בחזקת מינוס t כאשר t נמדד בשנים החל מהיום. הערך המנורמל של החברה, בדולרים, הולך ופוחת בקצב g אפילו אם אבסולוטית הוא נשאר קבוע, כי ערך קבוע הוא השקעה רעה: עדיף לשים את הכסף בבנק ולקבל 10% לשנה.
לפי זה, אם חברה לא מחלקת דיוידנדים בכלל, היא צריכה לגדול אקספוננציאלית, ומהר יותר מהופכית של g, כדי להגדיל את הערך של בעלי המניות. ומכיוון שחברה מחוייבת לערך של בעלי המניות שלה, ההחלטה לא לחלק דיוידנדים היא הצהרה נועזת: אנחנו צופים שנגדל מהר יותר מהופכית לg. זה מה שמיקרוסופט עשתה בזמנו. לבעלי המניות, אם הם מאמינים למיקרוסופט, אין סיבה לייחל להתפרקותה המוקדמת, מכיוון שערך חלקם בחברה גדל מהר יותר מהשחיקה של g. להפך: כמה שההתפרקות תקרה יותר מאוחר, יצא להם מזה יותר כסף בסופו של דבר, אחרי נירמול. ברגע שנראה שהחברה לא יכולה או לא סביר שתצליח לגדול בקצב אקספוננציאלי כל-כך מהיר בעתיד, מה שהיא צריכה לעשות זה לחלק איזשהם דיוידנדים לבעלי המניות, כי את הערך של הדיוידנדים עדיף לבעלי המניות לקבל במזומן ולהשקיע בבנק עבור תשואה של 10% לשנה במקום לשמור אותו בתוך החברה ולצפות שיגדל בקצב נמוך יותר. זה מה שקרה למיקרוסופט. גם במצב כזה אין סיבה לייחל להתפרקות של חברה, כי היא מניבה דיוידנדים.
לפחות, זה מה שאני מבין מכל העסק.
|
|