בתשובה להאייל האלמוני, 09/02/07 11:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשאני הייתי תלמיד יסודי, צחקו על מי שלא לבש נעליים של נייק או מותג ברמה דומה. מכאן ועד לקרוא לזה ''כמעט כפוי''... (בתגובה לבקשותיי לנייק, והסבריי על הנורמה הזאת בבית הספר, ההורים שלי היו עונים לי שפשוט מחפשים לצחוק עליי, והעדר הנייק פשוט היה דרך אחת נוספת לעשות את זה. גם כאן הייתה אמת.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צודקים הוריך. עלי צחקו על המון דברים. משם המשפחה שלי ועד זה השתייכותי לחוגי סיור. משום מה לא צחקו על ילדים אחרים, שהיה להם שם משפחה מוזר לא פחות, והיו בצופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוריי צדקו חלקית, כמו שאמרתי. הם זיהו מגמה קיימת, אבל הדוגמה לא הייתה נכונה - הייתה תשומת לב רבה לנעליים של כולם (מן הסתם על אלו שבראש שרשרת המזון העזו לצחוק בעיקר בני מעמדם). היות ואנחנו מדברים על בית הספר היסודי, זה התבטא בלעג ל''מסכנים'' הרבה יותר ממחמאות לברי המזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסר דאגה מליבך - כנראה שהיו צוחקים עלייך גם עם הנעלים הנכונות (כמו שגילתה לצערה הרב ש' שלמדה איתי בכיתה. הילדה האומללה קנתה ד"ר מרטינס לפי כל הכללים רק בשביל לגלות שהיא זוכה לבוז על כך שהיא מאמינה שהעובדה שהיא הולכת עם הנעליים ה"נכונות" תהפוך אותה למגניבה.1). 1ואני לא חושבת שהן קראו את ילקוט כזבים2 2לא שיש סיבה להתנשא עליהן - גם אני לא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד איילה טורחת להסביר לי שהיו צוחקים עליי בכל מקרה, למרות שאמרתי בעצמי שאני ער לעובדה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי, רק מישהו אחד צחק (ללא הרף) על הנעליים עלובות-המותג שהלכתי איתן: החבר הכי טוב שלי. אבל זה היה בתיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיבם של צחוק ולעג. לפעמים הם משמשים לסימונם של מי שמחוץ לקבוצה החברתית, ולפעמים הם משמשים לשיוך בתוך הקבוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא הלכת עם נעלי ''גביע''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |