בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 01/02/07 9:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את מה שאמרתי על כמיהה לארץ אמרתי כדי לפסול את זה שלעם היהודי היה מאפיין נוסף, כמיהה לארץ ישראל. הדיון בגמרא לא רלוונטי. הבאתי אותו סתם כי מעניין/משעשע... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא דיברתי קודם על כמיהה לארץ ישראל, אלא על זיקה לארץ ישראל - זה מספיק לטיעון שלי. האם היו רבים בעם שלא היתה להם זיקה כזו? שלא היו אומרים "אם אשכחך ירושלים" ו"לשנה הבאה בירושלים"? (בעצם, מה אלה אם לא כמיהה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר אם לא נדקדק בהגדרות המילוניות של ''זיקה'' ו''כמיהה''. אני יודע למה אנחנו מתווכנים, נראה לי. אני לא יודע אם היו כאלה, אבל זה שאולי היו ואין זה ערעור של השתייכותם לעם היהודי מוכיח את מה שרציתי לומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלים שמשממעותן הבעת כמיהה אינן מבטאות תמיד כמיהה. ______________ האלמונית, שרק אתמול אמר לה מישהו, "ההרצאה הייתה נפלאה, ממש דרקונית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_________ בת-זונה של הרצאה, הה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. מוטטיס מוטנדיס. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |