|
||||
|
||||
אני רוצה להציע התקטננות קלה (וסליחה מראש): המילה יהודי היא שיבוש של המילה יהודאי - כלומר בן הלאום שחי בממלכה מזרח תיכונית קטנה שנקראה "יהודה". ללאום הזה היתה, כפי שהיה נהוג באותה תקופה ואזור, דת לאומית. הדת הלאומית היוותה, ע"פ הגדרה, חלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית. את הגלגול ההיסטורי מנקודה זו כולם מכירים. מה שאני מנסה להגיד הוא ש(לפחות במקור) המילה יהדות מתייחסת לזהות לאומית גרידא שהמאפיינים התרבותיים שלה נחשבים בעיניה מקודשים ומתחייבים. לא בטוח שמי שדוחה את קדושת המאפיינים התרבותיים של הזהות הלאומית שלו מתנתק ממנה. נניח שהצרפתים מחליטים שלהיות סנוב ולשתות יין אדום זה דבר קדוש וכל צרפתי חייב לנהוג כך. האם צרפתי שלא מאמין בזה ושותה יין לבן נהפך לגאלי לא צרפתי? |
|
||||
|
||||
גם העם ביהודה היה קשור ל''סניף'' שלו בבבל. |
|
||||
|
||||
אני מתכוון כמובן ליהודה המקורית - לפני גלות בבל. כל שאר ההתפתחויות נובעות מהאנומליה של ההיסטוריה היהודית (הישרדות של זהות קולקטיבית בשתי תקופות גלות עם פזורה רחבה ע"י היצמדות לדת הלאומית והפיכתה למאפיין העיקרי (ולא היחיד) של הזהות). ניתן לראות דוגמא למוטיבים הלאומיים בתוך הזהות הדתית בתפילת שמונה עשרה: "וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין", "השיבה שופטינו כבראשונה" - אלו בקשות לעצמאות שלטונית-חוקתית המתאימות יותר לשאיפות לאומיות מאשר דתיות. לדעתי, יש כאן בלבול בגלל שהיהדות נוצרה בזמן שבו היה זה טבעי שזהות לאומית כוללת בתוכה דת לאומית, ומאז הנצרות כבר לא מקובל לחשוב בצורה כזאת. למעשה, אאל"ט, הנצרות המקורית דומה יותר להגדרה שלך - דת יהודית ללא שייכות לאומית. |
|
||||
|
||||
אם אחרי שיהודה המקורית חרבה העם שישב בה התפזר ועדיין נשאר עם, אז עניין המדינה לא היה הכרחי לעם (יתרון גדול- כן, הכרחי- לא). חוץ מזה שאתה מדבר על תקופה שבה הלאומיות לא עניינה אף אחד, לא היה דבר כזה. לכן אין בעיה לשליטים לכבוש עמים אחרים ולהכליל אותם בתחומי הממלכה. אני לא אומר שהעם היהודי ה"ישן" לא שאף לעצמאות. אני לא אומר שהעם היהודי ה"ישן" לא היה לאום. אני רק אומר שהוא לא אותו הלאום כמו העם היהודי ה"חדש". לא מקובל לחשוב כך עוד לפני הנצרות. בכל מקרה אני לא רואה סיבה לבלבול: נצרות לא מגדירה עם כי היא לא רוצה, יהדות- כן. העם ה"יהודי" נטש את היהדות- היהדות לא מגדירה אותו יותר. והשאלה שעולה: אז מה כן? סליחה על הבורות, מה זה אאל"ט? |
|
||||
|
||||
אאל"ט: אם אני לא טועה. |
|
||||
|
||||
תגובה 240838 |
|
||||
|
||||
אאל''ט, ''אאל''ט'' זה ''אם אני לא טועה''. |
|
||||
|
||||
תגובה 430189, תגובה 430190 :-) |
|
||||
|
||||
א. למה אתה מתכוון ב"יהודה המקורית"? ב. הראה לי את הקשר בין חורבן יהודה והתפזרות העם. |
|
||||
|
||||
א. לאותה יהודה אליה התכוון יהודאי: לפני החורבן הראשון. ב. כשיהודה חרבה העם הלך לבבל וגם כשהיה יכול לחזור- הוא לא חזר. לפחות לא רובו. אחרי מרד בר-כוכבא התפזרו באופן סופי. אגב, עוד לפני החורבן הראשון היו קהילות שירדו, אאל"ט. (אני מיישם...) |
|
||||
|
||||
אתה קצת עושה סלט. מרד בר כוכבא היה כ 60 שנה אחרי חורבן בית *שני* בזמן המרד הגדול. אז כבר מזמן לא היתה ממלכת יהודה (זאת שחרבה עם בית ראשון). במרד הגדול (ופחות מכך במרד בר כוכבא שבא אחריו) השתתפו יהודים (מההגדרה החדשה שלהם) גם מהגליל. ממלכת יהודה לא השתרעה עד הגליל. |
|
||||
|
||||
רוב העם לא הלך לבבל. הגלו משפחות אצולה אבל לא את הכפריים שהיוו את הרוב המחלט של האוכלוסיה (95%+). כל האמירה שהעם הוגלה מארצו אין בה הרבה אמת. יש יותר אמת באמירה שהעם גלה מארצו. |
|
||||
|
||||
את העובדה הזאת כבר שמעתי, אבל תהיתי מתי, אם כך, גלה רוב העם - ולאן? |
|
||||
|
||||
היתה הגירה מתמשכת לרחבי האיפריה הרומית ועוד קודם לכן לבבל ולפרס. בבבל נשארו חלק מהגולים והתפוצה גדלה עם הזמן. היות שהגולים והמהגרים לא היו פשוטי העם שנשארו בארץ ישראל -קרה שתפוצות ישראל נבנו בעיקר מהשכבות הגבוהות יותר. |
|
||||
|
||||
אהה, בריחת המוחות התחילה כבר אז? ומדוע בעצם עשו זאת? בבל הפרס היו מדינות מצודדות יותר? |
|
||||
|
||||
עברו למרכזי האימפריות. |
|
||||
|
||||
וואלאק, תודה. בשלוש מלים נתת לי תמונה שלמה. |
|
||||
|
||||
בבבל הטלויזיה הייתה טובה יותר. |
|
||||
|
||||
מה, עוד לפני שהאמריקאים עשו שם סדר? |
|
||||
|
||||
1. למה לא? 2. אם אני לא טועה. |
|
||||
|
||||
למה לא מה? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |