בתשובה לדורפל, 21/01/07 0:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוודאי, גם אני אראה בו ישראלי לכל דבר. אז מה? באופן כללי, ישראל מורכבת מכשבעים וחמישה אחוז יהודים, כעשרים אחוז ערבים ועוד חמישה אחוז אחרים. הערבים אינם רואים עצמם (בהכללה) כישראלים אלא כפלסטינים אזרחי ישראל. היהודים רואים עצמם כיהודים וגם כישראלים, ובעיני רובם הגדול הזהויות האלה שלובות לבלי הפרד. אז חמשת האחוזים האחרים קובעים שנוצר כאן עם חדש? הטיעון בדבר המאפיינים ההיסטוריים הוא טיעון שמניח מראש את מסקנתו. כל עם מצוי באופן מתמיד בתהליכי שינוי. העם האמריקאי של היום, עם שיעור ההיספנים ההולך ועולה ושיעורי השחורים, המוסלמים, הסינים וההודים הניכרים בתוכו אינו דומה כלל לקבוצה שהגיעה על סיפון המייפלאוור. למרות זאת, זהו אותו עם - הוא פשוט השתנה. רבים מהיהודים באירופה שלפני השואה לא היו שומרי מצוות, אבל שייכותם הלאומית היהודית לא הוטלה בספק. גם הקבוצות ששומרות מצוות היום בעם היהודי עברו שינויים רבים, והמאפיינים שלהן לא דומים במיוחד למאפייניו ההיסטוריים של העם היהודי. אין מה לעשות: צריך לקבל שהעם היהודי הוא עם בתהליכי שינוי מתמיד - או להניח שאין עם כזה כלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אז חמשת האחוזים האחרים קובעים שנוצר כאן עם חדש?" בהודעה שבה נכנסתי לדיון כתבתי שאני *לא* מסכים עם הטענה הזאת, שיש כאן עם ישראלי שהוא דבר נפרד מהעם היהודי, אבל שאני לא חושב שהרעיון הזה, שהעלה עומר גולדמן, היא מופרכת כפי שהטיח בו מישהו, ושהיא מתקרבת ללהיות נכונה עם כל יום חולף (אבל עדיין רחוקה מאוד משם - הוספה עכשווית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה כמה אחוזים מהעם החדש הם מצאצאי העם הישן. העניין טמון בהגדרה: העם החדש מגדיר את עצמו בצורה אחרת ולכן הוא לא מהווה המשך היסטורי לעם הישן. שים לב שאם חוזרים להגדרה הישנה לדידי: מי שמקיים מצוות, אז הרבה מהעם החדש היו נזרקם החוצה. רק לסגור את השאלה לפני שהיא עולה: מה שאמרו חז"ל שגם יהודי שחטא, יהודי הוא, מדברת לעניין החיוב על קיום מצוות. אם היה בגולה מישהו שלא קיים מצוות, וכך גם בנו ובן בנו וכך הלאה, לא ארך הזמן עד שלא יכלו לדעת, עובדתית, אם הוא יהודי או לא, ולכן הוא כבר לא נחשב חלק מהעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגדרה "מי שמקיים מצוות" מעולם לא הגדירה את עם ישראל. תמיד היו בו חלקים גדולים שלא קיימו מצוות. עיין בספרי הנביאים, בעזרא ונחמיה, ואפילו סתם בספרות של ימי הביניים ושל תקופת ההשכלה ותגלה שהעם היהודי היה הרבה יותר מורכב מהתאור הפשטני שקראת אצל ליבוביץ'. חז"ל אמרו שגם ישראל שחטא ישראל הוא, וכך נהגו בכל הדורות: יהודים שלא שמרו מצוות לא נדחקו החוצה מהעם. זה מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת הטיעון שלך. מי שלא נחשב כחלק מהעם הוא מי שאיבד בסופו של דבר גם את הזהות היהודית - מה שהתבטא בנישואי תערובת, אבל כאן זה לא רלבנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הארץ, לא אנשים חושבים... אף פעם לא היה מישהו שאמר כאידיאל שהעם היהודי לא מבוסס על דתו. בעניין היהודים שלא שמרו מצוות, ולא נדחקו מהעם: הגבתי על דבר כזה כבר. אמרתי שגם אם יזכרו למשומד שהוא יהודי עד סוף ימיו ואולי לבנו יהיה קשה להתקבל לחברה הכללית הנכד כבר בקושי יזכור שהוא מזרע יהודי והנין בכלל... שים לב שהקראים והשומרונים, שרואים את עצמם היודים לכל דבר כבר לא נחשבים כאלה. אסור להתחתן איתם בלי גיור. גם הרפורמים בדרך, נראה לי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון בדבר השתנות עם לא רלוונטי, בטח שלא הדוגמא. העם היושב בניו-יורק מגדיר את עצמו כלאום שלא מבוסס על מוצא, ארה''ב היא מדינת מהגרים. אגב, לנסות להגדיר את ישראל כמדינת מהגרים לא יעבוד בגלל ההבחנה בין ''יהודים'' ו''לא יהודים'' בחוק השבות. אם הגדרה של עם משתנה מאוד, ובפתאומיות, תוך ביטול כל ההגדרה הישנה (במקרה דנן זה לא קשה, היה רק מאפיין אחד...), אז אפשר לומר שה לא אותו עם. זה לא אומר שלעם החדש אין זכות קיום... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |