 |
א. יש בזה הגיון, אבל בפועל זה לא עומד במבחן המציאות. הביטי למשל בלבוש האחיד של החרדים, ואפילו במצוות עצמן - שמירת כשרות ושמירת שבת. אלה הם דברים שלא כתובים בתנ"ך ("לא תאכל גדי בחלב אמו". כן, ו...?) ובכל כל אדם דתי מקפיד עליהם זה מראה עד כמה מה שזוכה לכינוי "פרשנות" יכול להיות מרחיק לכת. ואם הוא מרחיק לכת, השאלה היא באיזה כיוון. ואת יודעת מה, לא צריך אינטרסים לא טהורים. עצם העובדה שתחת המעטה של פרשנות יכולה האליטה הדתית להתרחק כל כך מהמקור, הופכת את החברה הדתית לחשופה לכל אותם פגעים שדיברת עליהם בחברה החילונית. ואני טוען שמבחינות מסויימות היא חשופה יותר, כי היא ביקורתית פחות וחשדנית פחות (תסלחי לי, אבל זה נכון). כן, לפעמים יש רפורמה, אבל זה קורה רק במצב שהוא מעוות ולחלוטין ומנוגד לכל הגיון ולמה שכתוב בתורה, וגם אז לא תמיד.
ב. מקבל את התיקון. בואי נאמר שבחברה האנושית יש מצבים יציבים ומצבים אי-יציבים. אחד המצבים היציבים, הוא צורת הקיום של השבטים האפריקאים, שנמשכה אלפי (מיליוני?) שנים. מצב אחר הוא חברה דתית, בנוסח המונוטאיסטי. מצב אחר הוא משטר טוטאליטרי. ומצב אחר הוא משטר דמוקרטי-ליברלי-הומניסטי.
קשה לומר למה, ואולי לא המוסר הטבעי הוא זה שגורם לכך, אבל כן - המצב האחרון הוא יציב, לא רק מבחינת משטר, אלא גם מבחינת הערכים של החברה. אולי יש כאן הגיון בסיסי של טובת הכלל, ואולי לאליטות דווקא כן יש אינטרס רחב שמתלכד עם האינטרס של הרוב. אז נכון, פה ושם אומרים לנו שאם נאכל יוגורט נהיה יותר יפים, ואם נאכל פררו-רושה נהיה עשירים ומצליחנים (זה מה שעלה לי כרגע...) אבל אנחנו ביקורתיים מספיק כדי לקחת את זה בפרופורציה, ובסופו של דבר מה שמשודר לנו ואנחנו בוחרים לקבל, דווקא כן מיטיב עם החברה, ומסתמן כדי יציב מבחינת ערכי היסוד, ועם זאת גמיש כשצריך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש