|
||||
|
||||
דיברתי על _דרישות_, לא על _זכויות_. קרא את דברי היטב, אני נוהג להקפיד על כל מלה. |
|
||||
|
||||
אני קורא את משפטך שוב, אבל המנתח הסמנטי שלי קורס: "גם אם תהיה מדינה פלסטינית לצד הישראלית, תישמט האדמה מתחת לדרישות הפליטים לגבי החזרה..." איך "גם" משתלב עם "תישמט"? אחרי "גם" מגיע תיאור של דבר שימשיך להתקיים. בכל מקרה, אני לא רואה שום סיבה שדרישתו של הסבא ממחנה הפליטים ג'נין על ביתו בעכו תיחלש בגלל שינוי פוליטי ברמאללה. |
|
||||
|
||||
כמה מביך. ה''גם'' היה מיותר. כנראה שאני לא מקפיד מספיק. אני מתנצל. אני דווקא חושב שדרישתו תחלש, כשהוא לא יצטרך יותר לראות איך פליטים יהודים מקבלים בכיף אדמה טובה בנפת ג'נין, ושבמקום זאת יהיו עתודות הקרקע האלה פנויות לרשותו ולרשות משפחתו. |
|
||||
|
||||
יהודים כבר לא מקבלים אדמה בנפת ג'נין. צפון השומרון פונה ממרבית יהודיו לפני שנה. עתודות הקרקע הראויות למגורים ולעיבוד נמצאות כבר בבעלות משפחות ותיקות שלא ישושו לוותר עליהם תמורת הפליטים ה"חדשים" מ-48. מדינת ישראל היא המדינה היחידה שיישבה את הפליטים הפלסטינים ביישובי קבע ראויים (למשל, מגורשי איקרית ובירעם). האחים הערבים והפלסטינים נמנעו מכך. גם זו נקודה למחשבה: לא הסבל ההומניטרי של הפליטים מעניין את הארגונים המדינתיים והאחרים אלא קידום האג'נדה הפוליטית שלהם. את בעיית הפליטים ניתן היה לפתור, לולי הייתה בעייה *לאומית* ולא רק בעייה של צדק אישי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |