|
||||
|
||||
הטענה שלך לא ברורה לי כל כך. מה שמבדיל בין האדם והמחשב לדעתך הוא שלמחשב יש זיכרון פנימי? (מה היה המשפט השני? חשבתי שהגבתי). |
|
||||
|
||||
זה לא מה שהתכוונתי. טענת שאם ניתן לאדם נייר, עפרון וסבלנות הוא יוכל לחשב חישובים כמו מחשב. אני חושב שבזה שנתנת לו נייר ועפרון אתה לא משווה אדם [נטו] למחשב, אלא אדם ומחשבו למחשב. לכן, אדם יכול לחשב רק במסגרת טבעו, וטבעו למשל לא מאפשר לו לבצע, או מקשה, או מכניס טעויות והטיות, לחישובים מתמטיים, הסתברותיים או לוגיים, להתאמות, חיזויים ומאגרי זכרון, לחיישנים קולטי אינופרמציה מהעולם, למערכות תמסורת והנעה פיזיות, וכיוב'. (לשאלה איך האדם "נעזר" בחוסר כפיפותו ללוגיקה, כתבתי שיתכן וחישוביות יתר יכולה "להרוס" אותו, ובמלים אחרות להעמיד אותו בסכנה של חוסר יכולתו של אורגניזם מבוסס פחמן להתמודד בעולם מורכב ורווי במידע סימולטני, סותר, חסר, מאיים או מבטיח). |
|
||||
|
||||
אני חייב להודות שאני לא מבין את עירוב ה''טבעו'' בעניין. יש סיבה שבגללה מדברים על הכל באופן תיאורטי - גם מחשב אינו (ולא יהיה) שקול למכונת טיורינג כי הזיכרון שלו סופי. גם מחשב עשוי לבצע טעויות אם המעגלים שלו דפוקים. גם הזיכרון שיש למחשב יכול להיהרס אם הוא נפגע מברק, וכו'. בקיצור - גם על מחשב אפשר לומר שהוא יכול לחשב ''רק במסגרת טבעו'', והטבע הזה לא רק שונה מהותית מטבע האדם, אלא גם שונה מהותית ממחשב למחשב. זו לא (לדעתי) השאלה המעניינת. (דוגמאות יכולות להיות מעניינות) |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מהי השאלה המענינת, שמחשב עם מעגלים דפוקים או הרוסים דומה לבן אדם? ולא צריך לחשוש מהמילה "טבע." דוגמאות למה? |
|
||||
|
||||
האם, מבחינת היכולת החישובית, יש הבדל מהותי (ולא רק איכותי) בין האדם למחשב. לאדם שהיכולת החישובית מונעת ממנו להתמודד עם העולם. |
|
||||
|
||||
דוגמא כזו היא כמובן הסיפור הקלאסי על הפרופסור שחישב את ממוצע מי הבריכה וקיבל 50 ס"מ (ואז טבע בחלק העמוק של הבריכה, שעומקו 3 מטרים). |
|
||||
|
||||
כלומר, את חושבת שמחשב, חכם ככל שיהיה, יחליט שהמאפיין הרלוונטי היחיד של בריכה הוא העומק הממוצע שלה? |
|
||||
|
||||
לא דיברנו על מחשב אלא על אדם. תגובה 424414 |
|
||||
|
||||
כן, כבר כתבתי במקום אחר שהתבלבלתי. אמנם, זה לא משנה כלום - הפרופסור בדוגמה שלך סובל מטיפשות, לא מעודף חישוביות. |
|
||||
|
||||
טיפשות - כיוון שהוא מעדיף את החישוביות על פני בדיקה פשוטה. זה בדיוק ''עודף חישוביות''. הייתי גם אומרת שחישוביות אינה בעודף כל עוד היא לא מפריעה להתנהלות במציאות. הנה דוגמה הפוכה - מספרים שאיינשטיין היה כל כך טרוד במחקרו, שלא זכר אם כבר אכל ארוחת צהריים. הוא נהג לקבוע את זה בעזרת אחרים שפגש בדרכו מחדר האוכל, שהזכירו לו שהרגע הגיע משם ולכן מן הסתם כבר אכל. זה גם כן ''עודף חישוביות'', אבל הוא נפתר בצורה שמאפשרת התמודדות עם המציאות (כלומר, הוא כן מודע לבעייתו, ולכן דואג שלא יאכל פעמיים או יישאר רעב עד הערב). |
|
||||
|
||||
אה, כלומר "עודף חישוביות" לא מתייחס למצב שבו יש יכולת חישובית גבוהה, אלא למצב שבו משתמשים ביכולת החישובית בצורה לא נכונה? אני יכול לחיות עם זה. |
|
||||
|
||||
נכונה לגמרי. רק מה - מפריעה להתמודדות עם החיים. כל מה שניסו לומר לך כאן, להרגשתי, הוא שיכולת חישובית גבוהה לא תמיד מסוגלת לאפשר לאדם/מחשב לקבוע את סדרי העדיפויות הנכונים, מתי כן לחשב, מתי לא לחשב, מתי לחשב אבל לנהוג כאילו לא חישבנו, ורק לקחת את החישוב בחשבון בשעת הצורך ("אני שוחה במים עמוקים מאוד, כבר הגעתי לסוף האגם, מכאן שכדי להתאים לממוצע של 50 ס"מ מים, תיכף יהיו מים מאוד רדודים ואוכל לעמוד בהם"). |
|
||||
|
||||
נראה לי שזה השלב שבו אני נאלץ לקבל ממך הסבר מה זה לדעתך ''יכולת חישובית''. |
|
||||
|
||||
מצאת מי שיגדיר לך הגדרות מתימטיות :-) אבל לדעתי חשיבה כוללת גם מטא-חשיבה. |
|
||||
|
||||
לא ביקשתי הגדרה מתמטית. אני פשוט רוצה לדעת למה את מתכוונת כשאת מדברת על יכולת חישובית, כי נראה לי שאנחנו לא מדברים על אותו דבר. |
|
||||
|
||||
כפשוטו - היכולת לחשב (יש פירוט, אם כי לא הגדרה, ב תגובה 424380 ). אם פספסתי משהו, כדאי שתגיד לי עכשיו, לפני שנעביר בינינו הודעות סרק לאורך כל הפתיל. |
|
||||
|
||||
אוקיי. את אמרת "כל מה שניסו לומר לך כאן, להרגשתי, הוא שיכולת חישובית גבוהה לא תמיד מסוגלת לאפשר לאדם/מחשב לקבוע את סדרי העדיפויות הנכונים". לי זה נראה אורתוגונלי ל"יכולת לחשב". כלומר, אין קשר בין השאלה מה היכולת החישובית שלך, ובין השאלה האם אתה יודע להשתמש בה או לא. האם הטענה שלך היא בעצם "בני אדם לא יודעים מה לעשות עם יכולת חישובית גבוהה ולכן בודאות הם ישתמשו בה בצורה שגויה"? |
|
||||
|
||||
זו ממש לא הטענה שלי. אני חושבת שכן יש קשר בין השאלה מה היכולת החישובית שלך, לבין השאלה אם אתה יודע להשתמש בה. ליתר דיוק, לא בדיוק קשר, אלא אם המתאם בין השתיים שלילי, נקבע שיש ''עודף יכולת חישובית'' (שהוא כזכור המדד של חישוביות שמפריעה להתמודד עם המציאות). |
|
||||
|
||||
אז זו כן, בערך, הטענה שלך: יש לבני האדם רף כלשהו ליכולת להשתמש בחישוביות, ואם היא תעלה אל מעבר לרף הזה הוא יסבול מעודף יכולת חישובית ויטבע באגם. |
|
||||
|
||||
במקרה הזה, "עודף" הוראתו לא "כמות מופרזת של X", אלא "כמות של X שדוחקת אלמנטים אחרים". |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה היא דוחקת אלמנטים אחרים - שכאמור, נראים לי אורתוגונליים אליה. אם להשתמש בהקבלה, בהינתן שני מחשבים עם אותה שפת מכונה בדיוק אבל אחד במהירות של 1 ג'יגה הרץ ואחר במהירות של 2 ג'יגה הרץ, אני אומר שיש לשני יותר יכולת חישובית מהראשון - אבל איפה כאן משהו יכול להידחק החוצה? עודף יכולת שכזו יכול להיות בעייתי כמו שידוע לכל שחקן במשחקים ישנים - במחשבים חדשים היה צורך בתוכנות שיאטו את המחשב כדי שחלק מהמשחקים לא ירוצו מהר מדי. |
|
||||
|
||||
"להידחק החוצה" - מתוקף הרעיון (השגוי) "היכולת החישובית שלי תקיף את המציאות כולה". תגובה 426829 |
|
||||
|
||||
הרעיון הזה, שוב, אינו קשור ליכולת החישובית, אלא לחוסר היכולת להשתמש בה כיאות (במקרה הזה - להעריך אותה). |
|
||||
|
||||
האם (יכולת) הערכה של משהו, של יכולת כלשהי לצורך העניין, אינה חלק מהיכולת החישובית עצמה? מדוע לא? |
|
||||
|
||||
היא יכולה להיות (למעשה, כך אני חושב) אבל אז זה משחק לידיים שלי: במושג "יכולת חישובית גבוהה" תהיה כלולה גם היכולת להעריך באיכות גבוהה את מגבלות היכולת. |
|
||||
|
||||
לא משחק בכלל: תגובה 426826 אני אומרת שכאשר היכולת הזו *לא כלולה*, הרי מדובר במה שתרצה לקרוא "עודף חשיבה". |
|
||||
|
||||
עם ההגדרה הזו אני כאמור לא מתווכח. |
|
||||
|
||||
חבל, כי היינו יכולים להמשיך בניוטרל :-P |
|
||||
|
||||
אם תשתמשי מדי פעם ב :-NP , נוכל לנהל דיון מעמיק בשאלה אם יש הבדל בין השניים. |
|
||||
|
||||
אני משתמשת ב :-XP |
|
||||
|
||||
הדוגמא הזאת כבר מיצתה את עצמה, ואני מציע להחליף אותה במשהו חדש. המועמדת שלי היא בדיחה שקיבלתי באינטרנט לפני זמן מה: צייד, פיזיקאי וסטטיסטיקאי יוצאים לצוד באפלו. הצייד יורה, והכדור פוגע חמישה מטר מימין. הפיזיקאי מתקן עבור מהירות הרוח וכוח קוריאוליס, ופוגע חמישה מטר משמאל. "פגענו! פגענו!" צועק הסטטיסטיקאי. ______________ ובאנגלית זה קצת יותר טוב: "we got him!" |
|
||||
|
||||
יפה. מה זה כובד קוריאוליס? (שים לב שאני לא שואלת למה לירות בבפאלו). |
|
||||
|
||||
כוח קוריוליס [ויקיפדיה] נניח שאת נמצאת על עיגול מסתובב ומתחילה ללכת לכיוון המרכז. תרגישי "כוח" שמושך אותך הצידה. נעים להכיר - כוח קוריוליס. (ועכשיו, נניח שאת על כדור מסתובב, למשל כדור הארץ...) |
|
||||
|
||||
כוח, לא כובד. כוח דמיוני שפועל על עצמים עם על פני כדור מסתובב, לא חיוני בשביל הבדיחה. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שחלק מהמשלים של טברסקי וכהנמן מלמדים אותנו שאם *באמת* היינו מבינים סטטיסטיקה לא היינו מעיזים לצאת מהבית. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם מחשב שההבנה הזו ''מפריעה'' לו לא יכול פשוט לבחור להתעלם ממנה. |
|
||||
|
||||
חשבתי שאנחנו מדברים על *אנשים* שהיכולת החישובית שלהם וגו. |
|
||||
|
||||
נכון, קצת איבדתי את הדיון. אם כך, אני סקרן לשמוע את המשלים הללו. |
|
||||
|
||||
נו, הסיפורים הללו ששכ''ג תמיד מביא על הרופאים שלא יודעים אם התרופה שהם נותנים באמת עוזרת, והאם עדיף ללכת להצגה גם אם אתה חולה. מתברר שבני אדם מתקשים לאמוד את הסיכוי לסכנות או את הרווח הצפוי להם ביחס לסיכון. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אבל כאן נראה לי שהבעיה היא שבני האדם דווקא מתקשים בחישוב, אם מכיוון שהם לא חכמים מספיק ואם בגלל שאין להם מספיק מידע. לא ברור לי למה דווקא עודף חישוב יפריע להם. יש שני מקומות שבהם אני רואה בעייה עם עודף חישוב: א) היכולת לדעת בודאות שמשהו רע הולך לקרות. כאן אני "אופטימי", שכן רובנו המוחלט יודעים מה יקרה איתנו עוד 120 שנים ובכל זאת לא שוברים את הכלים. מכאן שיש לנו דרכי התמודדות עם הבשורה הרעה שה"ידיעה החישובית" מביאה איתה. ב) נראה לי שזה היה טל (או עוזי?) שאמר במקום מסויים שטוב שאין לנו ידיעה מוחלטת בנוגע לשאלות מוסריות מהסגנון "אם נפציץ עכשיו את הכפר ונהרוג את כל יושביו, כמה אנשים יינצלו בגלל זה בטווח הרחוק?" ואכן, נראה לי שיכולת חישובית שכזו (שאגב, איני חושב שגם מחשבים יכולים לה) יוצרת בעיות מוסריות קשות שכנראה ייאלצו את תפיסת המוסר האנושית להשתנות. |
|
||||
|
||||
אז מה אתה אומר- שאין לנו מה לחשוש מיכולת חישוב כי תמיד אפשר להתעלם מהתוצאות? |
|
||||
|
||||
לא. אני אומר מה שכתוב בתגובה שלי. |
|
||||
|
||||
(אני קורא לאחור בפתיל, ואם אני מבין נכון, השאלה היא אם מחשב תמיד יפסיד במבחן טיורינג כי הוא יודע לחשב יותר מדי טוב. התסריט שיש לי, לפחות, בראש כשאני מדמיין מחשב דמוי-אדם הוא כזה שבו המחשב בכלל לא טוב בחישובים מתמטיים מסובכים. אני לא רואה סיבה להניח שכל מחשב מוכרח לדעת להוציא שורש שלישי של מספר בן עשרים ספרות - אפילו אם החומרה עליה הוא ממומש מאפשרת זאת, בעיקרון.) |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם מחשב יוכל לבצע אמולציה של אדם, ולשם כך לא צריך להפריע לו שהוא יודע גם להוציא שורש שלישי. אף אחד לא מחייב אותו לעשות כל מה שהוא יודע. |
|
||||
|
||||
זו השאלה? אני חשבתי שהפתיל הזה בא להטיף נגד יכולת חישובית מכיוון שהאדם לא מסוגל להתמודד עם האינפורמציה. (ובקשר למבחן טיורינג: אני איתך. תגובה 426076) |
|
||||
|
||||
(ממשיך בדיון הלא רלוונטי - סליחה) כתבת שם "כמובן שכל מתכנת מתחיל יגיד למחשב *לא* לענות מהר, או לא לענות בכלל, לשאלה כזו כשהוא משתתף במבחן טיורינג", וזהו, שאני לא רואה זאת כך. המחשב האינטליגנטי שאני מדמיין יתחיל את דרכו כתינוק, וילמד לדבר וללכת ולהוציא שורשים בדיוק כמו כל ילד. אף מתכנת לא יצטרך לומר לו מפורשות להסתיר את יכולתו לחשב חישובים מסובכים - לא תהיה לו יכולת כזו מלכתחילה. הוא אפילו לא יזכור מספרים כדרך שמחשב דיגיטלי מודרני זוכר אותם, אלא בדרך המסובכת והלא-יעילה שבני-אדם זוכרים אותם (ולכן הם בקושי מסוגלים לזכור יותר מכמה ספרות או עשרות ספרות, תלוי בהקשר). בעיני, זו הדרך האפשרית היחידה ליצור מחשב שיעבור את מבחן טיורינג1. אני חושש שהדרך בה אתה מציג את "המתכנת" המתחכם ליצור from scratch מחשב המצליח לעבור את המבחן עלולה לחזק את עמדתם של הספקנים. תסריט כזה נראה לי באמת מופרך לחלוטין. 1 כמובן שאם היצור הזה ימומש על שבבי סיליקון כמקובל בימינו, אפשר יהיה להעתיק את התוכנה ה"בוגרת" אל חומרה נוספת וליצור דמוי-אדם מוכן לפעולה מיידית, בלי שיצטרך לעבור את כל ייסורי הלמידה והגדילה. את זאת, אני מאמין, אפשר לעשות גם עם מח אנושי, רק שזה הרבה יותר קשה טכנית. |
|
||||
|
||||
אני צריך לקשר כאן לתגובה אחרת שלי שבה אני אומר בערך (פחות טוב) את מה שאתה אומר בפסקה הראשונה שלך, אבל באופן כללי כבר ראינו שלקשר לתגובות כל היום במקום לענות שוב זה לא דבר טוב. את ''המתכנת המתחיל'' הבאתי רק כדי להמחיש שאפילו תוכנות פרימיטיביות למדי שיועמדו למבחן טיורינג (וייכשלו, כמובן) לא יפלו בפח הזה, קל וחומר תוכנות ''אמיתיות'', כמו זו שעליה אתה מדבר. עם זאת, גם אם המחשב יתחיל כתינוק, אני לא רואה למה צריכה להיות לו בעיה לעשות חישובים מסובכים בשיא הקלות. גם אני יכול להוציא שורשים בלי יותר מדי בעיה בהינתן מספיק זמן, ונייר, ועט, וסבלנות. למחשב יש את המרכיבים הללו (חוץ מהרביעי שכנראה לא רלוונטי לגמרי) ובאיכות גבוהה בהרבה מזו שלי. |
|
||||
|
||||
לפיסקה השניה: זאת שאלה מעניינת. אל תשכח שידובר, ככל הנראה, במחשב מסוג שונה לגמרי, עם משהו כמו 100 מיליארד מעבדים מקביליים פרימיטיביים מאד שמחוברים ברשתות נוירונים משתנות עם הזמן1. האם יצור כזה בהכרח יידע להוציא שורש מעוקב בקלות? ____________ 1- טוב, זאת, כמובן, השערה גרידא. אולי מחשב פון-נוימן פשוט עם CPU מספיק מהיר ומספר מעבדים קטן יוכל לעשות את האמולציה, אבל אני קצת סקפטי - נדמה לי שכבר די קרובים לגבול התיאורטי של מעבדים כאלה. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל אני לא בטוח שתהיה מניעה תיאורטית, אם כבר יש לנו מפלצת מד"בית מופרכת כמו ה-100 מיליארד מעבדים הללו שאנחנו יודעים לתפעל חלקית, לשים לידם עוד יחידה אריתמטית לוגית קטנה שעושה את החישובים הקשים. |
|
||||
|
||||
ואז יתברר לך שהיא הורסת את הבחירה החופשית של כל המערכת. |
|
||||
|
||||
זו פריצת דרך נהדרת בחקר הבחירה החופשית בפני עצמה; קודם טענו שבחירה חופשית נוצרת בהינתן מספיק מורכבות. עכשיו יתברר שאם מוסיפים למורכבות עוד יותר מורכבות, היא נעלמת! |
|
||||
|
||||
כמו שהזכירו כאן לא מזמן, כל מוח אנושי הוא בעל חומרה שונה (סינפסות וכל זה). |
|
||||
|
||||
<אני אגיב בדוא"ל על הרמיזה של התגובה שלך, ואמשיך לענות לעניין> האם לא נכון יהיה לפרש את תגובה 426234 כאילו אתה מתיחס ל אדם במקום למחשב? כלומר, הפארפרזה היא השאלה היא האם *אדם* שההבנה הזו "מפריעה" לו לא יכול פשוט לבחור להתעלם ממנה? |
|
||||
|
||||
לא. כמו שאמרתי בתגובה 426247, התבלבלתי בתגובה ההיא בקשר לנושא הדיון (משום מה חשבתי שהוא "האם המחשב יסתבך כשינסה לחקות אדם בגלל שהאדם לא מסוגל לשרוד עם יכולת חישובית גבוהה). כדאי להתייחס למה שכתבתי שם בהתאם. |
|
||||
|
||||
אם מחשב מסוגל לעקוב אחרי מה שהולך כאן, אני לא מחשב. |
|
||||
|
||||
מקובל, עכשיו בתגובה האחרת שלך אתה מסביר שמכיוון שהאדם יודע להתמודד עם יכולות החישוב העכשויות שלו ולא נכנס לדכאון בשל מותו המתקרב, בעליל הוא יידע מה לעשות אם היכולת החישובית הזאת תשתפר. אני לא מבין איך אתה מסיק את זה אלא אם כן אתה מניח מין הנחת ''קל וחומר''- עודף יכולת חישובית לא יכולה להזיק מכיוון שתמיד אפשר לכבות את היכולת כשמתקרבים למשבר גיל העמידה. |
|
||||
|
||||
אחד מפריטי המידע הבודדים שאני ממש לא רוצה להיחשף אליהם הוא תאריך מותי. (ואם אחטוף התקף לב סופני מיד אחרי ה''שלח'' זה יהיה ממש יפה) |
|
||||
|
||||
למה, אין כמה דברים שהיית עושה לו ידעת שמותך קרב? נניח, מסיים עוד מאמר לאייל1? 1 או להיפך- מפסיק להתאמץ על זה שאתה שוקד עליו? |
|
||||
|
||||
ללא ספק הייתי יכול לתכנן טוב יותר איך לבלות את הזמן הנותר, אבל חוששני שהמילה ''לבלות'' היתה משנה את משמעותה באופן דרסטי. |
|
||||
|
||||
להיפך, היא היתה חוזרת למשמעותה המקורית: לבלות - לשחוק, לשפשף, להרוס, לקלקל, לשחת מרוב שימוש, לרפט, לקרוע, לפורר. |
|
||||
|
||||
אני לא אומר בעליל, אני אומר שאני ''אופטימי'' - כלומר, מודע לכך שזו בעיה, אבל מאמין (בלי הוכחה) שהאדם יהיה מסוגל להתמודד איתה. האמונה הזו נובעת מכך שהאדם כבר עכשיו מודע לאסון שהוא מהגדולים ביותר שהוא יכול להעלות על הדעת, ולא מתמוטט. |
|
||||
|
||||
אבל הוא עדיין נזהר במעבר חציה, נכון? למה לו? |
|
||||
|
||||
השאלה לא ברורה לי. כי הוא מעדיף למות אחר כך על פני למות עכשיו? |
|
||||
|
||||
בוודאי. אז אני חוזר לנקודה שלי- אני יכול לתאר לעצמי מצב של אדם ''חכם'' כל כך עד שהוא מסוגל לאמוד סכנות הרבה יותר טוב מאיתנו, והידיעה הזאת משתקת אותו. אולי הוא גם משתעמם למוות כי אין לו עם מי לדבר, אולי היא משעממת אחרים ולכן לא מוצאת בחור. בקיצור, אני יכול בקלות לתאר לעצמי אנשים שהיכולת החישובית שלהם פוגעת ביכולת שלהם להתמודד עם העולם. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי שרון כיוון במקור לאנשים שמשעממים אחרים ומשתעממים על ידיהם - ואני מודה שאני לא חושב שיש קשר ישיר בין היכולת החישובית ובין ה''תכונות'' הסוציולוגיות הללו, אבל זה ויכוח אחר (די משעמם, אולי בגלל היכולת החישובית שלי) שאני לא רוצה להיכנס אליו כאן. טיעון ''פחד המוות'' הוא קצת יותר מעניין, אבל גם הוא דורש הצדקה בדיון נפרד (ומשעמם בכל זאת), כי לא ברור לי אם הייתי מסרב לעבור כביש ריק מתוך ידיעה של סטטיסטיקה כללית של תאונות. זה שהדבר היה מונע ממני להתפרץ לכביש סואן זה ברור, ואני לא בטוח שזה כל כך רע. |
|
||||
|
||||
בעניין השיעמום אולי אני לא בהיר. אני לא מדבר על חנון שמרוב זה שהוא מתעניין בחקר טילים לא מתרחץ, אני מדבר על אדם שמסוגל (נניח) לנחש את סוף הסרט, לסיים (בראש) משפטים שמישהו אחר אומר, ושכשהוא רוצה להסביר את עצמו הוא צריך בכוונה להטפיש את הטיעונים שלו ( כלומר להדחיק את היכולות החישוביות שלו). שוב, מחקרים הראו שאנשים לא אומדים נכון סיכונים וסיכויים, עושים הכללות מוטעות ושכל הדברים הללו עשויים להיות שימושיים מבחינה (האעז לומר זאת? ) אבולוציונית ( הנה, אמרתי, השמיים לא נפלו). מי שחוזה מספיק טוב את העתיד יכול לשקלל יותר טוב את הסיכוי הקטן שהאסונות שכבר קרו לו ועוד יקרו לו ישתלמו בסוף, לעומת ההזדמנות לסיים את הכל כאן ועכשיו. מה שמביא למחשבה שאולי יש מגבלה אבולוציונית על אינטלגנציה - מי ש*באמת* יש לו שכל, יתאבד בהזדמנות הראשונה. |
|
||||
|
||||
לגבי הפסקה הראשונה שלך, אני חושב שרוב האנשים באמת מסוגלים לנחש את הסוף של רוב הסרטים. אני חושב שכל האנשים מסוגלים לסיים את רוב המשפטים של בני-שיחם, ויותר מזה, שזו יכולת קריטית להבנת דיבור. אני חושב שעצם המושג "להסביר" כולל בתוכו את פישוט הטיעונים. לשיטתך, האם קיימים בעולם שלנו אנשים לא-היפותטיים שיכולת החישוב שלהם באמת עברה את שיא פונקצית התועלת? |
|
||||
|
||||
אני מתאר לעצמי שחלק מהנוירוטים סובלים מעודף ''חישוביות''. אני לא מתכוון לכך שהם טובים באלגברה, אלא לכך שאומדן הסיכונים שלהם הוא ''מציאותי'' במיוחד. |
|
||||
|
||||
למשל? (נוירוטים, או נוירוזות) |
|
||||
|
||||
היפוכונדריה, ''משוגעים לבריאות'' וכולי. |
|
||||
|
||||
אתה חושב שהיפוכונדריה נובעת מ (או אפילו, יכולה להיות יחד עם) יכולת חישובית מוגברת כמו שאתה מתאר? ("משוגעים לבריאות" לא מספיק מוגדר לי) |
|
||||
|
||||
כן. יש אנשים שהם ''ספוג'' לאינפורמציה על מחלות, והם מצליחים לעבד ולהפנים את המידע הזה בצורה יותר יעילה מרובינו, והם גם בעלי יכולת יותר טובה לזהות סימפטומים. אני מניח שאדם כזה גם היה יכול להיות דיאגנוסטיקן טוב לו היה רופא. |
|
||||
|
||||
קשה לי לדמיין היפוכונדר כדיאגונסטיקן טוב לו היה רופא. דיאגנוסטיקן טוב אמור להצליח לעתים קרובות לזהות מחלות קיימות ולשלול מחלות שאינן קיימות בחולה, ולא לשייך לחולה מחלות שאין לו כמו שעושה היפוכונדר לגבי עצמו. |
|
||||
|
||||
אתה מוכרח להרוס לי את הרגע המאושר הראשון בחיי, אה? |
|
||||
|
||||
אל תתמכרי לזה, זה רק מאניה וזה עובר מהר. |
|
||||
|
||||
אדם שמגיע לרופא בדרך כלל לא מרגיש טוב, אז המצב של ההיפוכונדר יותר קל, כי הוא לא צריך להבדיל בין חולה לבריא, אלא בין חולה במחלות שונות. אגב שמעתי פעם אנקדוטה שתלמידי רפואה נוטים למצוא אצל עצמם את הסימפטומים למחלות אותם הם לומדים. אולי אפשר לפרש זאת לשיטתי: מדובר באדם נורמלי שבאופן זמני מפתח יכולות "חישוביות" יותר גבוהות בהקשר לזיהוי סימפטומים מסויימים- הסימפטומים נמצאים ב"קדמת מוחו". שאר המערכות השיכליות שלו מתפקדות כרגיל אבל הם מוצפים באינדיקציות הללו, ובינגו (כמו ששכ"ג אומר)- יש לך היפוכונדר. עם הזמן הידע של הסימפטומים משוכך, והאדם חוזר לסורו. |
|
||||
|
||||
אוקיי. דוגמה יפה. אבל אני לא מסכים: כאן הבעיה היא ידע (מוטה, אחרת הוא היה יתרון; בהמשך הרופא גם ידע לשלול מחלות ולא רק לזהות), ולא יכולת חישובית מוגברת. |
|
||||
|
||||
לא יודע, לא מספיק "ידע" צריך גם pattern recognition, יכולת שליפה, הטמעה וכולי. אגב, נזכרתי בדמות ב"עמוק באדמה", אני לא כל כך עקבתי אחרי הסדרה, אבל נדמה לי שזה הבעל החדש של האימא- הוא היה מין "הישרדותן" שהסתובב בבית וחיפש ממה אפשר לעשות מיקלט אטומי וכמה מי שתיה אפשר לאכסן במזווה. ברור שהדמות היתה תמהונית משהו, אבל היוצרים הפליאו לשים בפיו טקסטים הגיוניים. אולי מבחינת האדם הרגיל התוצאה הצפויה של קטסטרופה איננה "בהירה" מבחינה חישובית, כמו אצל האפוקליסט. לכאורה, כולנו במצב של ההימור של פסקל- מה בצע לנו בחיינו הנוחים אם מחר שפעת העופות, או גחלת יציפו את העולם. נכון, ההסתברות היא "זניחה", אבל האפוקליסט מבין שהמאמץ הכבד של אגירת אנטיביוטיקה, הסתובבות על מסיכה וטיגון בייצים יותר מ5 דקות מתקזז לעומת התועלת של הצלת חייו. בני תמותה רגילים לא יודעים לשקלל הסתברויות נמוכות, ולכן אנו מתעלמים באלגנטיות וממשיכים לחיות את חיינו. גן עדן של שוטים. |
|
||||
|
||||
כל אחד וחישוב הסיכונים שלו. אם השקעה של 10% מזמנו מעלה את סיכוייו של אדם לשרוד מ5% ל80% אם תהיה מלחמה גרעינית בהסתברות של 20%, זה נשמע לי פחות או יותר הגיוני. כל עוד אין מלחמה גרעינית, ה"אנשים השפויים" מעגלים את הסיכוי למלחמה גרעינית ל0% והאדם נראה מטורף. _אני_ לא יודע להעריך את הסיכוי למלחמה גרעינית, אבל אם הייתי יכול להעריך את הסיכונים והסיכויים לאלה שציטטתי כאן, הייתי פועל בצורה דומה. והייתי רוצה יכולת כזאת; אנחנו מדברים על כך שיכולת כזו יכולה להיות דבר שלילי. |
|
||||
|
||||
אתה לא יודע להעריך סיכונים כאלו ואתה מתפקד בצורה נורמטיבית, אבל אלו ש*כן* יכולים מבלים את חייהם במקלטים אטומיים. שלילי או לא? יש כאן מטא שאלה מעניינת, אינך יודע לאמוד את הסיכוי למלחמה גרעינית, אבל האם אתה יכול לאמוד *כמה* אינך יכול לאמוד? כלומר, מצד אחד אתה לא יודע מה הסיכוי למלחמה גרעינית, מצד שני, אי הידיעה הזאת *מספיקה* לך כדי להחליט לא להקים מקלט אטומי, ומכאן שבכל זאת יש לך אומדן. |
|
||||
|
||||
"מבלים את חייהם" זה קצת קיצוני. אם דרך הבילוי הזה היא תוצאה של חישוב נכון שההתנהגות הזו תציל את חייהם בהסתברות גבוהה בעתיד הקרוב, אז גם אני רוצה לרדת למקלט. אני חושב אחרת, אבל אם אני טועה, _ורק_ אם אני טועה, אז זה לא שלילי, ואחרי שהפצצה תיפול זה בטח לא יהיה שלילי. אגב, שים לב שהדוגמה הזו מעבירה אותנו מתחום החישוב-העדיף לתחום הרציונליות-העדיפה. אם לאיש-המקלטים בעל המוח-הגדול-במיוחד יש יכולת לחשב ולדעת שתהיה מלחמה אטומית, אז יש לו גם יכולת לשכנע אותי בזה. אם אני אוטם את אזני מלשמוע, זה אומר שהוא רציונלי יותר ממני, ולא בהכרח חכם יותר. אנחנו חייבים לאמוד כל דבר וכל סיכון. מול כל ירידה למקלט שתציל את חייך במקרה של מלחמה אטומית, יש ירידה למקלט שתסיים או תקצר אותם בגלל גז ראדון, או (לחילופין) בגלל שהחפירות של המורלוקים בדיוק מגיעות ליסודות הבניין שלך. |
|
||||
|
||||
לא כל כך הבנתי את הקשר שאתה עושה בין חוכמה ליכולת חישובית. גם אין קשר בין זה לרציונליות. אני מסכים לפסקה האחרונה שלך, אבל ברגע שיש לך יכולת להבין את השיקלול הזה בצורה בהירה, ולא כעוד "אני לא יודע איך לאמוד", אפשר לראות איך היכולת הזה רק תגרום לך לשכלל את המקלט שלך (נוירוטי כבר אמרתי)? |
|
||||
|
||||
חוכמה בתגובה שהגבת לה היא שקולה לצורך-העניין ליכולת חישובית גבוהה. רציונלית היא פעולה שמסתמכת על היכולת הזו. אם יש לי יכולת חישובית גבוהה יותר, יכול להיות שאני אבין שהסיכוי למלחמה אטומית הוא דווקא נמוך משאמדתי. לגבי הרבה סיכונים בחיים, אני חושב שזה אכן בדיוק המצב. הרבה נוירוטים שמפחדים לטוס או מפחדים מנסיעה באוטובוס בגלל פיגועים היו יכולים לשפר את מצבם בעזרת יכולת חישובית גבוהה יותר. |
|
||||
|
||||
יפה, אתה טוען טענה חזקה: תוספת יכולת חישובית (= שיקלול נכון של הסתברויות , לענייננו) עשויה *לפתור* בעיות נפשיות? שים לב ששנינו מניחים הנחה שהיא כלל לא מקובלת- שנוירוטיות (נניח) לא נובעת מבעיה "ריגשית" אלא מבעיה במנגנוני "ראית הנולד" או השיקלול הסטטיסטי. |
|
||||
|
||||
אולי. אם האדם רציונלי (מאמין לחישוביו ופועל על פיהם) אז יכולת חישובית גבוהה יותר יכולה לעזור לו לטוס כשהסיכון במציאות הוא זעום, בעוד שאם יש לו יכולת חישובית גרועה כמו שכהנמן הראה, אז הוא עלול לפחד שלא לצורך. אני לא פסיכיאטר ולא פסיכולוג ואני לא יודע מה זה ''נוירוטי'' בצורה שמאפשרת לענות לתגובה שלך כמו שצריך. אני כן אומר שיכולת חישובית טובה יותר תסייע (במובנים סבירים של המלה) לאדם בנושאים כאלה, בניגוד אליך, שטוען שהיא יכולה להפריע. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שמה שאני הבנתי זה שכהנמן הראה ( שכ"ג, איכה?) שאדם רגיל נוטה *להמעיט* באמדן הסיכון. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה תלוי בסיכון. רוב האנשים שאני מכיר מפחדים יותר לנסוע באוטובוס מחשש לפיגועים מאשר לנסוע ברכב פרטי מחשש לתאונה. (כמובן שגם באוטובוס יש חשש לתאונה). בראשון מפריזים, בשני ממעיטים. |
|
||||
|
||||
לדעתי זה תלוי ב*סוג* הסיכון. ברכב פרטי אתה חי באשליה שלפחות חלק מהסיכון תלוי בך. אני, למשל, מעדיף תמיד להיות זה שנוהג ברכב, גם אם הנהג האלטרנטיבי נוהג טוב ממני (יש אחד או שניים בארץ שעונים על התנאי הזה). |
|
||||
|
||||
אני אישית מעדיף לשבת במושב הנוסע, גם אם הנהג נוהג ברמתי או אפילו טיפה פחות טוב. אני מכיר הרבה אנשים כאלה (בעיקר נשים, אמנם). |
|
||||
|
||||
אנחנו צריכים לטייל ביחד :-) |
|
||||
|
||||
אני לא אשה... |
|
||||
|
||||
זה בסדר. הרבה טוענים שאני לא גבר. |
|
||||
|
||||
Nobody's perfect.
|
|
||||
|
||||
לא זוכר (מה אמר כהנמן. אני פחות או יותר זוכר איפה אני). |
|
||||
|
||||
בן אדם שיש לו יכולת חישובית מספקת כדי להעריך נכונה את הסיכויים למלחמה גרעינית, כשמדובר בסיכויים שלוקחים בחשבון הרבה מאוד פרמטרים לא ידועים, טוב יעשה אם ינצל את זמנו כדי לצמצם את הסיכויים הללו במקום להתגונן מפניהם. |
|
||||
|
||||
מש''א. |
|
||||
|
||||
מה שהוא (היא, הם, אתה) אמר. |
|
||||
|
||||
ומי זה "הוא" במקרה הנדון? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |