בתשובה לGod eat God, 07/11/01 17:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אדם יכול, תיאורטית למדי, לרחף. אין סתירה בסיסית בין המושגים "אדם" ו"לרחף". אדם בחלל, למשל, ירחף. כל שעלי לעשות הוא לדמיין מה היה קורה לו על כדה"א היו תנאים שבחלל, או לעשות סופראימפוזיציה של אדם בחלל על תמונה של הקרקע - והרי לי אדם מרחף! אני לא יכול לעשות סופראימפוזיציה של משולש על מרובע, כך שהמשולש יסתיר את המרובע. הדמיון האנושי, יש להודות, מוגבל למדי. הוא יכול לשלב בין דברים שהוא מכיר (אדם וציפור=מלאך, או סופרמן, אדם וסוס=קנטאור, לטאה ועטלף=דרקון וכו'), אבל קשה לו לדמיין משהו חדש לגמרי, שאינו מבוסס על שום דבר שהוא מכיר. יצורים במסע בין כוכבים, למשל, אפילו במקרים הנדירים שאינם הומנואידים, דומים בד"כ לחיות מוכרות (נחש, למשל). הכי רחוק שהם הצליחו להגיע זה יצורים שמורכבים מאנרגיה בלבד, ובד"כ נראים כמו כדור של אור. לא מבריק במיוחד. הדמיון האנושי, על כן, בנוי במדרגות - אנחנו יכולים לדמיין דברים יותר ויותר מופרכים, מכיוון שאנחנו בונים על דברים שדומיינו קודם לכן. יתקשה עלינו לקפוץ מאפס דמיון, לשיאי הדמיון של ימינו. אגב, בתור סנילי מדופלם, אני מאוד מוצלח בלא לדעת את מה שאני יודע. אבל שוב, מדובר בסתירה במושגים. לא יכול להיות ש-X שווה ללא-X (אלא אם X הוא אפס, בעצם). זה לא בגלל שאנחנו מוגבלים, זה בגלל שככה זה. אתה פשוט לא טורח להפריד בין דברים ממשיים, לבין *מושגים* שהמציאו בני אדם. "לא" הוא מושג שהמציאו בני אדם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה רצית להגיד בזה, אבל גם אם X = 0 , לא ייתכן ש X = (לא X). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... נכון. אוויל שכמותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר חבר הפרלמנט האירי Sir Boyle Roche פעם, אדם אינו יכול להיות בשני מקומות באותו זמן אלא אם כן הוא ציפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הזה, טפשי ככל שיהיה, הוא נכון לוגית בכל עולם שבו הקביעה אדם הוא ציפור אינה נכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אתה מדבר על פסיכולוגיה, אני מדבר על משהו בסיסי הרבה יותר; דברים שלא ניתן לדמיין אותם, לא משום שהמקרה לא זימן אותם לפנינו אלה משום שאין לנו כלים לדמיין אותם. לא קראת מספיק טוב, אמרתי ש *ניתן* לדמיין אדם מרחף! יש מגוון של דברים שאנו לא יכולים לדמיין, למשל סתירות. רוצה דוגמה אחרת של רעיון שאין לנו אפשרות לדמיינו? מרחב רימאני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שעל פי הלוגיקה של וויטגנשטיין לא ניתן בכלל לחשוב או לדמיין משהו אי-לוגי כי אז אנחנו חושבים באופן לא-לוגי. זה סותר ראשית את הפנומנה שכן חשבנו על זה וגם את ההנחה שלא תתכן מחשבה שהיא תקפה מלכתחילה. המחשבות שלנו הן רק אופן תפישתנו את העולם מסביב (אני לא אתעייף מלחזור על זה) אבל זה לא אומר שמה שאנחנו חושבים עליו קיים במציאות, דוגמת אליהו הנביא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון (רק לוויטגנשטיין המוקדם, טרקטטוס), אך גרסת קאנט רחבה מוויטגנשטיין, שהרי איננו מסוגלים לדמיין מרחב ארבע-מימדי למרות שלפי תורת היחסות כך הוא המצב בטבע (ולפי תורות חדשות יותר, אפילו מספר רב יותר של מימדים). אנחנו יכולים לדמיין A שונה מ A, רק לא לדמיין ישום של זה. כנ"ל אדון אליהו; אין בעיה לדמיין אדם זקן אם שיער לבן, רק לא ניתן לדמיין את המערכת הסיבתית העצומה שבגללה יש סתירה במושג "אליהו הנביא קיים במציאות". אם היה ניתן לדמיין מערכת כה מורכבת, אזי היינו ניתקעים בשלב "אי יכולת לדמיין דברים החורגים מהארכיטקטורה האנושית" (כמו למשל סתירות), כפי שאיננו מסוגלים לדמיין משולשים בעלי ארבע צלעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת איני קיים ואני לא מאחל את זה לאף אחד, גם לא לוויטגנשטיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה אומר שאין לנו כלים לדמיין משהו, אם זה לא קשור לפסיכולוגיה (או נוירולוגיה)? בכל מקרה, איבדתי לגמרי את מה שאתה מנסה להגיד. נכון, אנחנו לא יכולים לדמיין סתירות, כי הן סתירות. מה אתה מנסה להגיד בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שואל אותך, בפשטות ובישירות, *מדוע* איננו מסוגלים לדמיין סתירות, *מדוע* איננו מסוגלים לדמיין מרחב ארבע-מימדי? מדוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אין מה לדמיין. אתה לא יכול לדמיין משהו שמנוגד (להבדיל מ''שונה'') למה שאתה מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך, במחילה, תבדיל בין "מנוגד" ל "שונה"? האם היקום כפי שתורת המיתרים רואה אותו, כלומר 10 מימדי הוא מנוגד או שונה? עדיין לא ענית בעצם, רק שינית את המילה. למה אתה לא יכול לדמיין דבר "מנוגד" למה שאתה מכיר?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח "לדמיין" הינו מעורפל מטבעו. אילו פרטי דבר צריכה תמונתו המנטלית להכיל כדי שיוכל אדם לומר כי הוא מדמיינו? הרי כמעט כל תמונת דמיון מכילה אך מזעיר ממושאה האובייקטיבי, ואף מוסיפה עליו תוספתות משונות מתהום מעיינות הנפש ומשירת עשב מדרונותיה. מתי תהיה מוכן להסכים כי אדם A מדמיין מושא B? היידרש A המסכן להעלות את פרי רוחו על נייר? הרי בגלל אופייה המבוזר של הנפש והמוח, דמיון הינו אוסף של מרכיבים, לאו דווקא עקבי, ונסיון להרכיבם על נייר לא יצלח על פי רוב. כך, מי שעוסק במרחב 4D, נוצר בדמיונו, במשך הזמן, ייצוג למרחב זה המורכב מהשלכות וממאפיינים שונים הקשורים במרחב. מי שעוסק הרבה בסדרות השואפות לאינסוף בקצבים שונים, נוצר לו בראש ייצוג לאינסופים אלו. אנו מסוגלים אף לקיים בדמיוננו סתירות שאין המציאות העניה סובלתן - למשל ריבוע עגול, ואף לחוש כאלה - למשל אהבה ושינאה בו זמנית, באיזורים שונים של המוח. לסיכום: הדמיון הוא פרוע המציאות כבולה ומילותי אזלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוספות או השינויים אינם רלוונטיים. אני טוען שישנם דברים שלא ניתן אפילו להתחיל לדמיינם ואני שואל אותך בכנות: הצלחת לדמיין משולש עם ארבע צלעות? אם כן, יתכן שהתאוריה הקאנטית שגויה. יחד איתה נופל גם טיעון הקוגיטו של דקארט, שהרי הטיעון היחיד להפלתו הוא לטעון שכל זה טוב ויפה, אך רק למוחו שלו. ובכן, ישב לו כל אחד מאיתנו בחדרו וינסה לדמיין מרחב 11 מימדי. באם יצליח, ישוב-נא וידווח! הלוואי! אכן, לו לא היו גבולות לדמיון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרתי פעם מישהו שלקח בדרום אמריקה סם שמופק מקקטוס כשלהו (סן פדרו או משהו כזה). הסם הזה הביא אותו למצב תודעתי (שנמשך כמה ימים) שבו הוא היה מסוגל לכופף את התובנות המתמטיות של עצמו כך ש 1+1 שוה לכל מה שאתה רוצה שהוא יהיה שוה (ציטוט מהזכרון). אני משער שהמרחק בין זה לבין לראות בדמיונך משולשים בני 4צלעות הוא קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, קאנט היה אומר שבאותם ימים הוא לא היה אנושי... וכעת שאלה מעניינת: מניין לנו ש (כמו במטריX,שהסרט מהווה לדעתי שיטת ההסבר הטובה ביותר לפילוסופיה של קאנט) כולנו לא מסוממים לחשוב ש A = A בעוד שאין זה כך?? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |