|
||||
|
||||
כמובן שאינני מקביל בין הליכה בשרוול לא ארוך יותר מדי לבין צלבי קרס ביום הזיכרון לשואה בכניסה ליד ושם. מדובר בדוגמא קיצונית בכוונה, במטרה להמחיש את גודל ההתרסה בעיני המותרס על לא עוול בכפו, בשפת הדימויים החמורים לעיני מי שחי על פי עולם המושגים של המתריס, ותו לא. האם אינך מנסה להבין ולו לרגע את האלימות של הפנתרים השחורים? האם אינך רוצה לנסות להבין את המניעים לעלות על הבריקדות במאי 1968 בצרפת? האם דיכוי של תרבות אנושית מסוימת לא יוליד בסופו של יום ביטויים של מרד והתנגדות אלימה? תפתח ספר היסטוריה הכי נגיש... |
|
||||
|
||||
החומצה בפרצוף היתה אמיתית, זה לא היה ''דוגמה קיצונית כדי להמחיש''. |
|
||||
|
||||
יופי, עכשיו זה כבר היה בפרצוף... ??? |
|
||||
|
||||
לפי תגובה 422641, "כוויות חומצה בפנים". פרצוף הוא פשוט מילה אחרת לפנים, אבל אם מישהו נפגע - סליחה. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני, גם שריפת/קריעת דגלי ישראל בידי נערי נטורא קרתא בערים חילוניות בעיצומו של חג העצמאות, היה בבחינת "כבר היו דברים מעולם". |
|
||||
|
||||
ולא זרקו עליהם חומצה - זה בדיוק ההבדל! |
|
||||
|
||||
נכון שלא זרקו חומצה, אלא רק כמה אבנים ומקלות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |