|
2. לא הגזמתי כלל. בניסויים מקרוסקופיים כמו אלו שאתה מתאר אנו אכן מבחינים בהתנהגות דטרמיניסטית, בקירוב טוב מאוד. אבל אי-שוויון בל לא מדבר על פלטות מתכת, אלא על אובייקטים מיקרוסקופיים שבהם השאלה מה משפיע על מה היא בהחלט הרבה פחות ברורה.
האינטרפרטציה הסבירה בעיני, למשל, היא זו שבה שני החלקיקים הנדונים בניסוי אינם שני חלקיקים כלל, אלא "חלקיק" לא-לוקלי אחד. זכור שבפורמליזם של מכניקת הקוונטים אין אובייקטים, רק פונקציות גל, ואף אחד לא מכריח את (ערכן המוחלט של) הפונקציות הללו להיות מרוכזות בנקודה קטנה אחת (שהיא מה שקראו אבותינו "המקום בו נמצא הפוטון"). זה מסתדר היטב גם עם הדרישה שלא ניתן יהיה להעביר אינפורמציה ("להשפיע") במהירות העולה על מהירות האור.
יתרה מזו: בניסוי שתיארת, נניח באמת שהיינו מודדים טמפרטורות שונות בכל פעם. האם הפיסיקאים היו נוטשים בעקבות זאת את הנחת הדטרמיניזם? לחלוטין לא, ובצדק. הם פשוט היו מניחים שלפלטות מתכת יש עוד פרמטר לא מוכר, ולפלטות השונות בניסוי יש ערך אחר של הפרמטר הזה (או שהוא משתנה לאורך זמן בפלטה נתונה). כך בדיוק מתגלות תכונות חדשות של חומרים או חלקיקים יסודיים. פעם (למעשה, הרבה פעמים) נערכו ניסויים שבהם חלקיקים זהים-לכאורה טיילו לכיוונים שונים תחת תנאים זהים; המסקנה לא היתה "אין דטרמיניזם" אלא "יש ספין" (או "מוזרות", או מה שלא יהיה).
לכך כיוונתי כשאמרתי שלעולם אינך יודע אם לפניך באמת שני ניסויים "זהים". כדי לדעת זאת עליך לדעת בוודאות שאתה מכיר את כל הפרמטרים הרלוונטיים, ומי לידיך יתקע שאתה באמת מכיר אותם? אילו יכולת לחזור אחורה בזמן ולנסות "שוב" עם אותה פלטה-ממש, יופי, אבל בדיוק את זה אינך יכול לעשות.
(נכון שאי-שוויון בל מפריך לכאורה את קיומם של פרמטרים נוספים כאלה בסיטואציה בה הוא דן, אבל כאמור אפשר למצוא פתרונות אחרים לסיטואציה הזו).
3. שוב, לא הוכח שהדטרמיניזם הוא אמונת-שווא, ובכל מקרה איני חושב ששכ"ג מדלג על גורמים פיסיקליים *בגלל* שהם (לדעתו) דטרמיניסטיים. גם לפי הפרשנויות ה"פסימיות" של מכניקת הקוונטים, יש כאן "בסך הכל" גורם אקראי-באמת-באמת. איני רואה (ולדעתי גם שכ"ג לא) איך אקראיות מסייעת להבין את מושג הרצון החופשי.
|
|