בתשובה לאיש המרק, 14/11/06 23:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה לא מדייק. ישראל גררה רגלים כל הזמן. ההתנחלויות היו והינן בעיה מובנית בכל הדיינות עם הפלסטינאים. כמו בכל הסכם, אם אתה כופה על הצד השני הסכם שלא טוב לו- ההסכם יתפוצץ. אתה שופט את הסכמי אוסלו כמו הסכם מיסחרי ובזה אתה טועה. הסכם כמו כאן- בין שני צדדים שראו אחד את השני כשטן בהתגלמותו, הרבה יותר מורכב. בתחילתו הוא מיתווה שמראה כיוון בו הצדדים בוחרים ללכת. הצדדים הסכימו , גם אם לא היה כתוב במפורש עקב בעיות פוליטיות פנימיות, שמה שהולך לקרות כאן זהו סיום הכיבוש, קץ תפיסת ארץ ישראל השלמה, קץ מפעל ההתנחלויות ובשלב ראשון עצירתו. ההבנה הזאת מובנית בכל ההתבטאויות שקדמו להסכמים. היה ברור שהפלסטינאים יקימו מדינה. הפלסטינאים אינם יכלים להקים מדינה במצב ההתיישבות היהודית של המחצית הראשונה של שנות ה-90 ובקצב גידול ההתיישבות. זה היה התפקיד שלנו. היה ברור שמדינה כזאת לא תוכל לקום ולהתקיים ללא קשר בין עזה לגדה, ללא נמל, ללא שדה תעופה וכו'. בכל הדברים הללו גררנו רגלים באופן מופגן. בגידול ההתנחלויות לא גררנו רגלים. מה אפשר היה להבין מכך? שהישראלים אינם חושבים להתקדם לפתרון של שלום . הם רואים בהסכם אוסלו רק דבר אחד. קבלנות מישנה של הרשות בקיום השקט ושבירת כל נסיון של כל ארגון להלחם בישראל. ברור שהדברים לאא יכלו לעבוד כך. הסיסמה "יתנו-יקבלו" תקפה לשני הצדדים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |