|
||||
|
||||
להורה החילוני יש נימוקים רבים, בד"י, לכל ערך שהוא רוצה לחנך עליו. להורה הדתי ישנה רק הסמכות החיצונית שדיברת עליה. אם הילד מפסיק להאמין באותה סמכות חיצונית (שהרי, כדבריכם, הכל בידי שמים *חוץ* מיראת שמים) - כל החינוך נופל, לא? |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. אני מכיר לא מעט דתל''שים חסרי כל אמונה או יראת שמיים, שעדיין, מתוך נאמנות למצוות כבוד אב ואם (או סתם מתוך אנושיות שאינה תלויה במצוות) משתדלים שלא לצער את הוריהם באפיקורסיות להכעיס (או אפילו לא להכעיס) בנוכחותם. |
|
||||
|
||||
אבל חלק מהחינוך הוא הרי הפנמה של ערכים, לא? ואם הסמכות להם היא חיצונית, וסמכות זו מתערערת - החינוך נפגם קשות. |
|
||||
|
||||
בהחלט, ולא רק דתל''שים, גם מל''שים (מסורתיים לשעבר). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |