|
||||
|
||||
כל מקור, ועל אחת כמה וכמה התנ"ך, מכיל מידע ברמות שונות של אמינות. לדוגמה: אני יכול להיסמך במאמר אקדמי על מחקר שבוצע על ידי ד"ר אלמוני, גם אם הוא פורסם כחלק ממחקר נרחב יותר, של פרופסור פלוני, אותו אני בא לסתור. במקרה של התנ"ך בוודאי שאפשר (לנסות) להבחין בין המיסטי ל"היסטורי". ברור שאני יכול להאמין יותר בקלות לכך שהיו מלחמות, מלכים ושופטים מאשר לכך שעמוד אש ועשן גרם לעגל מזהב להתפוצץ. |
|
||||
|
||||
המקרה של התנ''ך (בניגוד למשל למיתולוגיה היוונית, המורכבת מכמה וכמה סיפורים בעלי קשר רופף - המיתוסים של הרקולס ושל אכילס לדוגמא, יכולים להתקיים או לא להתקיים במנותק זה מזה), מדובר במיתוס אחד מכונן, ''סאגה'' בעלת התחלה וסוף. ללא תקופת האבות אין ירידה למצרים, ובלעדיה אין שעבוד, אם אין שעבוד אין גם יציאה ממצרים, ולכן אין תקופת הנדודים ובודאי שאין תקופת ההתנחלות. החוקרים שציינתי שוללים את כל הסאגה הזו מתחילתה ועד סופה. אני אמנם לא מסכים איתם (מכיוון שהם מסתמכים על חוסר בהוכחות תומכות, ולא על הוכחות סותרות), אבל לפחות הם קוהרנטיים, ונותנים תיאוריה חלופית הגיונית. לעומת זאת, מי ששולל פרק אחד במיתוס, שמתנגש עם תפיסת עולמו הפוליטית, בעודו מקבל פרק אחר, שתומך בגישתו הפוליטית, וזאת מבלי להביא ראיות תומכות חיצוניות לכך, הוא דמגוג וצבוע. |
|
||||
|
||||
מאיפה לקחת "מיתוס אחד מכונן"? בהחלט תיתכן ירידה למצרים בעת בצורת בלי תקופת האבות. ייתכן שעבוד במצרים בלי ירידה: אין ספק שהיו שם עבדים רבים. תיתכן יציאה ממצרים של שבטים שונים שאינם חיים שם בטוב, והיא תביא לנדודים, ואחריהם להתנחלות. כל פרק כזה הוא מאוד הגיוני הסטורית בלי תלות בקודמו: דברים כאלה גם קרו לא מעט בהיסטוריה אצל עמים/שבטים אחרים. וטרם הסברת מה עניין צביעות הנה. |
|
||||
|
||||
א. אם אתה שולל את תקופת האבות, אתה חייב לתת הסבר אחד, חלופי, לעובדת נוכחותם של שבטים שמוצאם האתני בארץ שני הנהרות, בארץ גושן. עובדת היותם של בני ישראל זרים במצרים היא הכרחית לסיפור, מכיוון שעצם זרותם החשידה אותם בעיני פרעה. ב. הצביעות נובעת מכך שאתה (או אחרים) שוללים פרק אחד בסאגה, ומצד שני לוקחים פרק אחר באותה סאגה כאמת היסטורית, כשהסיבה היחידה היא מידת ההתאמה לעמדה הפוליטית שלכם, ולא ראיות היסטוריות/ארכיאולוגיות/ממוסמכות אחרות. |
|
||||
|
||||
א. 1. נתתי הסבר חילופי: התקופות בצורת היו נדידות רבות של שבטים לאיזורים פוריים יותר,. או ש/הייתה בהם יותר נגישות למזון. 2. מי אמר משהו על נוכחותם במצרים של שבטים מארץ שני הנהרות דווקא? 3. מי דיבר על חשדותיו של פרעה? אמרתי כבר שהיו במצרים עבדים רבים, סביר שרובם היו זרים. עניין מוכר בעולם העתיק. ב. 1. אין ולא ייתכנו ראיות למעמד הר סיני או להבטחות אלוהיות. לעומת זאת, יש הוכחות רבות לכך שהארץ הזו שאנו חיים בה עברה כיבושים רבים, שבצורות הביאו לנדידות עמים, שלעמים רבים היו עבדים רבים וכיו"ב. 2. צביעות - התחסדות, זיוף (עפ"י מילון אבן שושן). מה הקשר לדבריך? 2. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |