בתשובה להאייל המזוקן, 05/11/01 16:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין מדוע מספר מילים מועט יחסית מעיד על מותה של שפה. אני גם לא מבין מדוע חדירת מילים לועזיות מעידה על מותה של שפה. לסיום, אני לא מבין מדוע דיבור בשפה גבוהה נחשב בעיניך לדבר חיובי, ודיבור בשפה יומיומית מעיד על - תחזיק חזק - מותה של שפה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מספר מילים מועט, כאשר כל מילה חדשה שנדרשת פשוט מיובאת במקום מתורגמת, גורם לנו לדבר שפה יותר ויותר מעורבת. האם יום אחד רוב המילים יהיו לועזיות ורק כללי התביר והדיקדוק עבריים? לא יודע, בקצב הזה הדבר ייתכן. דיבור בשפה גבוהה, או על כל פנים מדוקדקת מעיד על יחס מסוים של כבוד לשפה, כמובן שאין צורך לדבר תמיד בשפה גבוהה, אבל חוסר אפשרות לעשות זאת בקרב חלקים נרחבים ביותר באוכלוסיה דוברת השפה מעיד על מותה הממשמש ובא. השפה היא לא יומיומית, אם כך היה לא היתה לי בעיה, השפה רצוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום קצב והדבר לא ייתכן. נראה שהסוגיה הזו מציקה לך מאוד, אך עדיין לא הראית לנו איך עברית "מעורבת" יותר משפות אחרות. מה עם "מחשב", "מצלמה", "קולנוע"? ברוב השפות זה קומפיוטר, קמרה וסינמה. האם לכל חלקי האוכלוסיה באנגליה, למשל, יש "אפשרות לדבר בשפה גבוהה"? האם כורה פחם מפרברי שפילד מסוגל להבין את מחזות שייקספיר כאילו היו עיתון יומי? באשר לכבוד לשפה, התיאוריה שלך שגויה ביותר. אני נמנה על מעריציה הגדולים של העברית, אני גאה בה ומאמין בכנות שזו אחת השפות היפות בעולם, ובכל זאת אני מרביץ קלות למי שמעז להעיר לי שצריך לומר "שלושה" ולא "שלוש". אין לי כבוד לשפה? (רמז: יש לי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש קצב, פעם אנשים היו פאנטים בנוגע לשימוש במילים עבריות. הפאנטיות עברה מהעולם וטוב שכך. הבעיה שהבורות תפסה את מקומה. לא אמרתי שלכל חלקי האוכלוסיה אמורה להיות אפשרות לדבר בשפה גבוהה, דיברתי על האליטות האינטלקטואליות שלא מדברות בה, דיברתי על רוב העם שלא מסוגל, לא רק על חוטבי עצים ושואבי מים. אני מסכים, אכן ההערות כאלו מעלות את הסעיף. זה לא גורע מהעובדה שסירוס מעצבן גם הוא, בייחוד כשהוא נפוץ, ע''ע עורך-דינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת צריך להיזהר בעניינים הללו. אתה לא יודע כמה צורם זה נשמע לאנשים מסוימים כשאתה אומר "שלוש" במקום "שלושה" או "זה" במקום "זאת". ורק תוספת משלי לדיון הנרחב כאן1. גם אני חושב ששפה שבה ישנו דיבור סלנג עשיר ושפת רחוב טובה היא עדות לחיותה של שפה במקום עדות לגסיסתה. כמו כן אני חולק2 על עניין ההטמעה של מילים זרות בעברית. דווקא בעברית התרבות הישראלית נוטה לעברת ולהמציא מילים חדשות לכל מילה בלעז שמופיעה לפתע ועולה לתודעה הלאומית. לדוגמא קחו את מקרה הטורבינה3 שהחלה לנוע לה בכבישי הארץ ביום שבת. החדשות היו האם נוע תנוע או לא תנוע בשבת. אבל למקרה שלנו החדשות האמיתיות היו איך תוך יומיים הטורבינה הזו הפכה למשחן4....ופשוט ככה נעלמו להן אחת אחרי השנייה כמה טורבינות ענק! אני לא חושב שדברים מעין אלה מתרחשים בתרבויות זרות כמו שכאן5. זה מראה על כך שהשפה לא רק חיה, אלא אף נהיית חיה יותר ויותר מיום ליום.6 1- כאן בדיון 2- אני לא מסכים 3- דבר גדול שעושה רעש 4-טורבינה בעברית 5- כלומר כאן 6- הממ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הבדיחה עם הערות השוליים הממוספרות, אבל יכול להיות שזה רק אני, אז לא חשוב. ועוד דבר לא חשוב: אחד משנינו לא הבין טוב משהו. אני הייתי בטוח שזה לא שאמרו "לא אומרים טורבינה, אומרים משחן", אלא אמרו "זה לא טורבינה, זה משחן". כלומר, אין מלה עברית לטורבינה, אבל הדבר הזה שהובילו לא היה טורבינה, אלא משהו שיש לו מלה עברית: משחן. הייתי מנחש שאני זה שלא הבנתי טוב, אבל האטימולוגיה של המילה לטובתי: עפ"י המשקל והשורש, "משחן" הוא מכשיר לייבוש. לא יודע ייבוש של מה, ולמה, אבל טורבינה, למיטב הבנתי, עושה דברים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק כמובן: להיות רע ולאמר מ.ש.ל.? עזבו, לא אמרתי כלום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משחן ושחון (אולי גם סוחון בערבית?) כן נדמה לי ששוב טעיתי. לא נורא הרעיון לפחות בבסיסו היה טוב. מנסים למצוא מילים בעברית לתחיית העם וכל זה. אני באמת צריך להיזהר בדברים האלה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |