 |
כרמית היקרה,
אני שמח לקרוא כאן את תגובותייך. אנחנו כמובן לא מכירים, אבל אני חושב שיש לנו מן המשותף, ואולי לא מעט. חזרתי היום מניהול של קורס ויפאסנה, ולכן לא הייתי ליד המחשב בימים האחרונים. המורה בקורס היה Stephen Batchelor, "הבודהיסט החילוני", שכופר בגלגול נשמות, קארמה (במובן הרחב של המושג, כלומר לא רק "פעולה") וסולד משפה מיסטית. נראה לי שהוא יכול מאוד לעניין דווקא את כל המגיבים כאן שכמוהו אלרגים למילים כמו "חיבור" או "אנרגיות".
אני עצמי לא משוגע על המילים הללו, אבל כמוך מבין את הערך שלהן, ובוודאי לא מעוניין לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה - עדיפה רוחניות אמורפית מכלום.
בצ'לור הוא תוצר מובהק של הנאורות הפרוטסטנטית, וככזה, למרות שהיה נזיר בודהיסטי שנים לא מעטות, מבקש להפשיט את הדת מכל טקס ופולחן, אמונה ואפילו רגש. הבודהיזם אצלו (אני אכתוב על כך בבלוג שלי) עושה רושם של מעין "פסיכולוגיה הדור הבא".
וזה חבל, בעיקר כי זה פשוט הרבה פחות כיף, וגם בגלל, כפי שכתבת נדמה לי, שהרבה פעמים תחושות כאלה הן עיקר מה שיש לאנשים רבים במפגש שלהם עם "זה". רגשות כאלה של התפעמות צריך לדעתי לחגוג, אחר כך לחקור, לא לבטל כקשקוש כמובן, וגם להזהר לא לתת להן להשתעבד באופן מוחלט לתוך סט מסויים מאוד של צרכים (של השוק החופשי, למשל) או אמונות. למרות שגם בהן יש ערך, ישנו משהו גדול יותר מכל עקרון או דוגמה במפגש עם החיים עצמם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש