בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 03/11/06 15:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע. אולי כל אחד חווה את זה אחרת. (זה כבר התרחקות מרגשות דתיים למיניהם לכיוון ביקורת בסגנון א''פ, שאני פחות מכיר. כאן אני יכול לתאר רק את החוויה שלי). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאן זה לא עניין של חוויה אלא דווקא של הגישה הרציונלית. אם אתה פוגש את האדם המושלם עבורך, האם זה שאתה יודע ש*קיימים* קריטריונים שהאדם הזה מושלם עבורך מכיוון שהוא עונה עליהם (ודאי שאינך מסוגל לומר מהם) גורר שיש אנשים אחרים שעונים לקריטריונים הללו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "האדם המושלם עבורך"? לא קרה לי. כשאני מתאהב בבחורה נדמה לי שאני מתאהב בה בגלל הייחודיות שלה. אותו צירוף איפיונים ייחודי שאני רואה. עכשיו, הרציונאליות אומרת לי שאני מתאהב בה בגלל הדפוסים הטבועים *בי*. (לוגית, כמובן שזה לא גורר. גם אם התאהבתי אי אלו פעמים, אינדוקציה אינה תקפה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הרי ברור שהייחודיות שלה חשובה *לך* ולא לכל העולם, אז איפה יש סתירה בין הייחודיות שלה ובין העובדה שהדפוסים טבועים בך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל השאלה היא אם היא באמת ייחודית או שאני טועה (תגובה 418013). מה אני, רלטיביסט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה יכול לטעות באותה מידה גם בלי הרדוקציוניזם. גם מי שלא מאמין ברדוקציוניזם ופוגש מישהי ''ייחודית'' יכול לחשוב שהוא טועה. אני לא מבין מה הקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הרדוקציוניזם נותן לי סיבה טובה להניח שאני טועה ומקור הרגשות שלנו הוא בדפוסים ולא בייחודיות האובייקט עצמו. לאן הגענו? מתמטיקאי שלא מזדהה עם השאיפה למוחלט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש מבין את הטיעון שלך. "ייחודיות" בפני עצמו הוא מושג חסר תוכן - אתה צריך לקבוע את הפרמטרים שעל פיהם תימדד הייחודיות (ואז משהו הוא ייחודי אם אין שום דבר שזהה לו בפרמטרים הללו). מן הסתם הדפוסים שלנו קובעים את הפרמטרים הללו - מה עוד יכול לקבוע? אם אתה בוחר את *כל* הפרמטרים האפשריים, כל דבר הוא ייחודי, ולכן חייבת להתבצע בחירה *כלשהי* של פרמטרים. אני לא מתמטיקאי. וגם לא בטוח שאני מבין מה זו "שאיפה למוחלט". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייחודיות שאני מדבר עליה היא ביחס לאמת (אוניברסאלית) ולא ביחס לרגשות ודפוסים (פרטיקולריים). אבל אם אתה לא מתחבר לחוויה אולי זה סתם שיח חירשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לדעתך הפרמטרים קיימים אבל קבועים מראש, והחוויה הרוחנית היא לדמיין שזו שבה התאהבת עונה לפרמטרים הללו? די מעניין, מכיוון שאם אתה מאמין בכך, אתה גם מאמין שלאף אחד בעולם זה לא יקרה (כלומר, הוא לא יפגוש אף אחת שמתאימה לפרמטרים הללו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. למה שאאמין שלאף אחד זה לא יקרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אם יש סט בודד של פרמטרים שלא תלוי בך, וקיים רק אדם אחד שמתאים לו, ואתה זה שפגש את האדם הזה - כנראה שזה יקרה לאחרים רק אם גם הם יפגשו את האדם הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. הבנתי. אבל זה המתח שקיים תמיד בין האוניברסאלי (שבד''כ מזוהה עם הרציונאלי) לפרטיקולרי. אני לא מכיר תשובה רציונאלית שיכולה לספק פתרון משביע רצון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהודעה הזו איבדת אותי לגמרי. לא נורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלא ''בייחודיות האובייקט עצמו''. לא מדובר באובייקטים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |