בתשובה לרודי וגנר, 03/11/06 10:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ברור לי מה אתה רוצה. לא ביקשתי את רחמיך ואין לי עניין בהם. אין לך בעיות עם השילוב של רוח וחומר? יופי לך. לרציונאליסטים מובהקים כמו שפינוזה או ברטרנרד ראסל היו כאלה. אולי תנסה להפנות אליהם את רחמיך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מתערב, אבל, אני חושב שהבעיה במקום אחר בטענה שלך: האם בחירת ליבך נראית לך ברת תחליף או, אוביקט-מספק-דרישות-קבועות-מראש גם אחרי תקופה מסוימת בה אתה חי עימה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלא (אז כבר מתחילות הבעיות האחרות). הצעתי את תקופת ההתאהבות כסוג מסוים של חוויה, לא כניסיון לטעון שבני-אדם ככלל הם בני-המרה. (הצעתי גם חוויות אחרות שנראות לי הרבה יותר רלוונטיות. אני לא יודע מדוע הדיון נתפס דווקא לשאלת ההתאהבות. מצדי אפשר לוותר עליה כדוגמא). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |