בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין, 29/10/06 14:28
הרמתי ידיים 417217
לונה • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין יום א', 29/10/2006, 17:39
זהו - העניין הוא, שאני עוד נעצרתי בשלב של להבין כפשוטו את המאמר: מה, לכל הרוחות, רוצים כאן מהסדרה "בטיפול"? ניסיתי נואשות להבין איזה תסריט אלטרנטיבי היה מספק את שלומית, ולא הצלחתי. את שאר הנושאים קטונתי מלהבין.
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417222
ראובן • בתשובה ללונה יום א', 29/10/2006, 17:53
האמת היא שהכל פשוט מאוד: חייל שמראים במערכה הראשונה, יהרג בשלישית. מכיוון שהסדרה היא על פסיכולוגיה, ברור שהחייל יתאבד (אלא אם כן מדובר בספר של בתיה גור, ואז הוא ירצח <ספויילר> על ידי הפסיכולוג שלו).

מכיוון שמדובר בטייס, ברור שהוא גם ירסק את המטוס שלו. לא צריך להיות מופתעים. זאת היתה הציפיה של הצופים כבר מההתחלה.

אולי צריך לדון בקלישאה מרגיזה- זה שטייסים מתאבדים על ידי ריסוק המטוס שלהם. מה זה צריך להיות? לא מספיק שאתה מתאבד אלא אתה גם לוקח איתך מכונה בשווי של עשרות מיליונים? זוהי שחצנות הטייסים האולטימטיבית.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417223
לונה • בתשובה לראובן יום א', 29/10/2006, 18:00
למיטב הבנתי, שלומית לא התכוונה לטעון נגד הקלישאתיות שבתסריט, אלא נגד מה שהתסריט, לדעתה, מסמל. מה שכתבת זו דעתך על התסריט אבל לא דעתה.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417228
ראובן • בתשובה ללונה יום א', 29/10/2006, 18:09
מה רצית, שאני אכתוב את דעתה והיא את דעתי?

כל מה שניסיתי להגיד הוא שההתעסקות במה היה "אפשר" לעשות מהתסריט הוא לא סביר מבחינה עלילתית. המתח הדרמטי הטבעי *דרש* שידין יתאבד, כמו שבסרט מתח יש דרישה לשיא דרמטי בו הגיבור נאבק ברשע‏1.

‏1 אגב, אין צורך שהגיבור יגבר על אויבו, רק שיפגשו פנים אל פנים.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417236
ברקת • בתשובה לראובן יום א', 29/10/2006, 20:00
תאונות אינן קורות, הן נגרמות. ומתח דרמטי אינו טבעי אלא נוצר בידי תסריטאים - ובד''כ מנותב מלכתחילה לכיוון הרצוי להם.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417252
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום א', 29/10/2006, 22:24
"תאונות אינן קורות, הן נגרמות". אה?
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417294
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 30/10/2006, 6:51
יש לך משהו נגד מטאפורות?
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417348
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ב', 30/10/2006, 12:28
חלילה, אם כי בד''כ חביב גם להבין אותן.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417637
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 1/11/2006, 8:55
אולי את משנתון מאוחר מדי - את מודעת לכך שזה לא משפט שברקת המציאה?
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417642
easy • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 1/11/2006, 10:17
אולי היא מכירה את זה עם שריפות ולא עם תאונות.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417675
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לeasy יום ד', 1/11/2006, 18:05
רגע, עם שריפות אני לא מכיר. או שהיה רק עם שריפות, ובזכרון שלי (ושל ברקת?) זה התחלף לתאונות?
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417676
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 1/11/2006, 18:09
בעיקרון מדובר בתאונות.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417695
easy • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 1/11/2006, 21:19
היה תשדיר שירות שבו אדם הולך ביום חם עם מפה שבה מסומן יער, אבל מסביב יש רק גבעות חשופות, הוא מזיע ואומר "צל, צל, אילו היה פה קצת צל" ואז עוברים לשוט של יער בוער וקריין אומר בטון חמור סבר "שריפות אינן קורות, הן נגרמות!" ואז באו הוראות בטיחות באש.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417748
דורון הגלילי • בתשובה לeasy יום ה', 2/11/2006, 8:12
שריפות הן‏1 מקרה פרטי של תאונות, והתשדיר האמור השתמש בפרפראזה על המשפט המוכר.

__
‏1 כן, אני יודע, לפעמים הן מכוונות, ואז אינן בחזקת "תאונה". גם לא כל "תאונות הדרכים" הן תאונות.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417853
easy • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 2/11/2006, 18:44
אני לא זוכר שנתקלתי בביטוי עם תאונות לפני זה. מצד שני זה היה מזמן.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417698
ברקת • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 1/11/2006, 21:23
ודאי היו גם תאונות (נסה לגגל את המשפט הזה).
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417308
ראובן • בתשובה לברקת יום ב', 30/10/2006, 10:21
גם תסריטאים שבויים בחוקים. במיוחד תסריטאים שתפקידם למכור פרסומות, ולא רק לבקר בחתרנות את ההדחקה של החברה הישראלית המצ'ואיסטית.
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417250
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לראובן יום א', 29/10/2006, 22:16
הם הדחיקו את העובדה שהמטוס שלהם שווה מיליונים. רק ככה הם יכולים להביא את עצמם ללרסק אותו, ולפגוע ברגשות של כל מיני אנשים.
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417266
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לראובן יום א', 29/10/2006, 23:10
זו באמת נשמעת לי כמו קלישאה, אבל לא זכור לי ולו מקום ספציפי אחד שבו נתקלתי בה (למעט אולי מקרה אנטואן דה סנט אקזופרי, אבל לא נראה לי שהוא התאבד).
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417284
mermit • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 30/10/2006, 2:08
מלכוד 22.

(זה שאהב לעשות באזים מעל הרפסודה, עד שיצא לו באז נמוך מדי. פעם גם זכרתי את השם שלו.)
הברמאייר או משהו 417286
כבשה • בתשובה לmermit יום ב', 30/10/2006, 2:34
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417295
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לmermit יום ב', 30/10/2006, 7:14
(ספוילר למלכוד 22!)

מק-וואט.

אבל זו התאבדות "ספונטנית", כי הסיבה להתאבדות נוצרה במהלך אותה טיסה ממש.
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417306
ראובן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 30/10/2006, 10:14
ידעתי שמישהו ינטפק אותי על כך. לא היה קטע כזה ב"כנפיים"?
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417361
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 30/10/2006, 14:08
עזוב, קלישאיות היא תכונה אינטרינזית, היא לא תלויה בטווח הקיום שלה.
הרמתי ידיים 417244
שלומית ליר • בתשובה ללונה יום א', 29/10/2006, 21:10
אני אנסה שוב. אני טוענת שגם יצירה ספרותית/טלוויזיונית יכולה להיות נדונה באופן ערכי. היא אינה מחוייבת להיות מוסרית, מחכימה וכו' אבל אם אינה כזאת יש להצביע על כך. בנוסף, כל סדרה מפתחת מערכת ציפיות; נניח אם אני צופה בתוכנית בערוץ הילדים, הצפיה המוצדקת שלי היא שהתוכניות לא יהיו, למשל, בעלי אופי פורנוגרפי. או אם אני צופה במהדורת החדשות הצפיה שלי היא שהתכנים יהיו אמינים.
כלומר כמבקרת תרבות יש לי זכות וחובה לבוא בדין ודברים עם תוכניות שונות ולבחון אם הן מקיימות את החוזה הבלתי כתוב בינם לבין הצופים. תפקיד זה חשוב, כי יש בכוחה של הטלוויזיה "לשבות" את הצופים ולהציג תמונות מציאות שמופנמנות ללא שאלה, ומתקבלות כמובן מאליו.

ניתוח של "מה בעצם זה אומר" או "מה היה לנו כאן" יכול לאפשר לצופים סוג של שחרור ממערך המייצר תמונת מציאת הפועלת לרעתם.

הרעיון של מסע טיפלי מבוסס, בין השאר, על ההנחה שקיימת משמעות מעבר לעולם הנראה לעין. ואכן, "בטיפול" הצליחה להציג מימד חשוב ונסתר בעולם הדמויות שנחשפו על המסך. זה לא היה כך במקרה של ידין. שמותו נותר חסר משמעות. מוות שהוא סוג של בריחה. מוות שאינו טראגי. מוות שאין בו כלום לא לדמות ולא לצופים.
יתכן שהתסריטאים חשבו שמדובר כאן באקט חתרני. אני לא חושבת כך, ואני מנתחת את הבחירה להם כסוג של בריחה וחוסר התמודדות עם המסגרת שהם יצרו. ולא רק זאת אני שואלת למה דווקא בדמות זאת עלו הפחדים?
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417262
לונה • בתשובה לשלומית ליר יום א', 29/10/2006, 23:01
כתבת:
"ואכן, "בטיפול" הצליחה להציג מימד חשוב ונסתר בעולם הדמויות שנחשפו על המסך. זה לא היה כך במקרה של ידין. שמותו נותר חסר משמעות..."

לעניות דעתי, מותו של ידין *הוא* המשמעות. המימד החשוב והנסתר בעולמו של ידין שנחשף על המסך הוא המימד של גבר מאצ'ואיסט, שמתחת לחזותו הקשוחה מסתתרים רגשות שהוא אינו מסוגל להתמודד איתם. רגשות אלה הם כה עזים, עד כי כאשר הם עולים אל פני השטח האפשרות היחידה מבחינתו נשארת התאבדות.

אני לא רואה שום הבדל בינו לבין הדמויות האחרות בעניין הזה, הדמויות האחרות היו מספיק חזקות כדי להתמודד עם הרגשות שצפו בטיפול ללא בריחה.

כלומר, בפשטות - המסר והמשמעות של סיפורו של ידין הוא שעבור אנשים מסוימים, הדחקה היא הדבר שעוזר להם להמשיך לחיות.

אני לא מבינה איך זה יכול להיתפס כ"חסר משמעות" בעינייך.

בנוסף, כתבת: "אני שואלת למה דווקא בדמות זאת עלו הפחדים?"

מה פתאום רק בדמות הזו? לכל הדמויות צפו פחדים!
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417272
שלומית ליר • בתשובה ללונה יום א', 29/10/2006, 23:57
הפחדים של המפיקים להתמודד עם הסוגיה שמעלה דמותו של ידין, כלומר, להראות שאפשר ''להמית'' את המאצ'ו ולהשאיר את הגבר בחיים.
אני מתחילה לתהות שוב בעניין הידיים. 417353
לונה • בתשובה לשלומית ליר יום ב', 30/10/2006, 13:06
עובדה מספר 1: ב"בטיפול" יש כמה וכמה מטופלים.
עובדה מספר 2: כולם עברו תהליך טיפולי לאורך העונה.
עובדה מספר 3: אחד מהם, המאצ'ו, התאבד בסוף העונה.

המסקנה שלך: התסריטאים בחרו להמית את המאצ'ו כי הם פחדו להראות שאפשר להפוך אותו לגבר רגיש.

המסקנה שלי: התסריטאים בחרו להמית את המאצ'ו כי הם רצו להראות שלפעמים חשיפת רגשות מודחקים יכולה להיות מסוכנת.

עכשיו, בבקשה, תנסי להסביר לי למה המסקנה שלך הגיונית יותר משלי. כי איך שזה נראה לי כרגע, את פשוט ציפית מהסדרה לשקף את דעותייך, שאומרות שכל המאצ'ואים צריכים להתקלף מהחיספוס ולהפסיק להדחיק, וגם להמשיך לחיות עם זה. הדעות האלה לגיטימיות, אני פשוט לא מבינה למה את מצפה מסדרת טלויזיה לשקף בהכרח אותן.
אני מתחילה לתהות שוב בעניין הידיים. 417407
שלומית ליר • בתשובה ללונה יום ב', 30/10/2006, 20:46
כלומר את חושבת שידין התאבד כי הוא חשף את הרגשות שלו, כפי שאכן נרמז בשיחה עם אביו. שיחה שקיבלה את מלוא הבמה - ושתיקת ראובן רק העצימה את הקו הזה כי הייתה כהודאה בדממה.

אבל אם תחשבי על כך, רצונו של ידין וניסיונותיו להתאבד היו קיימים לפני שהוא הגיע לפסיכולוג, עם הטענה שאינו מרגיש כלום. ומכאן שלפי הלוגיקה של הסדרה (ולא שלי) מותו אינו קשור לחשיפה של הרגשות אלא להדחקתם הנמשכת.
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417367
חשמנית על מונית • בתשובה לשלומית ליר יום ב', 30/10/2006, 14:34
איזה "פחדים"? יש בסביבה איזה גרגנטואה שתיכף ירביץ להם? (סתם, סתאאם, הבנתי, אבל את קצת מגזימה עם הדרמטיות, לא?)

מעבר לכך שאת מביעה כאן, במאמר ולאורך הדיון, את המחשבה כי מוטב היה לו שימשה "בטיפול" אמצעי להעברת האג'נדה שלך (שאני שותפה לה בנקודות לא מעטות, אבל בניגוד אלייך, אני מצליחה לשמור על אובייקטיביות :-]) - נראה לי שאת בכלל מחמיצה את המדיום ושמה את הדגש במקום שאיננו. סדרת טלויזיה היא סדרת טלויזיה היא סדרת טלויזיה, והיא כפופה לחוקים הטלויזיוניים ולמגבלות הטלויזיוניות (אפילו בערוץ 8 - וכאן הרי בהחלט לא מדובר בערוץ 8).

"בטיפול" אינה עוסקת בנראטיב הישראלי וגם אינה עוסקת בפסיכולוגיה - למרות שהיוצרים מקבלים, דרך קבע, ייעוץ של פסיכולוג (לא ייעוץ פסיכולוגי אלא ייעוץ של פסיכולוג). הסדרה, ככל סדרה, עוסקת בנושאים העשויים להצמיד אל הכורסה פלח קהל גדול מספיק ע"מ להצדיק את קיומה (וזה הצליח מעבר למשוער, אך לא זו הנקודה) - היא עוסקת בדינמיקת מטפל-מטופלים, בחייהם של המטופלים ובייחוד בפרטים הפיקנטיים שבהם, במידת מעורבותו הרגשית (ולעיתים גם המעשית) של המטפל בחייהם ולא רק בבעיותיהם - ובפיקנטריה שבחיי המטפל עצמו (תוך שימת לב רבה לשחקן שנבחר לתפקיד זה). המאצ'ואיזם, העבר הצבאי, הטובים לטייס וכל העניינים הנראטיביים-ישראליים - אינם מהווים גורם עלילתי ובוודאי לא עניין "להתמודד" עמו, אלא תפקידם אחד: להעניק משנה אמינות ותוקף לדמויות וליצור אצל הצופה תחושה אלמנטרית של פמיליאריות.

ועוד לעניין זה - אמרו את זה קודם לפניי, לא משנה: סדרת טלויזיה נועדה למלא את החורים שבין הפרסומות. "התמודדות" עם "פחדים" ועם "סוגיות" היא ב-א-מ-ת גדולה בכמה מספרים טובים על העניין הזה.
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417419
ברקת • בתשובה לחשמנית על מונית יום ב', 30/10/2006, 21:29
למשפט האחרון ובלי קשר ל''בטיפול'' - בהחלט יש סדרות טלוויזיה שכונו ''מופתיות'' ולא בכדי, שהיה ניתן למצוא בהן התמודדות של ממש עם נושאים בעלי משקל. סדרות כמו ''עמוק באדמה'', למשל, או ''מלאכים באמריקה''. גם בעבר היו ''הבלש המזמר'', ולהבדיל ''שלושים ומשהו'' (שלמרות שהיתה יאפית ומלוקקת, שיקפה יפה מאוד התמודדויות של דור).
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417423
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת יום ב', 30/10/2006, 21:37
תוכלי לפרט כאן קצת על מה זו בעצם "עמוק באדמה" (לא מה עלילת הרקע, אותה אני מכיר) ולמה היא כל כך נחשבת?
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417441
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 30/10/2006, 22:28
ומהי עלילת הרקע?
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417458
ברקת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 30/10/2006, 23:07
על מה? על מוות ופחד מוות. היא נחשבת כי... כי יש בה ייחוד ועומק באמצעי המבע, בבניית הדמויות וגם תעוזה בבחירת הנושאים ובעיסוק בהם - מסתבר שהומוסקסואליות ומשפחות מעורערות זה משחק ילדים ליד חניטת גופות.

(הצהרון: ראיתי רק 3 עונות או משהו).

אגב, לא ברור לי למה לא תרגמו את שמה כ"שש אמות באדמה".
ארבע. 417476
עוזי ו. • בתשובה לברקת יום ג', 31/10/2006, 0:34
ד'. 417479
האייל האלמוני • בתשובה לעוזי ו. יום ג', 31/10/2006, 0:50
ארבע. 417492
ברקת • בתשובה לעוזי ו. יום ג', 31/10/2006, 8:56
אתה נטפל לקטנות במקום להתפעל מהחידוש הלשוני בתגובתי!
מחריבת שמחות 417496
חשמנית על מונית • בתשובה לברקת יום ג', 31/10/2006, 9:30
למה לא מתפעל? להיפך, הרי זה הדבר היפה בתגובה הקצרה והתמציתית של עוזי - ה"ארבע" מסמן גם את שעת סיום (או התחלת) הצהרון.

(אגב, מבלי לגרוע מההתפעלות, נדמה לי שיש ב"הצהרון" איזו חריקה לשונית הטעונה בירור. אולי מוטב להפוך אותו ל"הצהרונת", או ל"תצהירון". עכש"י, "הצהר", "hetzhair" [על משקל החזר, הקשר], ש"הצהרון" יכול היה להיות שם החיבה של הילד שלו - אינו קיים בשפה העברית. יש רק הצהרה ותצהיר)

(דוקטור, יש לך בשבילי איזה כדור שנותן קצת חוש הומור, כדי שלא אטפל לאנשים בעניינים כאלה?)
מחריבת שמחות 417500
ברקת • בתשובה לחשמנית על מונית יום ג', 31/10/2006, 10:08
''הצהר'' עושה לי כאב גרון. אולי הצהרונית (על משקל אצבעונית).
שלושימומשהו 417508
ראובן • בתשובה לברקת יום ג', 31/10/2006, 11:14
בדיוק חשבתי על שלושים ומשהו כדוגמא לסדרה בה הכותבים לא הלכו בדרך הדרמטית המתבקשת, והרגו את הדמות ה''לא נכונה''.
שלושימומשהו 417569
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ג', 31/10/2006, 17:11
מה, מישהו מת שם?
שלושימומשהו 417573
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 31/10/2006, 17:18
דומני שהיתה שם איזו תאונת דרכים או משהו, וכפילו של ביורן בורג מת.

לגבי מידת ה''נכונות'' של מותו, בד''כ זה קשור לחוזה שהשחקן מסרב להאריך יותר מאשר לעלילה.
שלושימומשהו 417574
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 31/10/2006, 17:20
אין מצבים שהוא מת מחוסר רייטינג?
שלושימומשהו 417575
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 31/10/2006, 17:23
בטח יש, אבל אז אפשר להאחז בטיעון העלילתי לקיפוד ראשו.
תיק חבצלת 417578
ראובן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 31/10/2006, 17:31
כן, אבל כשכל העונה בונים את המתח סביב דמות אחת ואז הורגים את השניה? אני אף פעם לא כתבתי סדרת דרמה (אם כי בפנטזיות שלי אני כותב סיטקומים מצליח), אבל הייתי מצפה שהם יחזיקו תוכנית מגירה לכל דמות שמתחילה להיות פופולרית מדי.
תיק חבצלת 417581
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ג', 31/10/2006, 17:49
השאלה היא מה קורה בסדרות אימה כמו "מבט", למשל, כשדמות מסוימת מאבדת רייטינג באופן מוחלט ובכל זאת המפיקים מסרבים להרוג אותה?
תיק חבצלת 417582
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 31/10/2006, 17:51
מי שרואה ''מבט'' בשל העלילה המעניינת וכישרון המשחק, באמת צריך פסיכולוג.
תיק חבצלת 417587
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ג', 31/10/2006, 18:06
טוב, זה מה שקורה כשלוקחים שחקנים מהרחוב ומתקמצים על התסריטאים.
תיק חבצלת 417584
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 31/10/2006, 17:54
לאלה היא מדביקה איזה סיפור אונס או שניים, והעניין הציבורי גואה שוב.
תיק חבצלת 417585
תשע נשמות • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 31/10/2006, 17:56
מסדרה כמו מבט אפשר לצאת בשלל דרכים, לא רק בהתפטרות (כניסה לכלא היא אופציה סבירה בהחלט). כמו כן, בהיותה תכנית ריאליטי, לפעמים הצופים בוחרים לסלק דמות שאיבדה פופולריות. ואחרון אחרון - לעתים קורה שצופה חמום מוח (או שטוף מוח) מחליט להרוג את הדמות בעצמו.
תיק חבצלת 417586
האייל האלמוני • בתשובה לתשע נשמות יום ג', 31/10/2006, 18:03
ממתי כניסה לכלא מוציאה דמויות ממבט? יש שם אחד שעיקר פרסומו בא לו מרגע שנכנס לשם.
תיק חבצלת 417588
תשע נשמות • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 31/10/2006, 18:10
יש כאלה שיוצאים ממבט וכאלה שנכנסים. זה שאתה מדבר עליו שייך דווקא לקטגוריה של הצופה שהחליט להרוג את הדמות - והפך לדמות בעצמו. למעשה, רבים מהצופים היו שמחים להפוך את החלק במבט שעוסק בנ''ל לגרסה מקומית של ''אוז''.
תיק חבצלת 417583
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לראובן יום ג', 31/10/2006, 17:53
תוכנית המגירה היא להרוג את עושי הצרות. בסדרות מסויימות לפעמים פשוט מחליפים את השחקנ/ית עם או בלי סיפור כיסוי (תאונה שבה מושחתים הפנים, למשל).
תיק חבצלת 417589
ראובן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 31/10/2006, 18:16
כן, לזה התכוונתי, העניין הוא שבדרך כלל ששחקן עוזב חולבים את האפקט כמה פרקים, לא בזבנג.

אגב, (עוד) לא ראיתי את הסרט "מדריך לחיים בכפר" אבל פעם קראתי ספר של גריסון קיילור על תחנת רדיו‏1, ויש שם קטע משעשע (כמו כל הספר) על מאבק בין מנהל התחנה שרוצה להיפטר מכוכבת תסכית , לבין הכותבת הראשית. במקום "להרוג" את הדמות מייד, היא עושה מלודרמה שלמה ( הגיבורה גוססת מספר פרקים, אחר כך מתחילה לראות מלאכים, וכולי) עד שקהל המאזינים מציף את התחנה במכתבים הקוראים להבראתה של בקי הקטנה ( או איך שלא קראו לה).
מומלץ.
תיק חבצלת 417590
הסבא של המסביר • בתשובה לראובן יום ג', 31/10/2006, 18:18
*כ*ששחקן עוזב...

תודה, סליחה ושליחה.
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417802
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ה', 2/11/2006, 13:39
ברור שיש.יש בעולם עשרות אלפי סדרות, ומתוכן גם ססרות טובות. מתוך הטובות יש כמה שבאמת עברו את הסטנדרטים הרגילים והיתה בהן התמודדות רצינית עם בעיות חברתיות מסויימות [אני בספק אם שלושים ומשהו נכללת בקטגוריה הזאת ומישהו עוד עלול להעלב מזה שאת שמה אותו בצלחת אחת עם סדרה כזאת]. הכמה שעברו את הסטנדרטים יכולות להיחשב לסדרות מופת ועליהם ייאמר "היוצא מן הכלל המעיד על הכלל". בישראל יש רגישויות אחרות באשר בארה"ב שהיא היצרנית העיקרית של סדרות. בישראל התייחסות למצ'ואיזם הצבאי הישראלי שלא תהיה מתוך הומור של מילואים אלא ברצינות - תעורר, לדעתי, התנגדות גדולה מצד הצופים. לכן צודקת מחברת המאמר שאמרה שאין ליוצרים של "בטיפול" אומץ, ומנגד צודק גם זה שאמר שחידוש כזה יהיה "גדול" על יוצרי הטלויזיה בארץ "בהרבה מספרים".
הרמתי ידיים 417249
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה ללונה יום א', 29/10/2006, 22:14
אני אנסה לסכם עבורך את המסר שמנסה שלומית להעביר כמו שאני הבנתי אותו. הסדרה איננה העיקר בעיני שלומית, אלא רק אמצעי לנסות להעביר דרכו את המסר.

הטענה העיקרית של שלומית היא שהחברה הישראלית סובלת ממה שניתן לתאר כהמקבילה הציבורית למצוקה נפשית שנובעת מהדחקה. ההדחקה הזו הופכת את החברה הישראלית למאצ'ואיסטית וכוחנית (כמו ידין ואבא שלו בסדרה), ובאופן הזה היא מנהלת את הסכסוך שלה עם הפלסטינאים. מעבר לכך שזה גורם לפגיעה בלתי פוסקת בחפים מפשע - דבר נוסף שהחברה הישראלית מדחיקה דרך קבע - זה גורם לנו נזק מכיון שאם רק היינו מוותרים על הכעס והכאב, היינו מוצאים את הדרך לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטינאי בדרכי שלום.

שלומית עושה אבחנה בין "גברי" במובן הקלאסי של המילה, כלומר פטריארך מטיל שררה שממהר לנקוט באלימות כלפי זכרים אחרים בסביבה שלו - לבין "פמיניסטי". "פמיניסטי" לפי שלומית הוא אדם‏1 שיכול לנתח ולהבין אנשים אחרים, ולחוש כלפיהם אמפתיה. לפי שלומית לא יכול אדם להיות "גברי" מתוך בחירה, אלא רק ע"י הדחקה. עליו להדחיק את הכאב שהוא חש ואת הסבל שהוא גורם לאחרים על מנת להיות "גבר".

הפתרון עפ"י שולמית הוא להוציא הכל החוצה. כלומר להפסיק להדחיק, להוציא את הקוץ שתקוע בבשר הנפש שלנו, ולפתור את את הקונפליקטים הפנימיים שמציקים לנו ע"י שיח ציבורי "פמיניסטי", כמו שמנתחים ופותרים מצוקה נפשית על ספת המטופל אצל הפסיכולוג. אחרי שנעשה זאת ויוחלף השיח הציבורי ה"כוחני על טהרת הפרשנים הצבאיים" שלנו בשיח ציבורי "פמיניסטי המנתח את הטבע האנושי", בהתאמה תוחלף גם ההנהגה, שתיבחר עתה ע"י ציבור "פמיניסטי" שמחובר לצד הנשי שלו.

הנהגה פמיניסטית זו תנהל את הסכסוך בצורה רגישה ורכה יותר, ובעזרתן האדיבה של קומץ פמיניסטיות בצד השני שכנראה עומד לגרום למהפך בחברה הערבית/מוסלמית ולנתץ את הסדר הפטריארכלי שלה בזמן הקרוב, לא יהיו עוד מלחמות ונוכל כולנו לשבת ביחד על כריות בסלון, לשתות תה צמחים ולצפות בסדרות בכבלים.

יופי, בזמן שכתבתי את כל זה נעצרה הרוטציה? שכ"ג! מה נתקעת סבא'לה? תעביר תעביר...

__________
‏1בעצם השימוש במילה "אדם" קיימת אפלייה מודחקת בעיני שלומית, שכן שם העצם שמתאר גם בן-אנוש וגם בת-אנוש הינו ממין זכר. פשוט דוחה.
הרמתי ידיים 417254
האייל האלמוני • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין יום א', 29/10/2006, 22:36
איזה כיף! עם תה צמחים אני מסודרת! בדיוק אתמול קניתי.
אבל מה עניין הרוטציה?
Puff, puff and pass. 417268
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 29/10/2006, 23:16
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות