בתשובה ללאייל האלמוני, 28/10/06 0:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר נואשתי מלענות, היות והרושם המתקבל הוא שאינך קוראת את ההודעות המופנות אלייך, אך בכל זאת אגיב עכשיו בפעם האחרונה ולא אוסיף עוד. לו היית קוראת, היית יודעת כי בתגובה 416694 קישרתי לתגובה 388611 - שבה הגבתי כבר מזמן (לקישור של ברקת, אז) על אותו אתר שאת מפנה אליו עכשיו בתגובה 416745. התקצירים העבריים באתר זה הם מטעים, מנוסחים לא נכון ואינם קשורים במאמרי המקור. מעט מאמרי המקור נעשו ע"י גורמים אינטרסנטיים, בעיקר HSLDA - ועל כך אוסיף עוד מעט. הספק-מחקרים ההם עוסקים ברובם בילדים שהם עדיין קטינים ובנושאי *השתלבות חברתית* למיניהם, שלא אותם העליתי ואינם מעסיקים אותי בהקשר המדובר. כאן: ניתן לקבל מושג כלשהו לגבי הבעיות המתודולוגיות הקשות שבמחקרים אלה ולהבין (קצת, אם רוצים) מדוע הדיווחים שהם מביאים הם מוטים, מטעים ואינם קשורים במה שקורה מאוחר יותר בחיים האמיתיים, ואפילו לא ממש במה שקורה בתקופת עריכת המחקר, שאינו לוקח בחשבון משתנים חשובים ומרכזיים. הנושא שהעליתי הוא המסוגלות האקדמית - מסוגלות אקדמית *אמיתית*, בלי כל מיני דרכים עוקפות (קורסים באו"פ, מכינות לטעוני טיפוח, לימודי ב.א כללי ו/או "תולדות האמנות" [הממ...] בגיל 40 או תכניות ברוקדייל לפנסיונרים וכיוצא באלה תחליפים לדבר האמיתי) - וההצלחה ה*מקצועית* - לא השתלבות בעבודות במקדונלד'ס ובבורגר ראנץ', שכבודן במקומן מונח, אלא הצלחה מקצועית במקצועות *אקדמיים*. כפי שכבר ציינתי לפני 5 חודשים בתגובה 388611, המחקר היחיד הרלוונטי לנקודה זו הוא מחקר נואלס המשקף משהו מן המציאות: מתוך 53 בוגרי חינוך ביתי, 40% "הלכו לקולג"' (שוב, התקציר העברי החסכוני - "הלכו לקולג"'. אז מה אם הם לא התקבלו, לא נחשבו תלמידים מן המניין, לא עמדו בדרישות אקדמיות מינימליות, בלי קשר לתוצאות שאולי השיגו ואולי לא בגיל 9-13 - העיקר שהם "הלכו", כמה נחמד). מתוך ה-53 - שישה בלבד סיימו עם תואר. אולי בעינייך זהו נתון אופטימי, בעיני לא. בהחלט לא. בארה"ב, להוציא קבוצות קטנות של תמהונים אנטי-ממסדיים ניו-אייג'יסטיים, הבסיס לתנועות ההום-סקולינג מצוי במספר ארגונים כנסייתיים פונדמנטליסטיים המתנגדים להוראת מדע (אבולוציה) בבתי הספר ומעוניינים לקעקע את המערכת ולהשליט במקום לימודי מדע את לימודי הבריאתנות (Creationism) הדתיים. גם HSLDA ממומן בעיקרו ע"י ארגונים אלה. גם הצעת החוק ע"י קרייג קלוסר באה על רקע זה ועל רקע לובי פוליטי ימני שמרני חזק (ועל רקע מאמצי הקידום של קלוסר עצמו לענייניו שלו, אבל על כך לא ארחיב את הדיבור). אולי בעינייך פעילות זו היא מעודדת. בעיני היא ריאקציוניסטית, ואם תתפשט לממדים רחבים - אפילו מסוכנת. בהצעת החוק לא מדובר על "השתלבות מופלאה", אלא יש שם התנסחות זהירה ומעורפלת-במכוון על כך ש"צעירים בוגרי חינוך ביתי הוכיחו את יכולתם להשתלב בחינוך על-תיכוני (postsecondary - כלומר, לא לימודים גבוהים, לא השכלה אוניברסיטאית אלא כל מיני קורסים וכו') וב'מקומות עבודה' " (קופאיות בסופר, קוסמטיקאיות, פניסטיות במספרה, עובדי נקיון). חלק מן המשפחות הנוצריות-פונדמנטליסטיות-שמרניות המניעות את ההום-סקולינג הן משפחות בעלות מעמד והשפעה בעולם הדתי האמריקאי. ילדיהם של משפחות אלה, חלקם יחיו כמבוגרים על חשבון הוריהם. חלקם ישתלבו בעתיד ברשתות הכנסייתיות העניפות ובעלות הכוח - כך שהשכלה אמיתית באמת אינה נחוצה להם, ובעבודתם הדתית הם "יחזירו את חובם" לחינוך הדתי שקיבלו במשפחותיהם. אחרים, פחות ממוזלים, שממילא גם בתוך המערכת החינוכית הרשמית לא היו מצליחים במיוחד - יקימו להם עסקים פרטיים קטנים (כפי שמעיד גם מחקר נואלס). היום הם יעבירו דירות, מחר יקימו עסק לתיקון חלונות ומחרתיים יקימו דוכן לממכר נקניקיות בתקוה להחזיר את החובות על רכישת המשאית עוד מתקופת העברת הדירות. אין לי שום עניין בידוענים, בסך הכל הגבתי על דברייך *שלך* בתגובה 416689: "... תראה מי האנשים שצמחו בחינוך ביתי ואולי אז תהייה קצת יותר צנוע." צניעות? לא ברור לי אם זו נמנית על מעלותיי, ולא ברור לי אם היא נחוצה, במקרה שלי ובהקשר זה. לשאלותייך האישיות: הילדים שלי בחרו את התיכון שבהם למדו ואת שתי האוניברסיטאות שהעדיפו לשם המשך השכלתם, ואינם מצטערים על כך לו לרגע קט. להיפך. הם סיימו בהצטיינות יתרה את לימודי התיכון ואת התואר הראשון וכרגע לומדים הלאה, גם כן בהצטיינות. בנוסף למלגות הם כבר עובדים. הם עוסקים במקצועות האקדמיים ש*הם עצמם בחרו* - ובחרו לא בגיל מאה, אחרי תלאות עקלקלות המועלות בהצעות שבאתרך החביב, אלא בגיל שיאפשר להם ליהנות שנים ארוכות ממגוון אפשרויות ובחירות. עבודתם דורשת רמה אינטלקטואלית גבוהה ומקנה להם שכר טוב, עניין רב, אתגרים אינטלקטואליים וסיפוק מקצועי יומיומי. יום אחד, אם ירצו, יוכלו להחליט על הסבה תעסוקתית, ויוכלו ליהפך לזמרי רחוב, לבעלי דוכן לניחוש בקפה בתחנה המרכזית או כל מיני דברים אחרים - אבל הם יעשו את זה מתוך רצונם שלהם ולא מתוך שהוריהם בחרו בשבילם את הדרך הקצרה שהיא הדרך הארוכה, כפי שאת משרטטת באתר שלך. במסורת היהודית, לפחות בזו המרכז-מזרח אירופית המוכרת לי, הילדים תמיד היו האוצר, היהלום, האושר, התקוה והתכלית - והרצון לקדם אותם ולהעניק להם עתיד טוב יותר הוא שהניע את ההורים קשי היום בכל מעשיהם, בעולמם האכזר. באתר "א-ב חינוך..." מדובר הרבה על כמה שלא צריך תעודת בגרות, כמה שלא צריך לימודים גבוהים או שאפשר להגיע אליהם בכל מיני דרכים עקלקלות (בעניין זה הפרטים אינם מדוייקים, אגב, אבל תגובתי זו כבר התארכה מאוד ולא אכנס לטעויות/הטעיות ההן) - וביחד עם זה מדובר על "לקיחת אחריות". מאז תקופת ההשכלה, זוהי הפעם הראשונה בה מה שמתואר כ"לקיחת אחריות" - הוא לקיחת האחריות על הורדת רמת ההשכלה של הדור הבא, צמצום פוטנציאל ההשתכרות שלו וצמצום האפשרויות שלו להגשמה אישית. לו הרעיון שכל הורה יוציא מן הממשלה 44,000$ לשם חינוך ילדו היה רעיון ריאלי, אולי היה טעם כלשהו בכל הדיבורים על יתרונות החינוך הביתי, אך רעיון זה איננו נראה לי בעל סיכויים ריאליים. האם מישהו כבר הצליח לעשות את הדבר? נראה שאם מישהו יחשוב לבצע את הרעיון הזה, הוא יהיה כרוך במאבקים משפטיים לשנים ארוכות ובהפסד כספי חמור, ושברי ציטוטים מן החוק ומדליה דורנר לא יעזרו, כשם שאינם עוזרים גם כיום בכל מיני תביעות וחלומות "משפטיים" למיניהם, המנותקים מן המציאות. בעניין זה אין לי אלא להסכים עם סיפור האסטרונאוט הפוליטי מתגובה 413238 (אולי קוריוז הבחירות המצחיק ההוא זכור גם לך). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שהחינוך הביתי בארה''ב מתקיים רובו ככולו במשפחות דתיות-נוצריות, פועלת לשני הכיוונים. הבחירה לא ללכת לאוניברסיטה או לא לבחור בהשכלה גבוהה כמסלול, היא גם ערכית ומן הסתם מעוגנת במערכת הערכים של בני אותה משפחה. רוצה לומר, כנראה שלא הרבה מהם היו מחליטים (לא מסוגלים, אלא מחליטים) להיכנס לאקדמיה גם לו היו לומדים בבי''ס רגיל (או דתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז? הבעיה היא לא אם הם היו מחליטים באופן אישי-משפחתי את מה שהיו מחליטים, אלא בלובי הפוליטי האגרסיבי שהם יוצרים בפועל, לא במה-היה-אילו. אין לי נתונים מספיקים, אבל נדמה לי שאם הולכים דור-שניים אחורה, המצב היה שונה - הקיצוניות עדיין לא השתלטה על פלג אוכלוסיה אמריקאי זה וההליכה למסלול אקדמי היתה כן מקובלת או, בכל אופן - הרבה יותר מקובלת. עניין של הקצנה שהתרחשה במשך הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לובי פוליטי לטובת מה? אי-הליכה לאקדמיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בעיון רב את הרצאתך המלומדת, א. לא ברור מאיפה העלת שחינוך ביתי סותר לימוד והשכלה גבוהה. ב. כל האישים המוזכרים למדו בחינוך ביתי,לך לביוגרפיות שלהם. ג. כל האנושות עד מחצית המאה ה 19 למדה בחינוך ביתי. ד. החינוך הממסדי קיים כחובה רק מתחילת המאה העשרים. ה. כיום יש מעל 3 מליון איש בחינוך ביתי, הם באים מכ-ל שכבות הציבור. בהם גם אנשים דתים. הארגונים הדתים דוגלים בלמידה ביתית, יש הבדל בין למידה ביתית לחינוך ביתי, למד על הניואנסים בההגדרות באתר, ראה בויקיפדיה ארה"ב פילוח 2.5 מליון ילדי חינוך ביתי ע"פ מחקר, ילדי חינוך ביתי באים מכל שכבות הציבור. ו. למה אתה מערב הורים? האם מדובר כאן על דיון אישי? ואגב, הוריך למדו במערכת חינוך שונה בתכלית ממערכת החינוך היום תתייעץ איתם אני מדוכנעת שיש להם דעה נחרצת באשר למערכת החינוך המוסדי כיום. ז. אם כבודו עוצם עיניים לעניין הכשל הטבוע במוסד,זכותו. רק תסביר מה ההבדל בין מי שלא זכה ברולטה הרוסית בתעודת בגרות והוציא בגרות במקומות שבהם אתה מעלה טון מזלזל (מכונים,אקסטרני,לבד,אינטרנט,מכינות) לבין מי שלמד בחינוך בחינוך ביתי? לעניין 44,000 $ 1. צעד קטן לאתר א-ב בחינוך ביתי צעד גדול לילדי ישראל 2. מדינת ישראל היא מדינה עניה, החינוך שלה נמצא בשפל המדרגה במבחן בינלאומי אובייקטיבי מיצ"ב, האונברסיטאות שלה כולל ספינת הדגל האונברסיטה העברית בישרולים לא צלחו את 100 האונברסיטות הטובות בעולם ונמצאות הרחק אחרי סין הודו ועוד, אולם חרף העוני של המדינה, ניתן להאשים כאן את ממשלות ישראל בכשל בהקצאת תקציב לחינוך. תקציב החינוך בישראל פר ילד, הוא בין הגבוהים בעולם. התקציב הזה מבוזבז באורח ראוותני חסר פיקוח על מנגנון ענק מסורבל שאינו תורם כלום לילדים. המנגנון מחולק בין משרד החינוך למרכז הפדגוגי של המורים שני אלה ניצבים משני צידי המתרס כצהובים זה לזה, אם אתה חי בישראל, אני מניחה שאתה מכיר קצת את הנושא הזה. 3. כוחה של האקדמיה בחינוך המוסדי בישראל שואף לאפס: 25 שנה מתריעה האקדמיה על כשל לוגי בלימוד מתמטיקה הבדידים, אך עד שלא יצא המפקח האחראי לגמלאות לא שינו את שיטת הבדידים הכושלת. לימוד קריאה השפה כמכלול הוציא אלפי ילדים עם כשל חמור בהבנת הנקרא. וכך הלאה. 4. היום תקציב החינוך מחולק בדרך בלתי חוקית המבצעת איפה ואיפה. רשות מקומית חזקה מקבלת תקציב גבוה יותר מרשות חלשה! מגזרים שלמים מקופחים לעומת מגזרים אחרים 20% מילדי יסודי לומדים כיום בחינוך פרטי במימון 90-100% חינוך ציבורי כאשר הורים מהשורה לא מודעים בכלל לקיום האופציה. 67% מהאוכלוסיה מעדיף חינוך פרטי למה הוא לא מודע לזכויות? זה הבסיס המוצק, המעלה את הדרישה החד משמעית להעביר את תקציב החינוך פר ילד בכסף או בשוה כסף לשיקול דעת של ההורים, בגילוי נאת ולא לתת להם לסמן דתי|חילוני ובחירה בבית ספר ליד הבית של ההורים. כמו שיש בחירה בחברת טלפון, קופת חולים וקרן פנסיה, כל אלה לא היו אפשרים בגלל אזרחים מהזן שכבודו מייצג כאן, שמרנים, הססנים, אוחזים בבמוכר גם אם הוא רע כ "יס-מנים" של מערכות כושלות. 5. אילו היית קורא בעיון את האמור באתר א-ב בחינוך ביתי היית רואה שאין צורך לבצע רפורמה לשם כך. החוק מאפשר היום חינוך ביתי חינוך פרטי ובתי חינוך ללא צורך במהפיכות. ההפכיה של א-ב בחינוך ביתי היא בהעלאת רף המודעות, בדרישה לצמצם המנגנון, בדרישה להקמת ועדת חקירה על תפקוד המערכת. 6. לעניין הדת, בצענו פניה גם למגזר החרדי המופלה לרעה משרד החינוך, אין לנו ספק בכלל שתקציב החנוך יהפוך להיות בקרוב מאד תקציב שכל הורה יוכל לקבוע איפה להשקיע אותו חינוך ציבורי חינוך פרטי בת חינוך, חינוך ביתי בנוסף לטענת המוסד האקדמי (שאתה בעקשנות מסרב להבין שהחינוך הביתי אינו נגד לימוד והשכלה) העלת כעת טיעון המנוסח במעין האשמה שמי שבוחר בחינוך ביתי, קשור לארגוני דת לך לאתר a-z תראה שם חינוך ביתי יהודי, חינוך ביתי נוצרי, חינוך ביתי אפרו-אמריקאי חינוך ביתי חילוני, חינוך ביתי מסורתי. ולמה ללכת לשם? בישראל כיום יש כבר צבר ההולך וגדל של משפחות בחינוך ביתי, חלקם דתים, חלקם חילונים חלקם "מחוות עיזים" (לא הבנתי את הזלזול העולה מדבריך גם לגבי אורח חייםבחוות עיזים),חלקם בקיבוצים במושבים וחלקם עירונים להפליא, עם מקצועות פיננסים, עצמאים, בעלי חברות עם קשרים מסועפים בארץ ובעולם. רוצה להאחז בקרנות המזבח של המוסד?, תייצב בו את הקרקע, אתה באמת מאמין ש מורה מול 40 ילדים עןשה עבודה טובה יותר מלימוד בחברותא? מלימוד ביחס 1:1 מלימוד ביחס 1:10? מי אמר שמה שנלמד במוסד צריך להיות לאורך 12 שנים?! מי אמר שצריך לבצע כליאה בכיתה שבה יש לילד חצי מטר מרובע? כנות זה המינום הנדרש כדי לראות שאפשר אחרת, בלי מהפכות. החלק החשוב ביותר בנושא החנוך הביתי עוסק בגילאי 0-6 שם נעוץ מפתח המאסטר בעניין החינוך, ראה את מפות החשיבה של טוני בוזן את פיתוח 8 האינטלגנציות של גארדנר, לעומת איטלגנציה פאסיבית של המוסד, ראה את הכשל בנושא הילדים החריגים חלק מהחומר כבר מוצג באתר, חלק ניכר בעבודה. נשמח לקבלת התנגדויות ענייניות, המטרה אינה ניגוח אלא פתיחת ערוץ. נ.ב. לברקת, תהיי יותר נדיבה עם פניני החכמה הנפלאים שלך את מקור לשמחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה לגבי שני דברים: א. שכחת לציין את אחוזי האנלפבתיות עד מחצית המאה ה-19 בחינוך הביתי. ב. הנתון שבמדינת ישראל יש תקציב פר ילד מהגבוהים בעולם (המערבי) מפוקפק בעיני ולא רק בעיני. קשה לי כרגע למצוא סימוכין לאמירה הזאת, אבל אני זוכר שנתקלתי בויכוח על נושא זה בעיתונות. נכון,נחמיה שטרסלר וכלכלני האוצר טוענים שזה כך; יש גם טענות אחרות. לא קראתי מחקר מפורט בעניין הזה אלא כותרות ונדמה לי שגם אתה. אני מבטיח שאחפש דברים מדוייקים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. הנה מקור שאתה בטח תקבל http://www.adva.org/UserFiles/File/hozaa%20leumit%20... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן קראתי את המקור הזה בזמנו. האבסורד בעבודותיהם של כלכלנים שונים-כולל כלכלני האוצר שדואגים לפרסם עבודות- שהם בונים על סמך מחקרים כאלה מדיניות ואף מקדמים אותה באופן די נחרץ. אם יש בעיה של המון הוצאות עקיפות במערכת החינוך (ביורוקרטיה). מדוע מה שהאוצר מציע כמעט תמיד הוא קיצוץ בהוצאות ישירות? מתי ניסה האוצר להקטין את המערכת הביורוקרטית של משרד החינוך? מתי ניסה להשפיע על שיטה שתייתר חלק מהמערכת הזאת? נדמה לי שאף פעם. מה שהאוצר דוחף הוא פיטורי מורים; מה שהאוצר דוחף הוא התנגדות לכל שיפור בשכר המורים. הדוגמה המובהקת ביותר למדיניות שמוביל האוצר, הם המחקרים שהוא ומשרד החינוך דואגים לפרסם. יום אחד אני קורא בעיתון דיווח על מחקר (תהרגי אותי אם אני יודע מהיכן גירדו אותו) הטוען שלמעשה אין הוכחות שמספר תלמידים בכתה משפיע על איכות ההוראה והחינוך. כמעט צבטתי את עצמי לראות האם אני בהכרה. כדי לפרסם מחקר כזה צריך רמה מאד גבוהה של ציניות וחוצפה. אבל השקר מחלחל לכל המערכת. כשהבן שלי עלה לכתה ו', צרפו שתי כתות והכתה בה למד היתה של 36 תלמידים (במקום 28 בשנה קודמת). במפגש בתחילת השנה המחנכת הודיעה בעזות מצח או בטיפשות, שהיא מצליחה מאד עם הכתה ואין הבדל בין גודל כתה כזה לבין כתה קטנה יותר. אני מודה שלא התאפקתי ודיברתי שם בסגנון לא מאד מאופק (במקרה לימדתי את הבת שלה בתיכון באותה העת). אלו רק דוגמאות למניפולציות ולשימוש הפוליטי שאפשר לעשות עם מחקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון ישן מאד אבל מעניין, 416986 במאה ה 19 יהודים למדו קריאה בגיל 3 ובגיל 5 כבר קראו במקרא. קל וחומר היום,כשיש דפוס.טלוויזה. מחשב. שלטים. נייר.עיתונים. פשוט אי אפשר שלא לדעת לקרוא. אני מכיר בעלי ידע שקשה להם לקרוא, הם שומעים חומר מטייפ ומכתיבים למזכירה שלהם העורכת ומשכתבת את דבריהם. לגבי התקציב - הוצאה לחינוך לילד בישראל, היא מהגבוהות בעולם,ועומדת ביחס הפוך לתוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. חיים כהן, היה תלמיד ישיבה בנעוריו, לא תוצר של חינוך ביתי. http://www.manhigut.org/hebrew/articles/kassouto3.ht... ישעיהו לייבוביץ למד בריגה http://tpeople.co.il/leibowitz/biography.asp. אלברט אינשטיין למד בגימנסיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%A... ביל גייטס למד בבית ספר בסיאטל http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%9C_%D7%... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמוני יקר, ראשית אני שמחה מאד לדיון שנערך כאן,כי עצם העלאת הנושאים חשובה, אז ככה: 1. הבסיס הראשון של המידענות, הוא לא להסתמך על מקור אחד. על אינשטיין ראה את הספר אי שווה לאם כפול סי בריבוע. על ביל גייטס והדרך שבה יצא מהלימודים כדי לפתח בגרז' תוכנה אני מניחה שאתה יכול לראות בכל מקום באינטרנט. חיים כהןז"ל גדל בבית הסבא. 2. לעניין תקציב החינוך, סבר פלוצקר טרח וקרא 450 עמודי סקר המדינות המתועשות, הסקר מצוטט פה באייל הקורא, אם יש לך כח את 450 העמודים באנגלית של הסקר הבינלאומי, ותחזור עם תובנות חדשות נשמח לשמוע. באתר שלנו יש בין מסמכי הכנסת חקר מטעם הכנסת המפלח את תקציבי החינוך בעולם. לגבי האנ-אלפבתים, 1. ילדים יהודים למדו בגיל 3 לקרוא וזה בדיוק הגיל הנכון. 2. ילדים אלה למדו לקרוא בתקופה שבה ניתן היה לראות כתב בעיקר בספרי קודש, 3. היום, כאשר האינטנרט הדפוס הטלוויזיה השלטים וכו' נמצאים בכל מקום, ילד שאינו יודע לקרוא הוא שווה ערך לילד שלא יודע לדבר, על הקורלוציה בין שפת דיבור לשפת קריאה, מתי ואיך ניתן ללמוד קריאה ללא מאמץ באתר אחרי הכל אי אפשר להעתיק לאייל הקורא אתר שלם. נ.ב. עוד מילה חשובה: אין ארגון לחינוך ביתי, אין מסיונריות לחינוך ביתי, החינוך הביתי אינו דת אינו כת , ויש לו וריינטים כמספר המשפחות שנמצאות בחינוך ביתי. יתר על כן, שים לם שבאתר יש שלבי אתיקה מקצועית בין ההורה לבין לבין עצמו, כי חינוך ביתי אינו עיר מקלט. 3. לאיציק. הישראלי שחוזר מחופשה ונדמה לו שקיבל תמונה עקומה בחדר תובע בבית משפט. למה אתה כהורה לא תובע זכויות בסיסיות של הילד?. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש כאן, באתר ובדיון, כמה אלמונים. אני האלמוני חסר הפניות שמביא קישורים ומתקן שגיאות. 1. על איינשטיין קאתי הרבה ספרים. הוא פשוט לא תוצר של חינוך ביתי. ביל גייטס עזב את הלימודים בהארווארד, אחרי שסיים יסודי ותיכון. חיים כהן גדל בבית סבא, אבל גם הוא לא תוצר של חינוך ביתי. 2. גם שלמה סבירסקי טרח וקרא את כל אותם 450 עמודים, אולי כדאי שגם אתה תטרח ותקרא את ההתיחסות שלו, 9 עמודים. "לגבי האנ-אלפבתים," למה גיל 3 הוא "הגיל הנכון" להתחיל לקרוא? אתה מכיר הרבה ילדים שיכולים לקרוא בגיל שלוש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל 3 איננו הגיל הנכון ללמוד לקרוא. אני חושב שכבר לפני שנים נחקרו הדברים ונכתב הרבה על מוכנות של ילד. ללמד ילד בגיל 3 לקרוא הוא כמעט בגדר אונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק, אונס זו מילה עם קונוטציות לא נעימות. קריאה היא פענוח סמל, ציור. באתר של טוני בוזן ו/או בכישורי הרקע של הלמידה ושפת אם אצלנו בא-ב תמצא מידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריבוי האלמונים בדיון אולי מחייב התייחסות בנוסח של "לנו אין חיילים אלמונים" "לכל איש יש שם" צליל וצבע. כנראה שאפשר להוציא אדם ממוסד אבל אי אפשר להוציא את המוסד מהאדם. 1. כל מי שלא השלים את מעגל 6-18 הוא מי שלמד בחינוך ביתי. כלומר: אם ביל גייטס יצא בגיל 16 מבית הספר, הוא למד בחינוך ביתי, כי חינוך ביתי זה לא להיות בכלא חליפי למוסד אלא מדובר על לימוד עצמי (אוטודידקט) לימוד e-l לימוד א.פתוחה לימוד מספרים לימוד מהאינטרנט לימוד מהחיים, קרי כל דרך אשר אינה מקדשת "שהכל נעשה בדברו" בישיבה בכיתה מול מורה הנואם חומר לעוס שלא הוא ניסח ל 40 קטינים. 2. שלמה סיברסקי בקישור מעליך אינו מיוחס לדו"ח 2006 הקרוי 2007. אם יש למר סיברסקי התייחסות לדו"ח 2006 אשר מר סבר פלוצקר קרא והגיב עליו, אשמח לראות קישור. 3. פעוט בן 3 קורא, לא "מלמדים" אותו לקרוא בשיטות ביה"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שחסרים בתגובה הזאת חלקי משפטים או שסתם לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבירסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאלמוני, איבדת את הזכול לבקר את שאר האלמונים. 1. זאת הגדרה קצת רחבה, בלשון המעטה. אולי תגדיר "בוגר חינוך ביתי" את כל מי שהתחנך בביתו (ז"א, כל האנשים)... מה שכן, לפי ההגדרה הזאת קל לעשות מבחנים סטטיסטיים בישראל (יש הרבה מאד כאלה שלא סיימו 12 כיתות). אבל זה ממש לא שייך, משום שגייטס סיים את "המעגל", ולא עזב את בית הספר, אלא את האוניברסיטה (הארווארד). 3. שאלתי "למה גיל 3 הוא "הגיל הנכון" להתחיל לקרוא?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 418554 זה לא אלמוני, זאת אותה הגברת יפה גל מאתר א-ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות שכל האלמונים המתקנים בחריצות כל פליטת לפ-טופ מזכירים לי את הסיפור המתוק איך נולדה המילה אהבה. א. נכון. ב. ביל גייטס בגיל 16 יצא מביה"ס. ג. לגבי גיל 3 הפנתי אותך לאתר טוני בוזן ולכישורי הרקע של הלמידה + שפת אם. אני באמת רוצה לשמוע אם המוסד כל כך נכון וטוב וצריך להמשיך להתקיים למה לכל אחד מהצלעות כאן משרד החינוך-מורים-הורים-תלמידים כל כך רע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מישהו כאן יכול לתת קישור לאתר של טוני בוזן? באתר א-ב-חינוך לא הצלחתי למצוא את הידיים והרגליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלמוני הכי 1 עד לרגע זה באייל,מקום בו כולם שואפים לכתר 2+3 היה היו שלושה אחים ציידים, הראשון היה גבר עדין ורגיש להפליא, השני היה גבר-גבר בוטה וגס רוח, השלישי היה פדנט, דקדקן החייב שכל דבר "יהיה מונח במקומו", הלכו השלושה לצוד ביער, פתאום חלפה לידם אישה יפה (איילה יפה) א-ה-ה התפעם הרגיש מעומק ליבו ב-ה-ה פלט גס הרוח וכיוון אליה חץ וקשת. מה זה?! רגז השלישי ב' דגושה אחרי (?)זו הרי טעות חמורה, צריך לאמר: א-ה-ב-ה ציטוט חופשי לחלוטין לא נאמן למקור מסיפור ילדים שפרח מזכרוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי חבר מחונן (הם לא אוהבים את המילה הזו) שהצליח לסיים את התיכון בגיל 16 ואחר כך היה צריך להסביר בכל מקום למה יש לו רק 10 שנות לימוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ. השור למי הוא היה צריך להסביר? אני מכירה ילד שבגיל 10 יש לו תואר ראשון וגם ילד בן 16 עם תואר ראשון, משרד החינוך החליט לאחרונה לאפשר לילדים ללמוד קורסים שיקנו נ"זים להשלמת תואר לפני גיוס. עולם חדש. להתרגל.יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסבירי לי למה את מתכוונת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שלא קראת בעיון את המאמר על ביל גייטס. מחשבים הוא הכיר לראשונה בתיכון היוקרתי שבו הוא למד. הוא למד לתכנת כבר בזמן התיכון ודרך בית־הספר סדרו לו את עבודותיו הראשונות. את פול אלן הוא הכיר בתיכון ואת סטיב באלמר הוא הכיר בהארווארד. אגב: האם את יפה גל, עורכת האתר המדובר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובות בדיון זה הן מערבולת של כמה דיונים אם כוונתך לאתר א-ב בחינוך ביתי התשובה היא אכן כןתגובה 417297 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי שמישהו אמר משהו על ההורים שלך אישית. מדברים כאן על הורים באופן כללי כי הורים הם חלק מהנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי החינוך הביתי לא סותר ולא מתנגד, אבל מה לעשות, אידיאלים יפים לחוד ומציאות לחוד. באופן מעשי, הסיכוי של בוגר החינוך הזה (בלי להתייחס כרגע לניואנסים, סוגים וכולי. לא מדובר על כמה מיליונרים שיכולים להרשות לעצמם חינוך פרטי מעולה אלא על הכלל) לסיים אוניברסיטה הוא בסביבות 11%-13% (אין לי זמן עכשיו לחפש לינקים, אבל זה מה שמתקבל גם מלינק שכבר לינקקו כאן, משהו עם 6 מסיימים עם תואר מתוך נקודת התחלה של 50+. בזמנו, לפני ארבע-חמש שנים, דיברו שם המון על הנושא הזה ובכל פעם היו התוצאות בסביבות האלה, למרות כל מיני תירוצים ונסיונות הכחשה). אין ויכוח על כך שמערכת החינוך בארץ היא גרועה, אבל מערכת גרועה צריך לשפר - לא מחליפים מערכת עם תוצאות גרועות במערכת עם תוצאות הרבה יותר גרועות, ולא מחליפים רולטה של 45% (זכאות בגרות בארץ) ברולטה הרבה יותר מסוכנת של 11% (חינוך לא ממוסד->תואר אקדמי). לא מבין על מה אתה מתווכח כאן, על זה שיותר טוב להיות פועל דחק ממהנדס תוכנה? או קיי, זכותך המלאה לחשוב ככה, וזכותם המלאה של רוב פועלי הדחק לא להסכים אתך (לא עשיתי סקר רשמי על מה שהם חושבים, אבל דיברתי עם רבים מאוד מהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחופשה משהות בארה"ב (תיכף חוזר) (יום ראשון, 29/10/2006 שעה 10:28) "אין ויכוח שהמערכת גרועה, אבל מערכת גרועה צריך לשפר" סליחה?! לא מדובר על תיקון מערכת, אלא על טענה קשה שכל השיטה שגויה מהיסוד. אני חוזרת ומפנה אותך לקרוא את המאמרים של אנשי האקדמיה המצוטטים באתר, לא מדובר על "דינוזאורים" מראשית המאה אלא על אנשים אינטלגנטים שחיים כאן ועכשיו. נ.ב. לא מובן היכן טענתי שטוב להיות פועל דחק ממהנדס תוכנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז2. המיצ"ב הוא ר"ת "מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית", ומורכב מסדרת מבחנים הנערכת מטעם משרד החינוך בישראל בבתיה"ס היסודיים ובחטה"ב. אין שום קשר בינו לבין דירוג האוניברסיטאות הבינלאומי. מיצ"ב [ויקיפדיה] דירוגי אוניברסיטאות בינלאומיים נערכים ע"י מספר חברות בעולם. הדירוג שבו נמצאות מספר אוניברסיטאות סיניות ב-100 המקומות הראשונים הוא דירוג שנעשה ע"י אוניברסיטת בייג'ינג הסינית. בדירוג הזה דורגה האוניברסיטה העברית במקום ה-94 בשנת 2003, במקום ה-60 בשנת 2006 ובמקום ה-64 ב-2007. ייתכן שלא הצלחתי להגיע אל כל טבלאות הדירוגים הנחשבות כמהימנות. באיזה דירוג נמצאות אוניברסיטאות הודיות ב-100 המקומות הראשונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שהנוצרים האדוקים מוצאים עצמם שוב בכפיפה אחת עם שכנים שלא הם בחרו - בנושא הפורנו הם "משודכים" שלא ברצונם לפמיניסטיות הרדיקליות, ובנושא החינוך הביתי זה קורה להם עם היפים ונטורליסטים. יש הבדל, שכבר צוין, בין שיטות החינוך הביתי של הנוצרים ושל הנטורליסטים - הראשונים דוגלים דווקא בחינוך שיטתי ומסודר, אפילו קפדני1, ומן הסתם מנחילים לילדיהם המתחנכים בבית שיטות לימוד ודרכי למידה/חשיבה שבהחלט היו מתקבלים יפה באקדמיה (אלא שכאמור הצרימה בין מערכת הערכים שלהם לבין התכנים הנורמטיביים באקדמיה מרחיקה אותם מלימודים גבוהים). לעומת זאת, הנטורליסטים דוגלים בחינוך-ללא-חינוך, חופשי, אישי ואינטואיטיבי, שלא מסתמך הרבה על דפוסים ותבניות יצוקים קולקטיבית. 1 דוגמא טיפוסית ניתן לראות ממש עכשיו, בסרט "האחרים" שמשודר בערוץ 4. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הורים שמעדיפים להעביר לילדיהם "אי-חינוך," מין הסתם היישום הקיצוני ביותר של חינוך-ביתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי להיכנס לקישור. אבל כשכתבתי "חינוך ללא חינוך" התכוונתי ל-unschooling. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את הטרמינולוגיה. ממשלת ישראל משקיעה היום בחינוך את התקציב השני בגודלו במשק הישראלי (אחרי בטחון) 10 מליארד מעל תקציב הבריאות לכלל המשק לתקציב העצום 26.6 מליארד שח, מתווספים תקציבי ענק של מפעל הפיס קרן קרב ודומיהן ותשלומי הורים שממעריבקובע שמדובר על סכום העולה על 6 מליארד שח ללא ספרים מחברות תלבושת אחידה וכו',ועוד לא דיברנו על חינוך אפור, על חינוך שחור ועל השקעה חסרת תקדים של הורים אחה"צ כתוצאה מהחסך של המוסד. אף אחד לא זקוק "להוציא מהממשלה" כסף.תודה. אנו משלמי המיסים כדת וכדין במדינת ישראל, רוצים לדעת שהכסף שלנו, בתקציב השני בגודלו במשק הישראלי, מגיע ליעד הנכון שלו, שיממן מורים וחינוך ולא מנגנונים אשר מטילים חובות עתק על הדורות הבאים. זו תכלית הדיון. רעש הרקע הצבע והתסיסה טובים לכך שמתוך שלא לשמה יהיה לשמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |